בית הדין חייב מעסיק שלא ביצע עבור עוזרת הבית הפרשות לביטוח פנסיוני, לשלם ליורשים פיצוי בגין אובדן פנסיית נכות ואובדן פנסיית שאירים
מי שמעסיק עובד או עובדת במשק בית, חייב לבצע עבורם הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף, גם אם העובד/ת לא מעוניין בכך ודורש/ת לקבל את ההפרשות במזומן
מעסיק שלא עושה כך, עשוי להיתבע ולהידרש לשלם לעובד/ת או לשאירים את כל הקצבאות שהם יכולים היו לקבל מקרן הפנסיה, אילו היה מפקיד עבור העובד/ת כספים כדין עבור הביטוח הפנסיוני
אם העובד/ת מסרב/ת לשתף פעולה ולהודיע למעסיק על בחירת קרן הפנסיה, על המעסיק לבטח את העובד/ת באחת מקרנות הפנסיה הנבחרות
לא ניתן להטיל על העובד/ת "אשם תורם" ולהפחית את גובה הפיצוי שחל על המעסיק בגין אי ביצוע ההפרשות לפנסיה, גם אם העובד/ת סרבו למסור למעסיק את פרטי קרן הפנסיה, אלא במקרים חריגים
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | ע"ע 39115-01-21 |
| תאריך: | 22.02.2023 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
רקע עובדתי
- עובדת הועסקה כעוזרת בית בביתם של המעסיקים במשך כשנה ו-3 חודשים.
- במהלך כל תקופת עבודתה, העובדת לא העבירה למעסיקים את פרטי קרן הפנסיה, ודרשה לקבל את שווי ההפרשות במזומן, ועל כן המעסיקים לא ביצעו עבורה הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף.
- בסמוך לסיום העסקתה חלתה העובדת בסרטן ואיבדה את כושר עבודתה.
- העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המעסיקים לפיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה ופיצוי בגין אובדן פנסיית הנכות וזכויות נוספות הנובעות מתקופת עבודתה, אך כעבור זמן קצר היא נפטרה.
- בעקבות מותה יורשיה של העובדת העובדת, בעלה לשעבר ו-3 ילדיה, תבעו מהמעסיקים, בין היתר, פיצוי בגובה שווי תגמולי פנסיית שאירים שהם הפסידו (כתוצאה מכך שהעובדת לא היתה מבוטחת בקרן הפנסיה) ופיצויי בגובה שווי פנסיית הנכות שהעובדת יכולה היתה לקבל, אך לא קיבלה בשל כך שהמעסיקים לא ביצעו עבורה את ההפרשות לקרן הפנסיה במהלך תקופת עבודתה.
פסיקת בית הדין האיזורי
- בית הדין האזורי חייב את המעסיקים לשלם ליורשים פיצוי בגין הפסד פנסיית נכות של העובדת, ולשאירים - פיצוי בגין אובדן הזכאות לפנסיית שאירים.
- יחד עם זאת בית הדין הפחית את הפיצוי ב-20% עקב "אשם תורם" של העובדת שסירבה למסור את פרטי קרן הפנסיה ובכך תרמה להיעדר הביטוח ולאובדן הקצבאות.
- גובה פיצוי הכולל שבהם חויבו המעסיקים עמד על 65,929 ש"ח בגין אובדן פנסיית שארים, ו-28,608 ש"ח בשל הפסד פנסיית נכות של העובדת.
טענות המעסיקים
- יש לקבוע כי האשם התורם של העובדת המנוחה עומד על 100% ולהפחית ל-0 את הפיצויים שעליהם לשלם, שכן העובדת סירבה להעביר את פרטי הקרן למרות שהתבקשה על ידם מספר רב של פעמים.
- גם אם הם היו מפקידים עבור העובדת כספים לביטוח פנסיוני כדין, ספק אם העובדת היתה זכאית לפנסיית נכות וילדיה לפנסיית שארים שכן סביר להניח שלאור מצבה הבריאותי של העובדת חברות הביטוח לא היו מסכימות לבטחה מלכתחילה, או שהעובדת לא היתה עומדת בתקופת האכשרה של 5 שנים, המזכה בפנסיית נכות.
- בקביעת גובה פנסיית הנכות ופנסיית השארים, יש לקחת בחשבון רק את חלקו של המעסיק בהפקדות הפנסיוניות ולא את סכום ההפקדות הכולל גם את חלקה של העובדת.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה
- החובה של מעסיק להפקיד תשלומים לביטוח פנסיוני מכח צו ההרחבה היא מוחלטת ולא תלויה בהסכמת העובד.
- העובד אינו יכול לוותר על הזכות לביטוח פנסיוני.
- המקרים היחידים שבהם מותר למעסיק שלא לבטח את העובד הם רק בנסיבות שבהן לא ניתן לצרף את העובד להסדר ביטוח פנסיוני כלשהו מסיבות שאינן תלויות בעובד או מעסיקו.
- כאשר העובדים מסרבים לביטוח פנסיוני ואינם משתפים פעולה עם המעסיק, המעסיק יכול וצריך לבטח אותם בביטוח פנסיוני באחת מקרנות "ברירת המחדל".
- הנטל להוכיח שהעובדת המנוחה לא היתה זכאית לפנסיית נכות עקב אי עמידתו בתקופת האכשרה, גם אם היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני, חל על המעסיקים שלא הוכיחו טענה זו.
- הנזק שנגרם לעובד עקב אי הפרשה לביטוח פנסיוני אינו רק גובה הסכומים שלא הופרשו, אלא אובדן הקצבאות שהעובד, יורשיו או שאיריו יכולים היו לקבל אילו היה נערך ביטוח פנסיוני כנדרש.
- תביעת פיצוי להפסד פנסיה (זיקנה, נכות או שאירים), מחושבת בהתאם לשווי המהוון של הפנסיה שהיתה משתלמת לאורך השנים לעובד או לשאיריו, אילו בוטח העובד על פי הדין. השיווי המהוון של הפנסיה נגזר משיעור ההפרשות הכולל של דמי התגמולים (חלק מעסיק וחלק עובד גם יחד) שהיה על המעסיק להעביר לקרן הפנסיה
- בעיקרון לא ניתן לייחס לעובד "אשם תורם" ולהפחית או אפילו לבטל לגמרי את אחריותו של המעסיק, מלבד מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם עובד יסכל את האפשרות לבטחו ללא ידיעת המעסיק.
- במקרה זה הילדים של העובדת לא ערערו על הפחתת הפיצוי בגין "אשם תורם" ולכן הפחתת הסכום לא בוטלה.
משמעות
- מי שמעסיק עובד או עובדת במשק בית, חייב לבצע עבורם הפרשות לביטוח פנסיוני מקיף, גם אם העובד/ת מסרב/ת לכך או מתעקש/ת לקבל את שווי ההפרשות במזומן.
- אם העובד/ת מסרב/ת לשתף פעולה ולהודיע למעסיק על בחירת קרן הפנסיה, על המעסיק לבטח את העובד/ת באחת מקרנות הפנסיה הנבחרות.
- מעסיק שלא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד/ת, עשוי להיות חייב לשלם בעתיד את שווי הקצבאות שהעובד/ת או השאירים היו יכולים להיות זכאים להן מקרן הפנסיה, אילו העובד/ת היה/היתה מבוטח/ת.
- לא ניתן להטיל על העובד/ת "אשם תורם" ולהפחית את גובה הפיצוי שהמעסיק צריך לשלם בגין אי ביצוע ההפרשות לביטוח פנסיוני, גם אם העובד/ת סרב/ה למסור למעסיק את פרטי קרן הפנסיה, מלבד מקרים חריגים שבהם עובד מסכל את האפשרות לבטחו ללא ידיעת המעסיק.
ראו גם
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.