עובדים זכאים ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש שבו עבדו בכל ימי העבודה. בסך הכול הם זכאים ל-18 ימי מחלה בשנה - עד למקסימום של 90 יום
עובד הנעדר בשל מחלה זכאי לתשלום מהמעסיק מהיום השני להיעדרותו. למידע נוסף לגבי התשלום, ראו דמי מחלה
ניתן להשתמש בימי המחלה לטובת היעדרות בשל טיפול בבן משפחה
עובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה או הסכם קיבוצי הקובע שהוא זכאי לכך


שימו לב
ערך זה עוסק במספר ימי המחלה שעובד זכאי לצבור במהלך עבודתו, ובניכוי ימי המחלה.
למידע על תשלום דמי מחלה בעת היעדרות בשל מחלה וניצול ימי מחלה ראו דמי מחלה.

ימי מחלה הם הזכות הניתנת לעובד להיעדר מהעבודה בשל מחלה. מחלה מוגדרת בחוק כאי-כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע על-פי ממצאים רפואיים ממצב רפואי לקוי. זכות זו מעוגנת בחוק דמי מחלה.

טיפ
הזכות להיעדר מעבודה עקב מחלה (של העובד או של בן משפחתו) אינה מותנית באישור המעסיק, בניגוד להיעדרות לצורך חופשה, שאותה המעסיק צריך לאשר מראש וזכותו אף להתנגד לה.

מי זכאי?

  • כל ציבור העובדים השכירים.
טיפ
למגזרים שונים, כגון עובדים בשירות המדינה, יש זכויות נוספות, כגון צבירה של ימי מחלה רבים יותר לכל חודש עבודה ותקרה גבוהה יותר של מספר ימי המחלה המקסימלי שניתן לצבור. ראו דוגמאות בסעיף הרחבות בהמשך.

צבירת ימי מחלה

  • עובדים צוברים זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש שבו עבדו בכל ימי העבודה. בסך הכול הם זכאים ל-18 ימי מחלה בשנה. לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימים שלא נוצלו.
דוגמה
  • בשנה העבודה הראשונה העובד לא נעדר מעבודתו בשל מחלה ונצברו לזכותו בשנה זו 18 ימי מחלה.
  • בשנת העבודה השנייה העובד נעדר מעבודתו בשל מחלה 6 ימים, ונצברו לזכות בשנה זו 12 ימי מחלה (18-6).
  • בתחילת שנת עבודתו השלישית עומדים לרשות העובד 30 ימים מחלה צבורים: 18 יום בגין שנת עבודתו הראשונה ו -12 יום בגין שנת עבודתו השנייה ובסך הכול 30 ימים.
  • יש עובדים הנהנים מהסכמים או הסדרים שמאפשרים צבירת יותר ימי מחלה. לדוגמה, בכמה ענפים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה. לפרטים נוספים: ראו בסעיף הרחבות.
  • עבור עובד שלא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש (כגון: עובד במשרה חלקית, עובד שהחל לעבוד באמצע החודש, ועובד שעתי/יומי), תחושב צבירת ימי המחלה בכל אחד ממקומות העבודה באופן הבא:
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
  • העובד צבר באותו חודש 0.69 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.69=10/21.66 X‏ 1.5.
  • אם עובדים אלה מועסקים במקום המזכה ב-2 ימי מחלה לכל חודש (ראו פירוט בסעיף הרחבות למטה), תחושב צבירת ימי המחלה שלהם באופן דומה, אך יש לכפול את מספר ימי העבודה באותו חודש ב-2 ולא ב-1.5.
דוגמה
עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 ימים.
  • העובד צבר באותו חודש 0.92 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.92=10/21.66 X‏ 2.

צבירת ימי מחלה בתקופת היעדרות מהעבודה

  • תקופות ההיעדרות הבאות יילקחו בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה:
  • יש פסקי דין שמהם עולה כי יש להביא בחישוב הזכאות לימי מחלה גם את ימי ההיעדרות בהם זכאי העובד לתשלום, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא בבית הדין הארצי לעבודה.
דוגמה
  • בתקופה שבה העובד חולה וזכאי לקבל דמי מחלה, ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל.
  • בתקופה שבה העובד נמצא בחופשה וזכאי לקבל דמי חופשה ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל.

ניצול ימי המחלה שנצברו

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, יוכל לנצל את ימי המחלה שצבר, ובמהלך היעדרותו יוכל לקבל דמי מחלה.
  • במהלך היעדרותו זו על חשבון ימי המחלה שצבר, אסור לפטר את העובד.
  • ימי מחלה שלא נוצלו במהלך תקופת העבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה אינם ניתנים להעברה למעסיק אחר. בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.

הפחתת יום המחלה הראשון מהימים הצבורים

  • מלשון החוק עולה כי אין להפחית ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד את ימי המחלה שעבורם הוא אינו מקבל דמי מחלה (למשל, היעדרות בת יום אחד או יום ההיעדרות הראשון מבין מספר ימי מחלה רצופים).
  • בפועל, נוהגים מקומות עבודה רבים להפחית ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורים, והצעות חוק לשינוי המצב לא התקבלו.

טיפול בבן משפחה

פדיון ימי מחלה בסיום יחסי העבודה

  • בעת סיום יחסי העבודה העובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה או הסכם קיבוצי הקובע כי הוא זכאי לכך.

תהליך מימוש הזכות

  • צבירת ימי המחלה נעשית על-ידי המעסיק באופן אוטומטי.
  • כדי שעובד יהיה זכאי לדמי מחלה עליו להמציא למעסיק תעודת מחלה חתומה על-ידי רופא, המציינת את התקופה שבה העובד לא היה מסוגל לעבוד עקב המחלה. אם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, יש לציין גם מהי תקופת היעדרותו המשוערת.
  • עובדים שנעדרו בשל טיפול בילד, בן זוג או הורה, יגישו את האישורים וההצהרות הנדרשים.
  • עובד שמעסיקו שלל ממנו את הזכות, רשאי לתבוע פיצויים מכוח חוק דמי מחלה.
  • המעסיק אינו רשאי להפחית לעובד ימי חופשה במקום ימי מחלה העומדים לרשותו.
  • אם עובד נעדר בשל מחלה לאחר שכבר ניצל את כל ימי המחלה שצבר, קיימות כמה אפשרויות:
    • המעסיק רשאי (אך אינו חייב) לשלם לעובד המעוניין בכך דמי מחלה על חשבון ימי המחלה שיצבור בעתיד.
    • העובד רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

היעדרות בגין מחלה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • תקופת היעדרות בשל מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים - לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק.
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר עקב מחלה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב כאילו עבד שנה מלאה לצורך זכותו לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר חלה העובד ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים, מביאים בחשבון רק את ימי המחלה שהעובד זכאי לתשלום עבורם, עד למקסימום של 30 ימים בכל שנת עבודה.
דוגמה
  • עובד הועסק במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
  • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר בשל מחלה במשך3 חודשים (90 יום).
  • העובד צבר לזכותו 30 ימי מחלה, והמעסיק שילם עבורם דמי מחלה.
  • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, תכלול תקופת הפיצויים מקסימום 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 על כל שנת עבודה).
  • במקרה זה, רק 30 ימי מחלה היו בתשלום ועל כן בחישוב תקופת הפיצויים יבואו בחשבון רק 30 ימים מתוך 90 ימי ההיעדרות בגין המחלה. 60 ימי ההיעדרות הנותרים לא יבואו בחשבון הפיצויים.

חשוב לדעת

  • אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלתו במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלתו.
  • אסור לעובד לוותר על זכותו לימי מחלה. להסכמה כזו שניתנה בגלל אי-הבנה או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב.
  • למעסיק אסור למחוק את ימי המחלה שצבר העובד, מלבד ימי מחלה שנוצלו בפועל על-ידי העובד.
  • עובד שחלה וניצל חלק מימי המחלה הצבורים לזכותו, שב לעבודה ולאחר מספר ימים חלה שוב, ימי המחלה ייספרו מחדש ולא תימשך הספירה מהתקופה הקודמת.
  • במקרים הבאים רשאים העובדים לבחור אם להשתמש בימי מחלה או בימי החופשה שמגיעים להם לצורך תשלום בתקופת ההיעדרות:
  • בחוק אין התייחסות ליום מחלה חלקי, שבו העובד עבד מספר שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. ייתכן שיום מחלה זה ייחשב יום מחלה ראשון והעובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.

הרחבות

  • להלן מספר דוגמאות לענפים שבהם מוסדרים ימי המחלה באופן שונה מהאמור לעיל.
ענף הרחבה ערך ספציפי
עובדי קבלן כוח אדם
  • עובדי קבלן (חברות כוח אדם) במגזר הפרטי יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. זו הטבה של 6 ימים מעל מה שנקבע בחוק דמי מחלה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה אצל אותו קבלן - 40 ימים יותר ממה שנקבע בחוק דמי מחלה.
  • עובדי קבלן במגזר הציבורי יצברו את מספר ימי המחלה הקבוע בחוק או בהסכם הקיבוצי שחל (אם חל) במקום העבודה שבו הם מועסקים בפועל - לפי הגבוה מביניהם
ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות שמירה ואבטחה עובדי שמירה ואבטחה יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה. כך לפי סעיף 11 לצו הרחבה בענף השמירה 2009 וסעיף 14 לצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014. ימי מחלה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים עובדי אולמות וגני אירועים בעלי ותק של יותר משנתיים יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים עם ותק נמוך יותר יצברו 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה. כל העובדים רשאים לצבור עד 90 ימי מחלה. ימי מחלה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי ענף המלונאות העובדים צוברים ימי מחלה באופן הבא: מחודש עבודה עד 12 חודשי עבודה - 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה (עד למקסימום של 24 ימי מחלה בשנה). מ-13 חודשי עבודה ועד 36 - 66 ימי מחלה, מ-37 חודשי עבודה ועד 84 חודשים - 110 ימי מחלה, מ-85 חודשי עבודה ומעלה - 220 ימי מחלה. עובדי הענף שהחלו את עבודתם לפני 01.07.2004, זכאים לביטוח דמי מחלה של קרן מבטחים הוותיקה.
עובדי מדינה עובדים בשירות המדינה זכאים לצבירת ימי מחלה בהתאם להוראות סע' 33.2 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה)
עובדי ענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה על המעסיק לשלם לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה. אם הביטוח בקרן דמי המחלה לא מכסה את חבות המעסיק לפי החוק - יישא המעסיק בתשלום. מעסיק שלא ביטח את העובדים בקרן, יהיה מחויב לתת להם את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה. כך לפי לפי פרק ו' סעיף א' לצו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)
  • עובדי הענף זכאים בשנתיים הראשונות לעבודה בענף הבנייה לצבירת 18 ימי מחלה בשנה, ומהשנה השלישית לצבירה של 25 ימי מחלה בשנה, עד למקסימום של 161 יום.
  • עובדים שעבדו בענף הבנייה ביום 01.08.2004 ובוטחו בביטוח דמי מחלה בקרן דמי המחלה ימשיכו להיות מבוטחים באותם ביטוחים ובאותם שיעורי הפרשה .
ימי מחלה לעובדי בניין ושיפוצים
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים