{{Expansion depth limit exceeded}} {{Expansion depth limit exceeded|תוכן= {{Expansion depth limit exceeded|מידע = כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) |פיצוי =החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5%, מתוכן 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק | פיצוי2 = עובדים בשירות המדינה (ראו בהמשך) וכן עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר | ממשל2= {{Expansion depth limit exceeded}} |ממשל = למידע נוסף ראו הזכות לביטוח פנסיוני באתר משרד העבודה }} }} {{Expansion depth limit exceeded| | | }} {{Expansion depth limit exceeded}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.

  • החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).
  • עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015 (ראו בהמשך).
  • העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). החל מספטמבר 2023 ישנם תנאים מקדימים לבחירה בביטוח מנהלים, למידע נוסף ראו כאן.
  • העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
  • הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק - לפי הנמוך מביניהם אלא אם בהסכם העבודה הוסכם כי ההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, למשל מתוך מלוא השכר. (ראו פרטים בהמשך).
  • עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.
  • במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש סכומים על-פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

{{Expansion depth limit exceeded|

  • ההפרשות לביטוח פנסיוני עבור העובדים הן חובה של המעסיק, והעובד אינו רשאי לוותר עליהן.
  • מעסיק שלא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עשוי להיות חשוף להטלת קנסות מהיחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה ואף לתביעות כספיות מצד העובד. ראו פירוט בהמשך דף זה.}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • עובדים שכירים (גברים) החל מגיל 21 ועובדות שכירות החל מגיל 20.

{{Expansion depth limit exceeded|עובדים/ות שמועסקים/ות ביותר ממקום עבודה אחד, זכאים/ות להפרשות לביטוח פנסיוני בכל אחד ממקומות העבודה, שבהם הם מועסקים/ות.}}

  • עובדים ועובדות שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67 לנשים ולגברים) וממשיכים/ות לעבוד, יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני בכל מקרה.
  • עובדים ועובדות חדשים/ות שנקלטו לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, יהיו זכאים להפרשות לביטוח הפנסיוני אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
    1. הם פוטרו או פרשו לפני גיל פרישת חובה.
    2. הם אינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.

{{Expansion depth limit exceeded|אם עובד התחיל לעבוד בגיל 68 (לאחר שפרש מעבודתו הקודמת בגיל פרישת חובה), והוא מקבל קצבת פנסיה בשל עבודתו הקודמת, המעסיק אינו חייב לבצע עבורו הפרשות לביטוח פנסיוני. לעומת זאת, אם הוא לא מקבל קצבה כלשהי (מלבד קצבאות של המוסד לביטוח לאומי), על המעסיק חלה חובה לבצע עבורו הפרשות לביטוח הפנסיוני החל מהמועדים המפורטים בפסקה הבאה.}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה (והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.
    • לשון צו ההרחבה אינה מגדירה מיהו "עובד מבוטח בביטוח פנסיוני" והאם הכוונה רק לעובדים שיש להם ביטוח פנסיוני פעיל ערב מועד תחילת עבודתם, או גם עובדים שבעבר הפרישו להם לביטוח פנסיוני, אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך תקופה הפוגעת ברצף הזכויות, למשל, בכיסוי הביטוחי. מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה משתמע שהכוונה למבוטח בביטוח פנסיוני פעיל. לפי פסיקה זו, עובד שבעבר היה מבוטח בביטוח פנסיוני אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך יותר מ-5 חודשים לפני שהתחיל לעבוד, מבלי שהעובד דאג לשמירה על רצף זכויותיו, נחשב לעובד שאינו מבוטח, שכן במועד תחילת עבודתו יש לו אמנם חיסכון פנסיוני אך הוא חסר כיסוי ביטוחי, ולכן יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו רק כעבור 6 חודשים מתחילת העסקתו במקום העבודה. עם זאת חשוב להדגיש כי הסוגיה טרם נידונה בבית הדין הארצי או בבית המשפט העליון וטרם נקבעה הלכה מחייבת, ולפיכך ייתכן שבעתיד תאומץ פרשנות אחרת הקובעת חובה לערוך ביטוח מהיום הראשון גם למי שהיה מבוטח בעבר וקרן הפנסיה שלו אינה פעילה.
    • לפי צו ההרחבה, ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם (למרות שלשון צו ההרחבה מציינת "3 חודשי עבודה", יתכן שהפרשנות היא שאת ההפרשות יש לבצע תוך 3 חודשים מתחילת העסקתו של העובד, שכן אחרת הרצף הביטוחי עשוי להיפסק).
    • עובד יכול להוכיח שיש לו ביטוח פנסיוני פעיל באמצעות הצגת הדוחות הרבעוניים האחרונים שקיבל מהחברה המנהלת את קרן הפנסיה או את ביטוח המנהלים שלו, והמציגים את ההפקדות השוטפות שבוצעו עבורו לביטוח הפנסיוני. כמו כן ניתן לפנות אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני ולבקש כי תשלח אישור על קיומו של ביטוח פנסיוני פעיל על שם העובד.
    • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו. לקריאת פסק הדין ראו כאן.
    • במקרה שהעובד הפסיק את עבודתו (מכל סיבה) לפני שהשלים 3 חודשי עבודה, קיימות שתי פרשנויות באשר לחובת המעסיק:
      • לפי פרשנות אחת, חובה על המעסיק לבצע הפרשות רטרואקטיביות לביטוח פנסיוני גם אם העובד הפסיק את עבודתו לפני שהשלים 3 חודשי עבודה (לפי סעיף 6(ה) לצו ההרחבה, הזכאות לביטוח היא מהיום הראשון לעבודה, ולא חלה על עובד כזה תקופת המתנה, רק מועד ההפרשות הראשון הוא מאוחר יותר). לפסיקה התומכת בפרשנות זו ראו דמ (ת"א) 1881-03-18, סעיפים 9-16.
      • פרשנות אחרת היא שהזכאות לביטוח פנסיוני באמצעות המעסיק מתחילה בפועל רק לאחר 3 חודשי עבודה (ולא לאחר 3 חודשים) ומוחלת רטרואקטיבית מהיום הראשון, כלומר, אם עובד לא השלים 3 חודשי עבודה, הוא אינו זכאי כלל לביטוח פנסיוני ממעסיקו. לפסיקה התומכת בפרשנות זו ראו סעש (י-ם) 51394-05-13‏, סעיף 15 וכן דמ (ת"א) 31347-06-20‏, פסקה 44.
  • במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום שהתחיל את עבודתו באותו מקום עבודה (כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בעבור 6 חודשים הראשונים מאז תחלית העסקתו).

{{Expansion depth limit exceeded|1= עובד החל לעבוד בתאריך 01.03.{{Expansion depth limit exceeded}} במקום עבודה חדש.

  • אם אין לעובד ביטוח פנסיוני קודם (או אם היה לו ביטוח פנסיוני קודם שאינו בתוקף בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני רק כעבור 6 חודשים מתחילת העסקתו של העובד, כלומר החל מה-01.09.{{Expansion depth limit exceeded}} (כאשר הסכום יועבר בפועל על-ידי המעסיק בחודש אוקטובר {{Expansion depth limit exceeded}}).
  • אם יש לו ביטוח פנסיוני קודם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיומו הראשון לעבודה (01.03.{{Expansion depth limit exceeded}}), כאשר בפועל התשלום הראשון שהמעסיק יעביר לחברת הביטוח או לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני, יהיה בתום 3 חודשי עבודה, כלומר בחודש יוני (התשלום יכלול את הביטוח עבור חודשים מרץ, אפריל ומאי). לאחר מכן על המעסיק להעביר מדי חודש את התשלום עבור החודש שקדם.

}}

{{Expansion depth limit exceeded|1= עובד החל לעבוד בתאריך 20.11.{{Expansion depth limit exceeded}} במקום עבודה חדש.

  • אם אין לעובד ביטוח פנסיוני קודם (או שהיה לו ביטוח פנסיוני שאינו בתוקף), הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני, רק כעבור 6 חודשים מתחילת העסקתו במקום העבודה, כלומר החל מ-20.05.{{Expansion depth limit exceeded}}.
  • אם יש לו ביטוח פנסיוני קודם שעדיין בתוקף, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיומו הראשון לעבודה, כאשר בפועל יועברו הכספים בתום שנת המס, כלומר עד ה-31.12.{{Expansion depth limit exceeded}}.

}}

  • עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (20 לעובדת ו-21 לעובד), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל המזכה תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

{{Expansion depth limit exceeded| צעירה שהחלה לעבוד חודשיים לפני שמלאו לה 20 ולא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני לפני כן. היא תהיה זכאית להפרשות לביטוח פנסיוני לאחר שתשלים 6 חודשים מתחילת העסקתה במקום העבודה, כלומר 4 חודשים אחרי שימלאו לה 20.}} {{Expansion depth limit exceeded| צעיר שהחל לעבוד 7 חודשים לפני שמלאו לו 21, יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני מיד כשיגיע לגיל 21.}}

  • עובדים עשויים להיות זכאים לביטוח פנסיוני לפני המועד שנקבע בצו ההרחבה הכללי, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי שחל עליהם.

{{Expansion depth limit exceeded| עובד שחל עליו צו ההרחבה בענף התעשייה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני מהיום שהתקבל לעבודה, גם אם לא היה מבוטח לפני כן בביטוח פנסיוני.}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • זכות זו אמורה להינתן אוטומטית על-ידי המעסיק:
    • אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, זכות זו תוענק לו לאחר 6 חודשים מתחילת ההעסקה.
    • אם לעובד היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני של המעסיק החדש מיומו הראשון להעסקה, כאשר הכספים בפועל יופרשו כעבור 3 חודשי עבודה (או עם סיום שנת המס - לפי המוקדם מביניהם), כולל הפרשות רטרואקטיביות מתחילת ההעסקה.
  • על העובד להודיע למעסיק באיזה סוג ביטוח פנסיוני הוא מעוניין:
  • על העובד להודיע למעסיק באיזה גוף מוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) מסוים הוא בוחר לניהול החיסכון, ושאליו יש להעביר את הכספים.
  • על העובד למלא את הטפסים הנדרשים לצורך הצטרפות לביטוח הפנסיוני של הגוף המוסדי שבו בחר לנהל את הביטוח ולהחתים עליהם את המעסיק. ניתן להיעזר לשם כך בסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעם המעסיק או מטעם העובד.
  • החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות פנסיה נבחרות" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים) או בקופת גמל שנבחרה על ידו או ע"י ארגון העובדים במכרז.
  • שימו לב - למעסיק אסור לגבות מהעובד תשלום כלשהו עבור הטיפול בביטוח הפנסיוני (כגון: "דמי פתיחת תיק וניהול"). כמו כן, גם הגוף המוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) המנהל את הביטוח הפנסיוני אינו רשאי לגבות סכומי כסף מהעובד מלבד דמי ניהול (קיימת הגבלה על שיעור דמי הניהול המותר לגבייה).
  • למידע נוסף ראו:
  • עוזרות בית ועובדים במשק בית - למידע על תהליך עריכת ביטוח פנסיוני לעוזרות בית ועובדים במשק הבית, ולאופן העברת התשלומים השוטפים לביטוח הפנסיוני שלהם ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
  • עובדים זרים -
    • בישראל לא ניתן לבטח בביטוח פנסיוני עובדים זרים ולכן הם זכאים לקבל בסיום העסקתם את הסכומים שהמעסיק היה אמור להפריש עבורם.
    • ברוב הענפים בהם מועסקים עובדים זרים, המעסיק יצטרך להפקיד עבורו פיקדון כמפורט כאן.
    • מטופל סיעודי שמעסיק עובד זר בסיעוד (מטפל) לא יכול להפקיד פיקדון, ובמועד סיום ההעסקה, הוא יצטרך לשלם לעובד את הסכומים שמגיעים לו כמפורט כאן.
    • מעסיק ישראלי של עובדים פלסטינים ישלם את חלקו ואת חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני באמצעות אגף שירות למעסיקים ברשות האוכלוסין וההגירה. למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובדים פלסטינים.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • על המעסיק להעביר את הסכומים אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים - לפי המוקדם מביניהם.
  • איחור המחייב תשלום ריבית - אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית פיגורים כלפי הגוף הפנסיוני. ריבית הפיגורים תיזקף גם על ריבית הפיגורים עצמה עד לסילוקו המלא של החוב דהיינו, ריבית דריבית. לפסק דין בסוגיה זו לחצו כאן.
  • איחור שיכול להיחשב כהלנת שכר - אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק (21 יום לאחר המועד שבו אי תשלום השכר נחשב הלנת שכר), ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה (אפילו אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן).

{{Expansion depth limit exceeded|1=

  • משכורת מרץ צריכה להיות משולמת ב-1 באפריל.
  • החל מה-10 באפריל נחשב אי-תשלום השכר להלנת שכר.
  • אם המשכורת שולמה בזמן, אבל ההפרשות לביטוח הפנסיוני לא הועברו עד ה-1במאי (30 יום לאחר המועד שבו השכר צריך להיות משולם או 21 יום לאחר המועד שבו נחשב אי-תשלום שכר להלנת שכר) ייחשבו סכומים אלה כהלנת שכר, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצויי הלנת שכר בגין סכומים אלה גם אם המשכורת עצמה שולמה בזמן.

}}

  • החובה להעביר את הסכומים במועד שצוין חלה הן על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד והן על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בביטוח הפנסיוני, כולל תשלום רכיב הפיצויים).
  • איחור שנחשב לעבירה פלילית - בנוסף, מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד, ולא העביר סכומים אלה אל הגוף המוסדי בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.

{{Expansion depth limit exceeded|בדוגמה הקודמת, אם המעסיק ניכה את חלקו של העובד אך לא העביר את הסכומים אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני של העובד עד 10 במאי, הוא צפוי למאסר או לקנס.}}

{{Expansion depth limit exceeded|הערה=מתישהו כשנוסיף שלאות ותשובות אפשר להכניס כאם שאלה לגבי האם מותר למעסיק לשלם לעובדת את מה שלא הפריש פנסיה, והתשובה היא שלילית, כי הביטוח הפנסיוני יוכל לתבוע אותו גם אם שילם את הכספים לעובד. יש פס"ד ש האזורי בירושלים מצוטט בערכים ש העברת התשלום לגוף הפנסיוני" בערכים של עוזרות בית|חתימה=שרון הורנשטיין (שיחה) 13:29, 3 בספטמבר 2024 (IDT)}} <span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded <span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, קובע כי: "דמי חופשה, פדיון חופשה, ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה".
  • מכאן נובע כי גם עובד אשר יצא לחופשה שנתית וקיבל דמי חופשה, זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.
  • בגין רכיב פדיון החופשה - רכיב זה משתלם לאחר סיום יחסי העבודה ועל כן, על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המעסיק אינו חייב לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני מרכיב זה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
  • אם מדובר ביציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת)- העובד אינו זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • סעיף 7 לחוק דמי מחלה, קובע כי "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר".
  • מכאן נובע כי עובד אשר חלה וקיבל דמי מחלה, זכאי שהמעסיק ימשיך להפקיד עבורו הפרשות לפנסיה במהלך התקופה בה הוא קיבל דמי מחלה.
  • לאחר תום תקופת זכאותו של העובד לדמי מחלה, הוא אינו זכאי להמשך ההפקדות.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded| דמי פגיעה לנפגע עבודה#הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

{{Expansion depth limit exceeded| מעסיק אינו רשאי להפסיק לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד/ת שהגיע/ה לגיל פרישת חובה (הגיל שבו ניתן לחייב עובד/ת לפרוש מעבודה - 67).}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • במקרה שהמעסיק מפר את הזכות, כדאי לפנות אליו ולהפנות את תשומת ליבו.
  • אם המעסיק מסרב להפריש לביטוח פנסיוני את הסכומים בהם הוא מחוייב, העובד יכול להגיש תלונה למשרד העבודה או להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, או להגיש תלונה וגם תביעה.
  • אם העובד בוחר להגיש תביעה, הוא יכול לתבוע, רטרואקטיבית, את חלקו של המעסיק בסכומים שהיה עליו להעביר לגוף המוסדי (12.5% מהשכר) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו.

{{Expansion depth limit exceeded|

  • מעסיק שלא ביצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד במשך כל תקופת העבודה או בחלקה.
  • העובד הגיע לגיל פרישה, או שנגרמה לו נכות ואובדן כושר עבודה, וקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים מסרבים לשלם לעובד קצבה שכן הוא אינו מבוטח.
  • העובד רשאי לתבוע מהמעסיק את כל התשלומים שהעובד היה זכאי לקבל מהביטוח הפנסיוני אילו המעסיק הפריש את כל הסכומים במועד, כמו קצבת פנסיית נכות (אם נגרמה לו נכות) או קצבת פנסיה חודשית החל מגיל הפרישה ועד סוף החיים. }}
  • אם המעסיק ניכה את חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר, אך עיכב או לא העביר כלל את התשלומים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד, הוא עשוי להיחשב כמי שמבצע הלנת שכר ואף עבירה פלילית, וניתן להטיל עליו פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.
  • למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded <span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • השכר שממנו יש להפריש לביטוח הפנסיוני הוא השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), המורכב מרכיבי השכר הבאים בלבד:
    • שכר יסוד
    • תוספות קבועות, כגון: תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית, תוספת מקצועית וכל תוספת אחרת קבועה שאינה מותנית בתנאי או גורם מיוחד
    • עמלות (במקרה ששכרו של העובד מורכב מבסיס + עמלות)
    • כל תוספת או רכיב שכר שהעובד והמעסיק הסכימו כי גם מתוכו יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני
    • למידע על רכיבי שכר שלא הוזכרו למעלה ראו כאן.

{{Expansion depth limit exceeded|*אם רכיבי השכר שצוינו למעלה מסתכמים ביותר מגובה השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded| {{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), המעסיק רשאי לחשב את ההפרשות לביטוח הפנסיוני לפי השכר הממוצע במשק ולא מתוך השכר שחושב בפועל.

  • למרות זאת, אם בהסכם עם העובד נקבע ש"השכר הקובע" (השכר שממנו יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני) יהיה גבוה יותר (למשל: מלוא השכר ברוטו או שכר שכולל גם רכיבים כמו שעות נוספות) יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני לפי מה שהוסכם בין העובד למעסיק.}}
  • עובדים שחלים עליהם הסדרים פנסיוניים ספציפיים מכוח הסכמי עבודה אישיים או קיבוציים, יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני לפי הסדרים אלה (גם אם הם לא כוללים את רכיבי השכר שצוינו למעלה) כל עוד הסדרים הללו מיטיבים עם העובד בהשוואה להסדר הכללי שחל על כל העובדים במשק.
    • אם גובה ההפרשות לפי ההסדרים הספציפיים נמוך מגובה ההפרשות לפי ההסדר הכללי שחל על כלל העובדים במשק, יש לבצע את ההפרשות לפי ההסדר הכללי, שנחשב למיטיב עם העובדים.
    • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

{{Expansion depth limit exceeded|בחלק מענפי העבודה קיימים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, הקובעים שיעורי הפרשות גבוהים יותר מאלו המפורטים להלן. למידע נוסף ראו הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני.}}

החל מיום הפרשות המעסיק הפרשות העובד הפרשות המעסיק לפיצויים סה"כ הערות
01.01.2017 6.5% 6% 6% 18.5%
  • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים. אולם אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד (למרות זאת, עובד רשאי לבחור במוצר פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנכות, ולמעסיק אסור להתערב בבחירה זו).
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ-5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.5%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.07.2016 6.25% 5.75% 6% 18%
  • החל ממשכורת חודש יולי 2016,
    • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
    • למרות זאת, אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • החל ממשכורת חודש יולי 2016, אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד (למרות זאת, עובד רשאי לבחור במוצר פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנכות, ולמעסיק אסור להתערב בבחירה זו).
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ-5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.25%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.01.2014 6% 5.5% 6% 17.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2013 5% 5% 5% 15% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק ({{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}), לפי הנמוך מבין השניים.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מ-01.07.2015:
  • עובדים המבוטחים בביטוח מנהלים - תגמולי המעסיק ותגמולי העובד יוגדלו ב-0.5% כל אחד, ובכל מקרה תגמולי המעסיק לא יעלו על 7.5% ותגמולי העובד לא יעלו על 7%. (על העובדים להגיש בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום העבודה ולעדכן את חברת הביטוח על העלאת ההפרשות).
  • עובדים המבוטחים בקרן פנסיה ובקופת גמל - תגמולי מעסיק - 7.5%, ותגמולי עובד - 7%.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי ("דירוג דרגה") יועלו באופן אוטומטי.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים בחוזה אישי יועלו רק אם יגישו בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום עבודתם.
  • עבור עובד בפנסיה תקציבית שבחר בהסדר חליפי, יעמדו הפרשות העובד על 6.5% והפרשות המעסיק על 7.5%.
  • למידע נוסף (כולל הטפסים שיש למלא) ראו חוזר החשב הכללי של משרד האוצר מיום 14.07.2015.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • הפרשות המעסיק לפיצויים (בשיעורים שפורטו בטבלה לעיל) משמשות לתשלום פיצויי פיטורים.
  • מעסיק המפריש פיצויי פיטורים בסכומים המפורטים בטבלה או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% (1/12 מהשכר החודשי) ישירות לקופת גמל לקצבה, כלומר: להוסיף 2.33% על 6% שהוא מפריש מדי חודש.
  • במקרה שהמעסיק מעוניין להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, כלומר להפריש מדי חודש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • אם חלק מכספי הפיצויים (או כולם) הופרשו לקרן פיצויים או לקרן הפנסיה על-ידי המעסיק והעובד פוטר, פיצויי הפיטורים לא ישולמו על-ידי המעסיק אלא על-ידי חברת הביטוח או הקרן שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מהפיצויים לקרן, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובד. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים.
  • אם העובד לא ימשוך את הכספים, הם יצורפו לכספי החיסכון הפנסיוני ויגדילו את סכום הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות.
  • משיכה של כספי הפיצויים מקרן הפנסיה או מקופת הגמל תקטין בכ-1/3 את סכום הקצבה החודשית שהעובד יקבל אחרי שיפרוש לגמלאות.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • במקרה של התפטרות, העובד רשאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (במגבלות מסוימות המפורטות בהמשך), והמעסיק לא יצטרך להשלים סכום כלשהו (מלבד במקרים שמדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, שבהם חובה על המעסיק להשלים את הפיצויים כאילו מדובר בפיטורים).
  • המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • ישנם ענפים שחל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים הסדרי פנסיה ספציפיים שאינם זהים לאלו שקבועים בצו ההרחבה (בדרך כלל מדובר בתנאים טובים יותר מנקודת מבטו של העובד בהשוואה לקבוע בצו ההרחבה של פנסיית החובה).
  • כמו כן ישנם מקומות עבודה שבהם יש הסכמי עבודה אישיים בין המעסיק לעובדים שבהם נקבעו הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני, השונים מאלו שנקבעו בצו ההרחבה.
  • הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב", והכלל הוא שבמקרים אלה המעסיק חייב להפריש בהתאם להסדר המיטיב ולא לפי צו ההרחבה.
  • עם זאת במקרים מסוימים שבהם תנאי "ההסכם המיטיב" אינם טובים מתנאי צו ההרחבה, יש לנהוג לפי צו ההרחבה.
  • עובד שעבר ממקום עבודה שבו היה "הסדר מיטיב" למקום עבודה שבו אין הסדר מיטיב, אינו זכאי להסדר מיטיב במקום עבודתו החדש. מעסיקו החדש יהיה מחויב לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני בהתאם לצו ההרחבה כפי שמפורט בדף זה.

{{Expansion depth limit exceeded|אם אצל מעסיק מסוים קיים שיעור הפרשה שונה לרכיב פיצויי פיטורים בין קרן פנסיה לבין קופת גמל או ביטוח מנהלים, מותר למעסיק להשוות את שיעור ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים לפי הרכיב הנהוג בקרן הפנסיה ולא פחות מ-6% מהשכר הקובע.
בכל מקרה עובד (חדש או ותיק) שמבוטח בביטוח מנהלים שבמסגרתו שיעורי ההפרשה לרכיב הפיצויים גבוה יותר (למשל 8.33%), ימשיך ליהנות משיעורי ההפרשה הקבועים בפוליסה, גם אם יעבור בשלב מאוחר יותר לקרן פנסיה או לקופת גמל. }} {{Expansion depth limit exceeded|הערה=הטיפ הזה מופע גם בער על הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני|חתימה=שרון הורנשטיין (שיחה) 15:15, 8 ביוני 2021 (IDT)}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • עובד זכאי לזיכוי ממס הכנסה בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני (שנוכו משכרו) עבור הפרשות שלא עולות על 7% מהשכר ושאינן עולות על {{Expansion depth limit exceeded| {{Expansion depth limit exceeded}}*0.07*12 }} ₪ בשנה (בממוצע {{Expansion depth limit exceeded| {{Expansion depth limit exceeded}}*0.07 }} ₪ לחודש) נכון ל-{{Expansion depth limit exceeded}}.
  • גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות.
  • למידע נוסף ראו זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

  • הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני (רכיב התגמולים של המעסיק, וכן סכומים שהוא מפריש לביטוח אובדן כושר עבודה) עד תקרה של {{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ ושאינן עולות על 7.5% משכרו של העובד, אינן נחשבות להכנסה של העובד לצרכי מס הכנסה, למרות שמדובר בהטבה שמקבל העובד ממעסיקו. לפיכך העובד פטור מתשלום מס הכנסה עבורן.
  • אם הפרשות המעסיק לתגמולים ולאובדן כושר עבודה עולות על {{Expansion depth limit exceeded|{{Expansion depth limit exceeded}} }} ₪ או על 7.5% מהשכר של העובד, ייחשבו הסכומים שמעבר לתקרה או מעל 7.5% מהשכר כהכנסה שחייבת במס, וינוכה מהם מס הכנסה על פי מדרגת המס הרלוונטית לשכרו של העובד.
  • למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני ולביטוח אובדן כושר עבודה.

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

{{Expansion depth limit exceeded| מדריך לקראת פרישה לגמלאות | קרן השתלמות | מדריך למעסיק לניהול עובדים | ניכויים משכר העובד | פנסיה וחיסכון ארוך טווח לשכירים | תעסוקה וזכויות עובדים }} <span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded|רשימה=}} <span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded|פנסיה וחיסכון ארוך טווח#ארגוני סיוע}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded|פנסיה וחיסכון ארוך טווח#גורמי ממשל}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded <span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded|פנסיה וחיסכון ארוך טווח#פסקי דין}}

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded

<span class="error">Expansion depth limit exceeded {{Expansion depth limit exceeded}} {{Expansion depth limit exceeded|סוג ערך = זכויות |תחום תוכן = פנסיה וחיסכון ארוך טווח }}