הקדמה:

כאשר אדם שנפטר לא מותיר אחריו צוואה, נקבעים יורשיו על פי דין לפי כללי חוק הירושה
היורשים על פי דין הם בני המשפחה שהותיר הנפטר, בהתאם למידת הקרבה המשפחתית

במקרים בהם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשיו על פי דין.

  • המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.
  • לצורך מימוש זכות הירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה.

סדר היורשים על פי דין

  • ראשית, יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו - את המטלטלין של הבית, המכונית וחלק משאר העיזבון (הנקבע על פי קרבתם המשפחתית של שאר היורשים). להרחבה ראו ירושה של בן זוג.
  • שנית, חלוקת סדרי העדיפויות נעשית לפי ראשי האב ("פרנטלות") אליהם משתייכים בני המשפחה, בהתאם לכללים הבאים:
    • ראשי האב מסודרים לפי סדר הזכייה על פי דין, כך שילדי המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו, והורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו.
    • לא עוברים לראש האב הבא אם ישנם יורשים בראש האב שלפניו.
    • סדר העדיפויות בתוך ראש אב הוא כזה, שקודם זוכה בירושה ההורה ורק אם הוא נפטר - יירש צאצאו.
  • סדר העדיפויות לפי ראשי האב יהיה, על כן:
  1. ילדי המוריש - אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם - נכדיו, ואם הם נפטרו - ניניו.
  2. הוריו של המוריש - אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם - אחי המוריש, ואם הם נפטרו - אחייני המוריש.
  3. הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) - אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם - דודי המוריש, ואם הם נפטרו - בני הדוד של המוריש.
  • מי שנקבע על פי הדין שהם יהיו היורשים של העיזבון (בתוך ראש האב), העיזבון יחולק ביניהם שווה בשווה.
דוגמה
אישה שנפטרה הותירה בעל, הורים ואחות. הבעל יירש את המטלטלין וחלק מהעיזבון (במקרה זה חצי). ההורים יחלקו ביניהם בחלקים שווים את שארית העיזבון (רבע לכל אחד).
דוגמה
אלמן נפטר והותיר אח, בת אחת ונכד מבנו שנפטר גם כן. העיזבון יחולק שווה בשווה בין בתו של המוריש ונכדו - 1/2 מהעיזבון לכל אחד מהם.

חשוב לדעת

  • אם לנפטר לא נותרו בני משפחה מכל אלו שצויינו, עוברים נכסיו לבעלות המדינה.
  • הכללים אינם מבדילים בין גברים לנשים ובין ילד מחוץ לנישואין לילד מנישואין.
  • ילד מאומץ יורש את הוריו.
  • אין חשיבות לעובדה שהוריו של ילד אינם נשואים זה לזה - קרבת הדם היא הקובעת.
  • צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו, אם נולדו בתוך 300 יום מיום הפטירה.
דוגמה
נכד אשר נולד שנה לאחר מות סבו, לא יוכל לרשת אותו. נכד שנולד שמונה חודשים לאחר מות הסב, ייחשב כיורשו.

חקיקה ונהלים

גורמי ממשל

תודות