הקדמה:

עובד השוהה בימי מחלה שבגינם משולמים לו דמי מחלה, ממשיך לצבור ימי חופשה וימי מחלה בתקופה זו
ימים אלה נחשבים כימי עבודה בפועל לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית
יום מחלה חלקי שבו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עסק (ארצי) 68/09
תאריך:
29.11.2012

רקע עובדתי

  • הסתדרות העובדים ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי בו נדחתה עמדת ההסתדרות שלפיה עובדים ממשיכים לצבור ימי חופשה בתקופת מחלה ממושכת.
  • השאלה בנוגע לצבירת ימי חופשה בתקופת מחלה ממושכת התייחסה לשתי קבוצות עובדים:
    • האחת, עובדים השוהים בביתם בחופשת מחלה ממושכת ומקבלים דמי מחלה או דמי חופשה בשל היעדרותם.
    • השנייה, עובדים השוהים בתקופת מחלה חלקית שבמהלכה הם עובדים חלק מהיום ומקבלים דמי מחלה עבור יתרת היום.
  • הדיון נסב אודות השאלה האם במהלך התקופה שבה שוהה עובד בחופשת מחלה, הוא זכאי להמשיך ולצבור ימי חופשה כפי שהיה צובר אלמלא חלה, בהתאם לחוק חופשה שנתית.

פסק הדין

  • סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית קובע, כי כאשר העובד עבד פחות מ-200 ימים בשנה מלאה והקשר המשפטי שבינו לבין המעסיק התקיים במשך כל אותה שנה, סך ימי החופשה המגיעים לעובד יחושב בהתאם ליחס בין מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200. קביעה דומה קיימת בנוגע לעובד שלא התקיים בינו לבין המעסיק קשר משפטי בכל שנת העבודה, אך הוא עבד פחות מ-240 יום במהלך השנה. נשאלת השאלה, כיצד יש לפרש את הביטוי "ימי עבודה בפועל"?
  • ישנן שתי אפשרויות לפירוש הביטוי "עבודה בפועל". האחת, פרשנות "צרה", לפיה "עבודה בפועל" נחשבת ככזו, רק בעת התייצבות העובד למשימות העבודה וביצוען. השנייה, פרשנות "מרחיבה", הכוללת ב"ימי עבודה בפועל" אף ימי היעדרות מוצדקים הנובעים מכורח, או סיבות אחרות שאינן תלויות בעובד.
  • ההתעלמות מימי המחלה כימים רלוונטיים לצבירת ימי חופשה היא בלתי צודקת בעליל, וגם מחטיאה את התכלית לראות בימי היעדרות מכורח כימי עבודה בפועל לכל דבר ועניין.
  • לגבי עובדים הנעדרים מהעבודה באופן חלקי בגין מחלה - יום עבודה שבחלקו משולם כשכר עבודה וחלקו משולם כדמי מחלה צריך שיצבור יום חופשה בערך של יום מלא. ערך יום החופשה יהיה בהתאם לערך יום חופשה מלא.
  • בית הדין פסק בדעת רוב שהפרשנות הנכונה והצודקת לסעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית, היא הפרשנות לפיה ימי מחלה שבגינם מקבל העובד דמי מחלה נחשבים כימי עבודה בפועל לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

משמעות

דוגמה
  • עובד עבד בפועל במשך השנה 170 יום.
  • העובד נעדר במהלך השנה 30 יום עקב מחלה והיה זכאי לדמי מחלה בגין היעדרות זו.
  • העובד נחשב כמי שעבד בפועל 200 יום בשנה ועל כן זכאי למלוא ימי החופשה המגיעים לו על פי דין.
  • למידע על אופן חישוב מספר ימי החופשה השנתית שלהם זכאי עובד ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • גם ימי מחלה שעבורם משולמים לעובד רק 50% מהשכר היומי (היום השני והשלישי של המחלה) נחשבים כימי עבודה מלאים לצורך חישוב ימי החופשה.
  • יום מחלה חלקי, שבו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • חשוב לדעת

    • חלק מהשופטים שכתבו את פסק הדין סברו כי המושג "ימי העבודה בפועל" כולל גם ימי היעדרות אחרים (שאינם דווקא מחלה) אם ההיעדרות היא מסיבה שאיננה תלויה בעובד, ובגינם משולם לו שכר או תמורה שכמוה כשכר (למשל מילואים), וגם במהלכם ימשיך העובד לצבור זכאות לימי חופשה. עמדה זו לא היתה עמדת הרוב ועל כן אינה חלק מההלכה שנקבעה בפסק דין זה.

    חקיקה ונהלים