הקדמה:

עובד זכאי לשכר מינימום בכל שעות עבודתו, כולל בשעות הנוספות
עבור השעות הנוספות זכאי העובד לגמול עבור שעות נוספות שמתווסף של שכר המינימום

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
רע"פ 4784/12
תאריך:
17.10.2012
  • עובד תבע את מעסיקו בטענה כי השכר ששולם לו היה נמוך משכר המינימום. לטענת העובד, הוא עבד שעות נוספות מעבר למשרה מלאה (186 שעות בחודש בזמן הרלוונטי לפסק הדין) ועבור שעות אלה קיבל שכר נמוך מזה שלו הוא זכאי על פי חוק שכר מינימום.
  • המעסיק טען כי החובה לתשלום שכר מינימום מתייחסת לרף של 186 שעות בחודש, או 8 שעות ביום, ועל שעות נוספות מעבר לשעות אלה אין חובה לשלם שכר מינימום. המעסיק טען כי השכר עבור השעות הנוספות נקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע חובת תשלום של גמול עבור שעות נוספות ולא חובה של תשלום שכר מינימום.
  • בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה של העובד. המעסיק ערער לבית הדין הארצי לעבודה, והערעור נדחה. המעסיק הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
  • בית המשפט העליון דחה את הבקשה של המעסיק, וקבע כי:
    • תכליתו של חוק שכר מינימום הינה להבטיח קיום מינימלי לעובד ואת זכותו להתפרנס בכבוד.
    • עובד זכאי לשכר מינימום לשעה בעד כל שעות עבודתו, כולל השעות הנוספות. כל פרשנות אחרת הינה מנוגדת לתכלית החוק.
    • על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, עבור שעות נוספות יש לשלם גמול עבור שעות נוספות בנוסף לשכר הרגיל ולא במקומו. השכר הרגיל הוא אותו שכר שלגביו חייב המעסיק בתשלום שכר מינימום.

משמעות

  • חובה לשלם שכר מינימום לעובד עבור כל אחת משעות העבודה.
  • במקרה שהעובד מועסק בשעות נוספות יש לשלם לו גמול עבור שעות נוספות בנוסף לשכר הבסיס (שחייב להיות בגובה שכר המינימום לפחות).

חקיקה ונהלים