הקדמה:

בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק שלא ביצע עבור עוזרת הבית הפרשות לביטוח פנסיוני, לשלם ליורשים פיצוי בגין אובדן פנסיית נכות בסך 22,886 ש"ח ופיצוי לשאירים בגין אובדן פנסיית שאירי מבוטח בסך 45,543 ש"ח
מי שמעסיק עובד או עובדת במשק בית, חייב לבצע עבורם הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף, גם אם העובד/ת לא מעוניין בכך ודורש/ת לקבל את ההפרשות במזומן
מעסיק שלא עושה כך, עשוי להיתבע ולהידרש לשלם לעובד/ת או לשאירים את כל הקצבאות שהם יכולים היו לקבל מקרן הפנסיה, אילו הוא היה עורך עבור העובד/ת ביטוח פנסיוני במהלך תקופת ההעסקה
אם העובד/ת מסרב/ת לשתף פעולה ולהודיע למעסיק על בחירת קרן הפנסיה, על המעסיק לבטח את העובד/ת באחת מקרנות ברירת המחדל
סירוב של העובד/ת למסור למעסיק את פרטי קרן הפנסיה שלו/ה ודרישה לקבל את הכסף ישירות במקום להעבירו לביטוח הפנסיוני, עלולים להביא להפחתת הפיצויים שהמעסיק יהיה חייב לשלם לעובד/ת בגין אי ביצוע ההפרשות

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
מס' תיק:
סעש (י-ם) 11511-09-16
תאריך:
24.12.2020

רקע עובדתי

  • עובדת הועסקה כעוזרת בית בביתם של המעסיקים במשך כשנה ו-3 חודשים.
  • במהלך כל תקופת עבודתה, המעסיקים לא ביצעו עבורה הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף. העובדת לא היתה מעוניינת בהפרשות אלה, ודרשה את העברת שווי ההפרשות במזומן לידיה במקום לקרן הפנסיה. לאחר שהתובעים התעקשו על העברת ההפרשות לקרן פנסיה, הסכימה לכך העובדת, אך נמנעה מלהעביר למעסיקים את פרטי קרן הפנסיה, שאליה יש להעביר את הכספים.
  • לאחר סיום עבודתה אובחן אצל העובדת סרטן, ומאז אושפזה לסירוגין וטופלה עד לפטירתה כעבור מספר חודשים.
  • יורשיה של העובדת העובדת, בעלה לשעבר ו-3 ילדיה, תבעו מהמעסיקים, בין היתר, פיצוי בגובה שווי תגמולי פנסיית שאירים שהם הפסידו (כתוצאה מכך שהעובדת לא היתה מבוטחת בקרן הפנסיה) ופיצויי בגובה שווי פנסיית הנכות שהעובדת יכולה היתה לקבל, אך לא קיבלה בשל כך שהמעסיקים לא ביצעו עבורה את ההפרשות לקרן הפנסיה במהל תקופת עבודתה.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין לעבודה חייב את המעסיקים לשלם ליורשים פיצויי בגובה שווי אובדן פנסיית נכות שהעובדת היתה זכאית, אילו היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני, וכן פיצוי לשאירים בשווי אובדן פנסיית שארים.
  • ההפרשה לקרן פנסיה נועדה ליצור רשת ביטחון כלכלית הן לעובד בגיל פרישה ואו במקרה של אובדן כושר עבודה כתוצאה מנכות, והן למשפחתו באמצעות הבטחת קצבה שארים במקרה של מות העובד.
  • המעסיקים הפרו את חובתם להפריש לעובדת, את הסכומים הנדרשים עבור לביטוח פנסיוני מקיף, כפי שנקבע בצו ההרחבה.
  • הפרת החובה להפריש כספים לביטוח סוציאלי עולה כדי הפרת חוזה העבודה וגובה הפיצוי הנו בהתאם לסעיף 10 לחוק החוזים לפיו "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת ההתקשרות בחוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".
  • עובדים מעדיפים לעיתים שלא יופחתו כספים ממשכורתם, גם במחיר של אי הפרשת חלק המעסיק. עם זאת, על פי צו ההרחבה, כשעובד לא הודיע למעסיק על בחירת קרן פנסיה, חובה על המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה חדשה מקיפה, הכוללת כיסויים של קצבת זקנה, קצבת שארים וקצבת נכות.
  • החל מיום 03.07.2016 עובד שאינו מודיע על בחירתו יבוטח באחת מקרנות ברירת המחדל שנבחרו על ידי משרד האוצר, או בקרן ברירת המחדל שנבחרה על ידי המעסיק בהליך מכרזי.
  • במקרה שבו העובד אינו משתף פעולה, המעסיק אינו יכול להשתחרר מחובתו להפריש כספים לביטוח הפנסיוני, שכן באפשרותו לבחור עבור העובד את קרן הפנסיה. על המעסיק להראות שהוא ביצע השתדלות סבירה לבטח את העובד בחברה אחרת, ורק אז, יוכל המעסיק לשלם את ההפרשות "בביצוע בקירוב" ישירות לעובד במקום לקרן הפנסיה. במקרה זה המעסיקים לא הראו כי נעשתה השתדלות בסיסית לקיום חובתם זו.
  • הנזק בגין אי הפרשה לביטוח סוציאלי, אינו בא לידי ביטוי רק בהפסד הכספים שלא הופרשו, כי אם גם בהשלכות שעשויות להיות על זכאותו של התובע לגמלאות השונות. במקרה זה הנזק בגין אי ההפרשה לביטוח סוציאלי הנו אובדן קצבת הנכות של העובדת בתקופת מחלתה, ולאחר מותה, אובדן קצבת השארים של שאיריה.
  • על התובעים להוכיח שלפי הוראות תקנות קרן הפנסיה הרלוונטיות, העובד הייתה זכאית לפנסיית נכות, לו היו מופרשים עבורה כספים לקרן הפנסיה ולאחר מכן כי הם היו זכאים לקצבה שארים. ניתן להניח בסבירות גבוהה, כי כמעט בכל קרן שבה העובדת הייתה מבוטחת, היא הייתה זכאית לכיסוי בגין נכותה, וכך גם שאריה. (כיום הבחינה צריכה להיעשות בהתאם ל"מסלול ברירת המחדל של קרן הפנסיה", בה צריך היה לבטח את העובד.)
  • המעסיקים טענו כי לאור מחלתה של העובדת, לא ניתן היה לבטחה, גם לו הם היו פועלים לשם כך ולכן לא נגרם נזק. בית הדין קובע כי ניתן אומנם לטעון, כי לאור מצבו הרפואי או גילו של העובד לא היה ניתן לבטחו, אך על הטוען טענה זו להוכיחה. במקרה זה, מחלתה של התובעת התפרצה רק במאי 2016, לאחר סיום עבודתה, ועל כן המעסיקים לא הוכיחו את טענתם.
  • לאור האמור לעיל פסק בית הדין לעבודה כי על המעסיקים לשלם ליורשים פיצויי בגובה שווי אובדן פנסיית נכות שהעובדת היתה זכאית לה, אילו היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני במהלך תקופת עבודתה, ובנוסף פיצוי לשארים בשווי אובדן פנסיית שארים.

אשם תורם והפחתת סכום הפיצויים

  • בית הדין לעבודה פסק כי העובדת התנהלה בחוסר תום לב, המצדיק להטיל את האחריות גם עליה:
    • העובדת היתה אדישה בנוגע לזכויותיה בביטוח פנסיוני ולא היתה מעוניינים להסדיר נושא זה. למעשה, רק לאחר מחלתה ונכותה התלוננה העובדת על כך שלא היתה מכוסה בביטוח פנסיוני, כאשר בזמן אמת דרשה לקבל את ההפרשות במזומן במקום להעבירן אל קרן הפנסיה. בכך הפרה העובדת את חובת חובת תום הלב המוטלת עליה ואת החובה להקטין את הנזק.
    • העובדת יצרה בקרב המעסיקים את המצג לפיו היא אינה מעוניינת בביטוח פנסיוני, ורק לאחר התעקשותם "השלימה" עם הצורך במסירת פרטים אך מצד שני נמנעה ממסירתם. בכך יצרה העובדת בלבם של המעסיקים תחושה כי הדברים יוסדרו על ידה "בקרוב". אם כך, התנהלות העובדת, היא שגררה את המעסיקים שלא לפעול בנחישות להסדרת ענייני הפנסיה שלה. לכך ראוי לתת משקל בבחינת האשם התורם.
  • לאור האמור, ובמכלול השיקולים, פסק בית הדין כי יש להפחית מהפיצויים שיעור של 20%, בגלל האשם התורם של העובדת.

הסכום שנפסק

  • בית הדין לעבודה חייב את המעסיקים לשלם ליורשים (התובעים) פיצויי בגין אובדן פנסיית נכות בסך של 22,886 ש"ח ופיצוי לשאירים בגין אובדן פנסיית שאירי מבוטח בסך של 45,543 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

משמעות

  • מי שמעסיק עובד או עובדת במשק בית, חייב לבצע עבורם הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף, גם אם העובד/ת מסרב/ת לכך או מתעקש/ת לקבל ישירות את שווי הפרשות במזומן.
  • מעסיק שלא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד/ת, עשוי להיות חייב לשלם בעתיד את שווי הקצבאות שהעובד/ת או השאירים היו יכולים להיות זכאים להן מקרן הפנסיה, אילו העובד/ת היה/היתה מבוטח/ת.
דוגמה
  • קצבת נכות במקרה שהעובד/ת הפך/הלנכה (גם לא במסגרת העבודה) ואיבד/ה את הכושר לעבוד
  • קצבת פנסיה חודשית לאחר גיל 60 או גיל פרישה למשך כל החיים של העובד/ת
  • קצבת שאירים, שקרן פנסיה משלמת לשאירים של העובד/ת, במקרה שהעובד/ת נפטר/ה
  • סירוב של העובד/ת למסור למעסיק את פרטי קרן הפנסיה שלה ודרישתה לקבל ישירות את שווי ההפרשות במזומן במקום להעבירן לביטוח הפנסיוני, עלולים להביא להפחתת הפיצויים שהמעסיק יהיה חייב לשלם לה בגין אי ביצוע ההפרשות.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.