הקדמה:

עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה למעלה מיום אחד זכאים לתשלום מהמעסיק עבור ימי המחלה
עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות זכאים ל- 50% משכר העבודה הרגיל והחל מהיום הרביעי והלאה זכאים ל- 100% משכר העבודה
תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה, בניכוי התקופה שהעובד קיבל עבורה דמי מחלה
אם בהסכם עבודה קיבוצי או בחוזה העבודה האישי נקבעו הוראות מיטיבות יותר מאלה הקבועות בחוק, זכאי העובד לדמי מחלה בתנאים המיטיבים
למידע נוסף ראו באתר זרוע העבודה


אזהרה
ימי מחלה לעובד שהוא, או ילדו, שוהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והיום השלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. עבור היום הרביעי ואילך, העובד זכאי ל-100% משכר העבודה שהיה מקבל אילו עבד.

  • עובד שמועסק אצל מספר מעסיקים, כל יום אצל מעסיק אחר, ונעדר מעבודתו עקב מחלה, יהיה זכאי ביום הרביעי למחלתו לדמי מחלה מלאים (100% מהשכר) גם אם מדובר ביום ההיעדרות הראשון אצל אותו מעסיק. לקריאת פסק דין בסוגיה זו.
  • עבור היום הראשון להיעדרות אין זכאות לתשלום (קיימות פרשנויות שונות לגבי השאלה אם לנכות יום זה ממכסת ימי המחלה של העובד). למידע על אופן חישוב ימי המחלה המנוכים ראו בהמשך.
  • שיעור התשלום עבור ימי המחלה הראשונים הוא המינימום הקבוע בחוק.
    • לעתים יש הוראה מיטיבה בהסכם קיבוצי, או בחוזה העבודה האישי של העובד, לפיה התשלום יהיה גבוה יותר ואף תשלום מלא, החל מיום המחלה הראשון.
    • כמו כן, הורה לאדם עם מוגבלות שנעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי לילדו זכאי לדמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון.
  • בכל מקרה, אין לקבוע בהסכם או בחוזה עבודה תשלום בתנאים פחות טובים מהתשלום הקבוע בחוק.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים השכירים.

מי לא זכאי

  • עובד לפי שעות העובד במשמרות אינו זכאי לתשלום עבור יום שבו לא נקבעה לו משמרת אם חלה באותו יום, שכן הוא לא נעדר מהעבודה בשל מחלתו (תשלום דמי מחלה בא להחליף שכר עבודה ובמקרה זה העובד לא היה זכאי באותו יום לשכר עבודה).
  • עובד לא זכאי לדמי מחלה אם בזמן מחלתו עבד במקום כלשהו.

תקופת הזכאות לדמי מחלה

  • תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.
  • המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, לא יהיה זכאי על פי חוק לקבל שכר עבור ימי מחלה נוספים, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי.
    • אם הוסכם בין הצדדים שהעובד זכאי לתשלום עבור ימי מחלה, גם אם יתרת ימי המחלה שלו היא שלילית וזאת על חשבון ימי מחלה עתידיים שיצבור ובתום יחסי העבודה העובד לא צבר מספיק ימי מחלה, רשאי המעסיק לקזז משכרו האחרון של העובד את החוב שנוצר לעובד בשל ימי המחלה ביתר שניצל.
  • אם נקבע בהסכם עבודה אישי או קיבוצי או בצו הרחבה כי עובדים מסוימים זכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר, יהיו העובדים זכאים למספר ימי המחלה הגבוה יותר. למידע על עובדים הזכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר ראו ימי מחלה (בפסקת "הרחבות").

תהליך מימוש הזכות

חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד ותשלום דמי המחלה

  • קיים שוני באופן חישוב מספר ימי המחלה שמנכים מהעובד בשל היעדרותו ובאופן חישוב התשלום עבור ימי מחלה, בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים יומיים או שעתיים:

עובדים במשכורת חודשית

עובדים יומיים או שעתיים

תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה אישית

עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה וזכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור הימים שהוא זכאי בהם לדמי פגיעה.
  • בתום תקופת זכאותו לדמי פגיעה הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה, בכפוף לתנאי הזכאות.
  • כמו כן, מי שנותר עם נכות בעקבות פגיעה בעבודה והחל לקבל גמלת נכות מעבודה עשוי להיות זכאי (בכפוף לתנאי הזכאות) לתשלום דמי מחלה במקביל.

עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת דרכים

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת דרכים וקיבל דמי מחלה בסכום הנמוך מהשכר שיכול היה לקבל אלמלא פגיעתו, רשאי לתבוע את ההפרש מחברת הביטוח האחראית על ביטוח החובה בתאונה הרלוונטית.
דוגמה
עובד שקיבל דמי מחלה נמוכים מהשכר בשלושת הימים הראשונים להיעדרותו
  • בהתאם לחוק, עבור יום ההיעדרות הראשון העובד אינו זכאי כלל לדמי מחלה, ועבור היום השני והשלישי הוא זכאי ל-50% מהשכר בלבד.
  • העובד יוכל לתבוע מחברת הביטוח תשלום עבור השלמת הסכום למלוא גובה השכר עבור ימים אלה. (שכר מלא עבור יום ההיעדרות הראשון ומחצית השכר עבור שני הימים הבאים).
דוגמה
עובד שנעדר מהעבודה במשך תקופה ארוכה יותר ממספר ימי המחלה שצבר
  • עובד נעדר מעבודתו עקב תאונת דרכים במשך 50 ימים.
  • לרשות העובד צבורים 20 ימי מחלה בלבד.
  • העובד יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם לחוק (או בהתאם להסדר מיטיב אם יש לו כזה) עבור 20 ימי היעדרות.
  • עבור יתרת ימי ההיעדרות (30 ימים) הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק.
  • העובד יוכל לתבוע מחברת הביטוח את אובדן השכר עבור 30 ימים אלה שעבורם לא קיבל כלל דמי מחלה מהמעסיק.

מי שנפגע בתאונה אישית

  • מי שנפגע בתאונה אישית (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שאינו זכאי בה לדמי מחלה.
  • למידע נוסף ראו דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

חשוב לדעת

  • עובד שבידו תעודת מחלה זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו המצוינת בתעודת המחלה. החוק אינו שולל תשלום דמי מחלה באופן רטרואקטיבי ולכן עובד יהיה כנראה זכאי לתשלום דמי מחלה (בהתאם לאמור בתעודת המחלה) באופן רטרואקטיבי, גם לאחר תום החודש בו הוא חלה.
  • בחוק אין התייחסות ליום מחלה חלקי, שבו העובד עבד מספר שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. ייתכן שיום מחלה זה ייחשב יום מחלה ראשון והעובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.
  • כשעובד נעדר מהעבודה מספר ימים שאינם רצופים, ועבור כל יום היעדרות הגיש העובד תעודת מחלה נפרדת, כל אחד מימי ההיעדרות ייחשב כתקופת היעדרות חדשה בת יום אחד (שעבורה אין חובה לשלם דמי מחלה אלא אם בהסכם העבודה הוסכם אחרת).
  • דמי מחלה דינם כשכר עבודה שמנוכים ממנו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וכו'. לכן גם יש לכלול רכיב של דמי מחלה בחישוב פיצויי פיטורים ויש להפריש ממנו לפנסיה.
  • עובד שמיצה את מכסת ימי המחלה שיכול היה לצבור ואינו זכאי יותר לתשלום, יכול לבקש את הסכמת המעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.
  • חל איסור לפטר עובד הנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה הצבורים שלו.
  • עובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן נקבע בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי כי הוא זכאי לכך.
  • לפני 01.04.2011 שיעור דמי המחלה היה: עבור היום השני והיום השלישי - 37.5% משכר העבודה הרגיל ומהיום הרביעי ואילך - 75% משכר העבודה הרגיל.
  • ימי היעדרות בשל מחלה שהעובד מקבל בגינם דמי מחלה, ייחשבו לצורך צבירת ימי חופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. למידע נוסף ראו עובד השוהה בימי מחלה, שבגינם משולמים לו דמי מחלה, צובר בתקופה זו זכאות לימי חופשה כאילו עבד בפועל.

פסקי דין

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים