גירושין בישראל של בני זוג בני אותה דת שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, נערכים על פי הדין הדתי אליו משתייכים בני הזוג. אם בני הזוג נישאו במדינה שחוקיה המקומיים מאפשרים להם להתגרש בה, הם יוכלו להסדיר את גירושיהם באותה מדינה
בני זוג חסרי דת, או בני זוג השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל, רשאים להתגרש בהליך אזרחי, באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם הזוגיות (במקרה שנרשמו במרשם הזוגיות)
בני זוג שאינם בני אותה הדת, או בני זוג שאחד מהם חסר דת או שייך לעדה דתית בלתי מוכרת יפנו לבית המשפט למשפחה, שיכריע אם הליך הגירושין יתקיים על פי הדין הדתי הרלוונטי או בהליך אזרחי של התרת נישואין
גירושין של בני זוג מאותו מין שנישאו בנישואין אזרחים נערכים בבית המשפט לענייני משפחה
למידע נוסף ראו רשימת החקיקה בהמשך

תקציר

בני זוג בני אותה דת, שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, אינם יכולים להתגרש בישראל בהליך אזרחי, והגירושין נערכים על פי הדין הדתי אליו משתייכים בני הזוג.

  • תביעת גירושין של יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה ותושביה שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, חייבת להיות מוגשת לבית הדין הרבני, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה (והם ניצלו אפשרות זו והתגרשו שם).
  • תביעות גירושין של בני זוג השייכים לעדות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים ונוצרים) שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, תוגשנה לבית הדין הדתי אליו הם שייכים, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג, מאפשר להם להתגרש בה (והם ניצלו אפשרות זו והתגרשו שם).
  • בני זוג חסרי דת או בני זוג השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל (אינם יהודים, מוסלמים, דרוזים או נוצרים), רשאים להתגרש בהליך אזרחי ועליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם הזוגיות (במקרה שנרשמו במרשם הזוגיות).
  • בני זוג שאינם בני אותה הדת, או בני זוג שאחד מהם חסר דת או שייך לעדה דתית בלתי מוכרת, יפנו לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יכריע אם הליך הגירושין יתקיים על פי הדין הדתי הרלוונטי או בהליך אזרחי של התרת נישואין.
  • גירושין של בני זוג בני אותו המין שנישאו בנישואים אזרחים נערכים בבית המשפט לענייני משפחה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • זוג שנישא בנישואים אזרחיים ומעוניין להתגרש בישראל.

למי פונים ושלבי ההליך

גירושין בין בני זוג יהודים

  • גירושין בישראל של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, נערכים על פי הדין הדתי בבית הדין הרבני בלבד.
  • אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה, יוכלו בני הזוג להסדיר את גירושיהם באותה מדינה מבלי לפנות לבית הדין הרבני בישראל, ולאחר מכן לרשום את גירושיהם בארץ. לפרטים נוספים ראו גירושין בהסכמה בין יהודים.
  • בעוד שהסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית הדין הרבני בלבד, הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג עשויה להיות מסורה גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני.
  • מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
  • כאשר בני זוג יהודים נישאו בנישואים אזרחיים, ולא כדת משה וישראל, הליך הגירושין בבית הדין הרבני הוא בדרך כלל פשוט יותר. במקרים מסוימים יסכים בית המשפט לוותר על סידור גט, ובמרבית המקרים לא ידרשו הצדדים להוכיח את קיומה של עילה לגט, אלא די בכך כי הם יביעו את רצונם להתגרש (זאת בניגוד לבני זוג אשר נישאו בטקס דתי, אז יש צורך להוכיח לבית דין הרבני את קיומה של עילה לגירושין).

גירושין בין בני זוג בני עדה דתית מוכרת (מוסלמים, דרוזים, נוצרים)

  • תביעות גירושין של בני זוג השייכים לעדות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים ונוצרים) אשר נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, תוגשנה לבית הדין הדתי אליו הם שייכים.
  • על בני זוג בני עדה דתית מוכרת להגיש תביעת גירושין בבית הדין הדתי הרלוונטי:
  • אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה, יוכלו בני הזוג להסדיר את גירושיהם באותה מדינה מבלי לפנות לבית הדין הדתי בישראל, ולאחר מכן לרשום את גירושיהם בארץ.

גירושין בין בני זוג חסרי דת או בני זוג השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל

  • בני זוג חסרי דת או בני זוג השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל (אינם יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים), אשר נישאו בהליך אזרחי, יכולים להתגרש בהליך אזרחי ועליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם הזוגיות (במקרה שנרשמו במרשם הזוגיות).
  • בני זוג שהתקשרו ביניהם באמצעות ברית זוגיות לחסרי דת ואשר מבקשים לסיים בהסכמה את הזוגיות, רשאים לפנות לרשם הזוגיות.
  • אם רק אחד מבני הזוג מבקש להביא להתרת ברית הזוגיות ולמחיקת הרישום, עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
  • למידע נוסף ראו התרת ברית הזוגיות לחסרי דת.

גירושין בין בני זוג בני דתות שונות, או בני זוג שאחד מהם אינו שייך לעדה דתית מוכרת

  • בני זוג אשר נישאו בנישואים אזרחים, אשר אינם בני אותה הדת, או בני זוג אשר אחד מהם חסר דת או שייך לעדה דתית בלתי מוכרת, המעוניינים להתגרש, צריכים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.
  • לאחר הגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, סגן הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה יפנה אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי אותה דת (אם בני הזוג בני דתות מוכרות שונות, תישלח פנייה לכל אחד מראשי הדת הנוגעים בדבר).
  • ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו (סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה של שלושה חודשים נוספים אם ראש בית הדין הודיע כי הדבר נחוץ לשם בירור העובדות).
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - לבית הדין הדתי יהיו כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין, כמו: הסמכות לעכב יציאה מהארץ או להחזיק רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון, במקרה שיש החלטה למתן גט והאיש אינו מקיים אותה, או הסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב. עם זאת לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, כדוגמת משמורת, חלוקת רכוש או מזונות. הסמכות לדון בסוגיות אלה תהיה של בית המשפט לענייני משפחה.
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
  • למידע נוסף ראו התרת נישואין

גירושין בין בני זוג בני אותו המין

ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

המידע המקורי בערך זה נכתב בשיתוף המרכז לקידום מעמד האשה - מרכז רקמן.