הקדמה:

החוק מציין מה דינם של הזוכים בצוואה במקרים שונים

יורשים שלא נקבע חלקם בירושה

החוק קובע כי במקרה שבו אדם ציווה בצוואתו נכס או רכוש מסוים למספר יורשים, ולא קבע מה יהא חלקו של כל יורש בנכס, היורשים יחלקו ביניהם בנכס או ברכוש שווה בשווה.

יורש שנפטר לפני המוריש

ייתכן מצב בו האדם שאמור לרשת לפי הצוואה נפטר לפני המצווה. במקרה כזה ייתכנו שני מצבים:

  1. המצווה קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות. זו קביעה, למעשה, של יורש במקום יורש. במצב כזה פועלים כמובן לפי רצון המצווה המבוטא בצוואתו והיורש החלופי המצויין בצוואה יירש את חלקו של היורש המת.
  2. המצווה לא קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות. במצב כזה, החוק קובע כי:
  • אם ליורש המיועד שנפטר יש צאצאים - הם יזכו במה שהיה אמור לרשת, לפי כללי הירושה על פי דין.
  • אם ליורש המיועד שנפטר אין צאצאים - יזכו בחלקו היורשים על פי דין של המצווה. בכל מקרה, הוראת הצוואה לטובת הזוכה אשר נפטר, מתבטלת.

יורש פסול ויורש שהסתלק

  • מצווה יכול לכתוב הוראה בצוואתו למקרה שהיורש יימצא פסול לרשת, או הסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. גם זוהי קביעה של יורש במקום יורש.
  • אם זוכה על פי צוואה נמצא פסול לרשת או הסתלק מחלקו והמצווה לא קבע אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

חשוב לדעת

  • כדי לוודא חלוקה מהירה וברורה של הירושה, רק מי שהיה בחיים בעת מות המוריש - יוכל לרשת אותו. החוק קובע כי מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, ייחשב כמי שהיה בחיים בעת מותו.
דוגמה
סב אינו יכול להוריש רכוש לנכדים אשר יוולדו לאחר מותו, אלא אם מדובר בנכד שנולד בתוך 300 יום ממועד פטירתו.
  • ניתן גם להוריש לתאגיד קיים או לתאגיד אשר הוקם בתוך פרק זמן מסוים, הקבוע בחוק, ממות המוריש.

חקיקה ונהלים

תודות