הקדמה:

מסגרות הדיור בקהילה, הנמצאות בפיקוח משרד הרווחה, מיועדות לדיירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המסוגלים להשתלב בקהילה


מסגרות דיור בקהילה מיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המסוגלים להשתלב בקהילה וליהנות משירותיה.

  • במסגרות אלו מושם דגש על שילוב הדיירים בפעילות חברתית, פעילויות פנאי והעשרה ופעילויות לשיפור מיומנויות חברתיות.
  • הדיירים במסגרות הקהילתיות עושים שימוש במגוון השירותים הקהילתיים, כגון מרפאה, מתנ"ס ותחבורה ציבורית.
  • מסגרות הדיור מופעלות על ידי גופים ציבוריים (עמותות הפועלות ללא מטרות רווח) או על ידי אנשים וגופים פרטיים.
  • מסגרות הדיור בקהילה נמצאות באחריות ובפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
  • המשרד מממן את מסגרות הדיור באמצעות "דמי החזקה" המשולמים בהתאם למספר הדיירים הגרים בכל מסגרת.
  • סוגי הדיור בקהילה:
  1. דירות לעצמאים: בדירות בבנייני מגורים רגילים מתגוררים דיירים היוצאים עצמאית בבוקר לעבודה, הולכים אחר הצהריים לחוגים בקהילה וקונים בעצמם מוצרים לבית. בדירות אלו יכולים לגור עד 6 דיירים כאשר ישנו מדריך התומך בהם בניהול חייהם.
  2. בתים קבוצתיים: אלו בתים גדולים יותר בקהילה שהתנהלותם דומה לדירה, אך יש בהם עד 12 דיירים. מדריכים תומכים בדיירים בניהול חיי היום יום והפנאי.
  3. הוסטלים: יחידות גדולות יותר שבהן עד 24 דיירים. התמיכות מותאמות לדיירים על פי רמתם.
  4. מערכי דיור: מערך דיור יכול לכלול כמה יחידות דיור משלושת הסוגים שצויינו. ניהול המערך מאפשר להעביר דייר שחל שינוי במצבו בין מסגרות המשתייכות לאותו מערך, ובכך להקל על הקושי שבמעבר.

מי זכאי?

  • אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שנקבע על-ידי ועדת אבחון כי הוא מתאים להשמה במסגרת דיור חוץ ביתי.

תהליך מימוש הזכות

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות