הקדמה:

עובד צובר זכאות ל- 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק (כלומר ל- 18 ימי מחלה בשנה), עד למקסימום של 90 יום
עובד הנעדר בשל מחלה זכאי לתשלום מהמעסיק החל מהיום השני להיעדרותו. למידע נוסף לגבי התשלום, ראו דמי מחלה
ניתן לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי המחלה בשל טיפול בבן משפחה
עובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה או הסכם קיבוצי הקובע כי הוא זכאי לכך
למידע נוסף ראו סעיף 4 לחוק דמי מחלה


שימו לב
ערך זה עוסק במספר ימי המחלה שעובד זכאי לצבור במהלך עבודתו, ובניכוי ימי המחלה.
למידע על תשלום דמי מחלה בעת היעדרות בשל מחלה וניצול ימי מחלה ראו דמי מחלה.

ימי מחלה הם הזכות הניתנת לעובד להיעדר מהעבודה בשל מחלה. מחלה מוגדרת בחוק כאי כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע על-פי ממצאים רפואיים ממצב רפואי לקוי.

טיפ
הזכות להיעדר מעבודה עקב מחלה (של העובד או של בן משפחתו) אינה מותנית באישור המעסיק, בניגוד להיעדרות לצורך חופשה, שאותה המעסיק צריך לאשר מראש וזכותו אף להתנגד לה.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים השכירים.
טיפ
למגזרים שונים, כגון עובדים בשירות המדינה, ישנן זכאויות נוספות מעבר לזכאות הבסיסית המפורטת כאן, כגון צבירה של ימי מחלה רבים יותר לכל חודש עבודה ותקרה גבוהה יותר של מספר ימי המחלה המקסימלי שניתן לצבור. ראו דוגמאות בסעיף הרחבות בהמשך.

צבירת ימי מחלה

  • עובד צובר זכאות ל- 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (כלומר 18 ימים בשנה), כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימים שלא נוצלו.
דוגמה
  • בשנה העבודה הראשונה העובד לא נעדר מעבודתו בשל מחלה ונצברו לזכותו בשנה זו 18 ימי מחלה.
  • בשנת העבודה השנייה העובד נעדר מעבודתו בשל מחלה 6 ימים, ונצברו לזכות בשנה זו 12 ימי מחלה (18-6).
  • בתחילת שנת עבודתו השלישית עומדים לרשות העובד 30 ימים מחלה צבורים: 18 יום בגין שנת עבודתו הראשונה ו -12 יום בגין שנת עבודתו השנייה ובסה"כ 30 ימים.
  • לעתים הסכמים או הסדרים מאפשרים צבירה של מספר רב יותר של ימי מחלה. לדוגמה, במספר ענפים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה - לפרטים נוספים ראו בסעיף הרחבות.
  • עבור עובד שלא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש (כגון: עובד במשרה חלקית, עובד שהחל לעבוד באמצע החודש, ועובד שעתי/יומי), תחושב צבירת ימי המחלה בכל אחד ממקומות העבודה באופן הבא:
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
  • העובד צבר באותו חודש 0.69 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.69=10/21.66 X‏ 1.5.
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
  • העובד צבר באותו חודש 0.6 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.6=10/25 X‏ 1.5.
  • אם עובדים אלה מועסקים במקום המזכה ב-2 ימי מחלה לכל חודש (ראו פירוט בסעיף הרחבות למטה), תחושב צבירת ימי המחלה שלהם באופן דומה, אך יש לכפול את מספר ימי העבודה באותו חודש ב-2 ולא ב-1.5.
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
  • העובד צבר באותו חודש 0.92 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.92=10/21.66 X‏ 2.
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
  • העובד צבר באותו חודש 0.8 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.8=10/25 X‏ 2.

צבירת ימי מחלה בתקופת היעדרות

  • בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) התשל"ז-1976, נקבע כי ההפסקות בעבודה המפורטות להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה:
  • סעיף 4(ד) לחוק דמי מחלה קובע כי שר העבודה רשאי להתקין תקנות לגבי תקופות עבודה והפסקות עבודה שיובאו בחשבון לענין צבירת ימי המחלה, ובלבד שיראו כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שהעובד זכאי בה לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר.
    • לאור האמור בסעיף 4(ד) לחוק, ישנם פסקי דין מהם עולה כי יש להביא בחישוב הזכאות לימי מחלה גם את ימי ההיעדרות בהם זכאי העובד לתשלום, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא בבית הדין הארצי לעבודה.
דוגמה
  • בתקופה שבה העובד חולה וזכאי לקבל דמי מחלה, ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל.
  • בתקופה שבה העובד נמצא בחופשה וזכאי לקבל דמי חופשה ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל.
  • לפסקי דין בנושא ראו:
    • עסק (ארצי) 68/09 - בפסקה 5 לפסק הדין, מוזכר סעיף 4 (ד) לחוק דמי מחלה ומצוין כי "במסגרת חוק דמי מחלה הבהיר לפיכך המחוקק באופן מפורש, כי יום במהלכו לא מתייצב העובד לעבודה בפועל, אך מקבל בגינו שכר או תשלום אחר שדינו כדין שכר – ייחשב, ככלל, כתקופת עבודה לצורך חישוב הזכאות המצטברת לדמי מחלה".
    • חיפה (חי') 61571-12-12- בפסקה 46 קבע בית הדין כי בעת שהותה של התובעת בימי מחלה שבגינם משולמים לה דמי מחלה, היא צוברת ימי מחלה לניצול כאילו עבדה בפועל.
    • דמר (ת"א) 6860-04-11 - בפסקה 21 ציין רשם בית הדין כי "במהלך תקופת ההיעדרות המזכה את העובד בשכר, כגון דמי מחלה, ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל, כך שגם בחודשים בהם התובע היה בחופשת מחלה הוא המשיך לצבור ימי מחלה".

ניצול ימי המחלה שנצברו

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, יוכל לנצל את ימי המחלה שצבר, ובמהלך היעדרותו יוכל לקבל דמי מחלה.
  • במהלך היעדרותו זו על חשבון ימי המחלה שצבר, אסור לפטר את העובד.
  • ימי מחלה שלא נוצלו במהלך תקופת העבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה אינם ניתנים להעברה למעסיק אחר. בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.

ניכוי יום המחלה הראשון מימי המחלה הצבורים

  • מלשון החוק עולה כי אין לנכות ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד את ימי המחלה שעבורם לא מקבל העובד דמי מחלה (למשל, היעדרות בת יום אחד או יום ההיעדרות הראשון מבין מספר ימי מחלה רצופים).
  • בפועל נוהגים מקומות עבודה רבים לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורים, והצעות חוק לשינוי המצב לא התקבלו.

טיפול בבן משפחה

פדיון ימי מחלה בסיום יחסי העבודה

  • בעת סיום יחסי העבודה העובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה או הסכם קיבוצי הקובע כי הוא זכאי לכך.

תהליך מימוש הזכות

  • צבירת ימי המחלה על-פי הדין נעשית על-ידי המעסיק באופן אוטומטי.
  • כדי שעובד יהיה זכאי לדמי מחלה עליו להמציא למעסיק תעודת מחלה חתומה על-ידי רופא, המציינת את התקופה שבה העובד לא היה מסוגל לעבוד עקב המחלה (ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, גם מהי תקופת היעדרותו המשוערת).
שימו לב
עד ליום 28.10.2020 עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו כי הוא או ילדו נדרשו לשהות בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה, נחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה . למרות זאת, העובד לא היה צריך לפנות לרופא לקבל תעודת מחלה, אלא להציג את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות בצירוף הצהרה (ואישור, למי ששב מחו"ל). למידע נוסף ראו ימי מחלה לעובד שהוא או ילדו שהו בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה עד ליום 28.10.2020.
  • עובדים שנעדרו בשל טיפול בילד, בן זוג או הורה, יגישו את האישורים וההצהרות הנדרשים, כמפורט לגבי הזכאות הרלוונטית.
  • עובד שמעסיקו שלל ממנו את הזכות רשאי לתבוע פיצויים מכוח חוק דמי מחלה.
  • המעסיק אינו רשאי לנכות לעובד ימי חופשה במקום ימי מחלה העומדים לרשותו.
  • אם עובד נעדר מעבודתו בשל מחלה לאחר שכבר ניצל את כל ימי המחלה שצבר, קיימות מספר אפשרויות:
    • המעסיק רשאי (אך אינו חייב) לשלם לעובד המעוניין בכך דמי מחלה על חשבון ימי המחלה שהעובד יצבור בעתיד.
    • העובד רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

היעדרות בגין מחלה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב מחלה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר חלה העובד ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
  • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל מחלה במשך3 חודשים (90 יום).
  • העובד צבר לזכותו 30 ימי מחלה, והמעסיק שילם עבורם דמי מחלה.
  • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יכולים לבוא בחשבון תקופת הפיצויים מקסימום 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה).
  • במקרה זה רק 30 ימי מחלה היו בתשלום ועל כן בחישוב תקופת הפיצויים יבוא בחשבון רק 30 ימים מתוך 90 ימי ההיעדרות בגין המחלה. 60 ימי ההיעדרות הנותרים לא יבואו בחשבון הפיצויים.
  • לאור האמור לעיל העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-10 חודשים.

חשוב לדעת

  • אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלתו במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלתו.
  • אסור לעובד לוותר על זכותו לימי מחלה ולהסכמה כזו שניתנה בגלל אי הבנה או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב.
  • למעסיק אסור למחוק את ימי המחלה שצבר העובד, מלבד ימי מחלה שנוצלו בפועל על-ידי העובד.
  • עובד שחלה וניצל חלק מימי המחלה הצבורים לזכותו, שב לעבודה ולאחר מספר ימים חלה שוב, ימי המחלה ייספרו מחדש ולא תימשך הספירה מהתקופה הקודמת.
  • במקרים הבאים העובד רשאי לבחור אם לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו:
  • יום מחלה חלקי, שבו העובד עבד מספר שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה, ייחשב כיום מחלה ראשון בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. העובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.

הרחבות

  • להלן מספר דוגמאות לענפים שבהם מוסדרים ימי המחלה באופן שונה מהאמור לעיל.
ענף הרחבה ערך ספציפי
עובדי קבלן כוח אדם
  • עובדי קבלן (חברות כוח אדם) במגזר הפרטי יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה (הטבה של 6 ימים מעל מה שנקבע בחוק דמי מחלה). עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה אצל אותו קבלן (40 ימים יותר ממה שנקבע בחוק דמי מחלה).
  • עובדי קבלן במגזר הציבורי יצברו את מספר ימי המחלה הקבוע בחוק או בהסכם הקיבוצי שחל (אם חל) במקום העבודה שבו הם מועסקים בפועל - לפי הגבוה מביניהם
 ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות שמירה ואבטחה לפי סעיף 11 לצו הרחבה בענף השמירה 2009 וסעיף 14 לצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014, עובדי שמירה ואבטחה יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה. ימי מחלה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים עובדי אולמות וגני אירועים בעלי וותק של מעל שנתיים יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים עם ותק נמוך יותר יצברו 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה. כל העובדים רשאים לצבור עד 90 ימי מחלה. ימי מחלה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי ענף המלונאות על-פי סעיף 33 לצו ההרחבה בענף המלונאות עובדי הענף שהחלו את עבודתם לפני ה- 01.07.2004, זכאים לביטוח דמי מחלה של קרן מבטחים הוותיקה. עובדים שהתקבלו לעבודה לאחר תאריך זה צוברים ימי מחלה באופן הבא: מחודש עבודה עד 12 חודשי עבודה - 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה (עד למקסימום של 24 ימי מחלה בשנה), מ-13 חודשי עבודה ועד 36 - 66 ימי מחלה, מ-37 חודשי עבודה ועד 84 חודשים - 110 ימי מחלה, מ-85 חודשי עבודה ומעלה - 220 ימי מחלה.
עובדי מדינה עובדים בשירות המדינה זכאים לצבירת ימי מחלה בהתאם להוראות סע' 33.2 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה)
עובדי ענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה לפי פרק ו' סעיף א' לצו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, על המעסיק לשלם לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה. אם הביטוח בקרן דמי המחלה לא מכסה את חבות המעסיק לפי החוק - יישא בתשלום המעסיק. מעסיק שלא ביטח את העובדים בקרן, יהיה מחויב לתת להם את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה.
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)
  • עובדים אשר החלו לעבוד לאחר יום ה- 01.08.2004 זכאים בשנתיים הראשונות לעבודה בענף הבנייה לצבירת 18 ימי מחלה בשנה, והחל מהשנה השלישית לצבירה של 25 ימי מחלה בשנה, עד למקסימום של 161 יום.
  • עובדים שעבדו בענף הבנייה ביום 01.08.2004 ובוטחו בביטוח דמי מחלה בקרן דמי המחלה ימשיכו להיות מבוטחים באותם ביטוחים ובאותם שיעורי הפרשה .
 ימי מחלה לעובדי בניין ושיפוצים

פסקי דין


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים