עובדים זכאים לתוספת תשלום של 25% או 50% משכרם הרגיל עבור עבודה בשעות נוספות בימי חול (בשבת וחג הגמול גבוה יותר), כמפורט בהמשך
אם חל על העובדים הסכם או צו הרחבה הקובע גמול גבוה יותר מזה הקבוע בחוק, יש לנהוג על-פי ההסדר המיטיב יותר עם העובדים
לא ניתן לוותר על הזכות לתוספת תשלום עבור שעות נוספות, ולהסכמה על שכר נמוך מהקבוע בחוק אין תוקף מחייב
ישנן מגבלות על העסקה בשעות נוספות ולא בכל מצב ניתן להעסיק עובד במשך שעות נוספות
במקרה שמעסיק מפר את חובתו לשלם את התוספת בגין השעות הנוספות, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה

תקציר

כל עבודה, החל בדקה הראשונה, העוברת את מכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע עבודה מלא מוגדרת כהעסקה בשעות נוספות ומזכה את העובד שביצע אותה בגמול עבור שעות נוספות.

  • שעות נוספות הן שעות החורגות ממסגרת שעות העבודה הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה:
    • ספירת השעות מתייחסת לשעות נטו, ללא הפסקות.
    • ככלל, יש איסור לעבוד בשעות נוספות, אלא בהתאם לחריגים שהוגדרו בחוק.
    • במקרים בהם העובד עובד שעות נוספות, הוא זכאי לשכר נוסף בשל עבודתו בשעות הנוספות (ראו פירוט בהמשך).
  • אין הבדל אם העובד התחיל לעבוד לפני שעות העבודה הקבועות באותו יום, או נשאר לעבוד אחריהן - ברגע שעבר את המכסה היומית זה ייחשב לו כשעות נוספות.
  • חישוב מספר השעות הנוספות נעשה קודם כל על בסיס יומי ולאחר מכן על בסיס שבועי (החישוב אינו נעשה לפי מספר השעות החודשיות). לפרטים נוספים ראו "חישוב שעות נוספות ברמה יומית וברמה שבועית" בהמשך.
  • ככלל, תנאי לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות היא דרישת המעסיק מהעובד לעבוד שעות נוספות. עובד שעבד בשעות נוספות ללא אישור המעסיק במפורש או במשתמע, לא יהיה זכאי לתשלום תגמול עבור השעות הנוספות.

מי זכאי?

  • עובד שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, ואשר על פי דרישת מעסיקו עבד בשעות נוספות.

עובד שבמקום עבודתו נהוג שבוע עבודה של 5 ימים

  • במגזר הפרטי, שבוע העבודה עומד על 42 שעות עבודה. בהתאם, עובד שמועסק 5 ימים בשבוע יהיה זכאי במשך 4 ימים בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-8 שעות ו-36 דקות בכל יום (8.6 שעות), נטו ללא הפסקה, ובמשך יום אחד בשבוע (היום המקוצר) על כל שעה שמעבר ל-7 שעות ו-36 דקות בכל יום (7.6 שעות), וכן עבור כל שעה מעבר ל-42 שעות עבודה רגילות שבועיות.
  • במגזר הציבורי, שבוע העבודה עומד על 40 שעות עבודה, ולכן העובדים יהיו זכאים לגמול שעות נוספות בכל יום שאורכו מעל 8 שעות, וכן עבור כל שעה מעבר ל-40 שעות עבודה רגילות שבועיות.
דוגמה
עובד במגזר הפרטי מועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים. תקן יום העבודה במשך 4 ימים בשבוע עומד על 9 שעות ברוטו ביום (כולל הפסקה של 24 דקות) וביום ה' בשבוע (היום המקוצר) על 8 שעות ברוטו ביום (כולל הפסקה של 24 דקות).
  • העובד עבד בכל אחד מהימים א'-ה' 9 שעות עבודה ברוטו ביום.
  • עבור עבודתו ביום המקוצר, שבו עבד 9 שעות במקום 8 שעות, זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור שעת עבודה אחת נוספת.
דוגמה
עובד במגזר הציבורי מועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים, ובכל יום עובדים "נטו" 8 שעות.
  • בימים א'-ג' עבד 8 שעות נטו ביום (בהתאם לתקן).
  • ביום ד' עבד 8.5 שעות נטו (חצי שעה יותר).
  • ביום ה' עבד 8.25 שעות נטו (רבע שעה יותר).
  • עבור עבודתו ביום ד', זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור 1/2 שעת עבודה נוספת, ועבור עבודתו ביום ה' זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור 1/4 שעת עבודה נוספת.

עובד שבמקום עבודתו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים

  • מי שעובד 6 ימים בשבוע במגזר הפרטי, יהיה זכאי לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-8 שעות ביום עבודה רגיל, על כל שעה שמעבר ל-7 שעות עבודה ביום שישי ועל כל שעה שמעבר ל-42 שעות שבועיות רגילות.
  • מי שעובד 6 ימים בשבוע במגזר הציבורי, יהיה זכאי לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-7 שעות ביום עבודה רגיל, על כל שעה מעבר ל-5 שעות עבודה ביום שישי, ועל כל שעה שמעבר ל-40 שעות שבועיות רגילות.
דוגמה
עובד המועסק במגזר הפרטי במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים עבד בשבוע מסוים כך:
  • ביום א' עבד 9 שעות עבודה ביום (שעה אחת נוספת).
  • בימים ב'-ה' עבד 7 שעות עבודה ביום.
  • ביום שישי עבד 6 שעות.
  • היות שהעובד עבד ביום ראשון מעל 8 שעות, הוא זכאי לגמול שעות נוספות עבור שעה נוספת אחת, בערך של 125%.
  • בסה"כ עבד העובד 42 שעות רגילות שבועיות (ללא השעה הנוספת), ולכן אינו זכאי לשעות נוספות ברמה השבועית.

עובד במשמרת לילה

  • עובד במשמרות לילה זכאי לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-7 שעות עבודה.
  • בענפים מסוימים ייתכנו כללים נוספים שנקבעו בהתאם לצווי הרחבה שונים (ראו "הרחבות" בהמשך).
  • בכל מקרה, עובד זכאי לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-42 שעות שבועיות במגזר הפרטי, ומעבר ל-40 שעות שבועיות במגזר הציבורי.
  • שבוע העבודה של עובד המועסק בעבודת לילה לא יעלה על 58 שעות, כולל שעות נוספות. למידע נוסף ראו מגבלות על העסקה בשעות נוספות.
שימו לב
אין זכאות לגמול שעות נוספות כאשר העובד לא נדרש ע"י מעסיקו לבצע שעות נוספות, והעובד ביצע את השעות הנוספות ללא ידיעת המעסיק ובהסכמתו.

מי לא זכאי?

  • בחוק נקבעה רשימה של תפקידים שאינם מזכים בגמול שעות נוספות: שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
  • עובדים שביצעו שעות נוספות ללא הסכמת המעסיק במפורש או במשתמע.
  • כמו כן, עובדים זרים בתחום הסיעוד המועסקים בבית המטופל אינם זכאים לגמול עבור שעות נוספות, ראו פסק דין בנושא.

גובה הגמול

גמול שעות נוספות עבור עבודה ביום חול

גמול שעות נוספות עבור עבודה במנוחה השבועית ובחג

  • גובה גמול שעות נוספות עבור עבודה בשעות המנוחה השבועית ובחג הוא:
    • תשלום של 175% משכר שעת עבודה רגילה עבור השעתיים הנוספות הראשונות (עבור עבודה בשעות נוספות במנוחה השבועית או בחג זכאי העובד הן לגמול עבור עבודה במנוחה השבועית ובחג בערך של 50% והן לגמול עבור עבודה בשעה נוספת בערך של 25%, ובסה"כ תוספת של 75%).
    • תשלום של 200% מהשעה השלישית הנוספת ואילך (עבור עבודה בשעות נוספות במנוחה השבועית או בחג זכאי העובד הן לגמול עבור עבודה במנוחה השבועית ובחג בערך של 50% והן לגמול עבור עבודה בשעה נוספת בערך של 50%, ובסה"כ תוספת של 100% לשכר).
    • בע"ע (ארצי) 38313-03-18 בפסקה 50, חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה התמורה בגין שעות נוספות בשבת היא על השכר הרגיל ( 100%) ועליה יש להוסיף את גמול העבודה בשבת (לפי השיטה המצטברת). בהתאם לכך ערך 2 השעות הנוספות הראשונות בשבת הנו 175% = 50% + 125% וערך השעות הנוספות, שמעבר לשעתיים הנוספות הראשונות, הנו 200% = 50% + 150%.
  • אם עובד השלים במהלך השבוע את מכסת שעות העבודה המלאה (של 42 שעות שבועיות במגזר הפרטי, ושל 40 שעות במגזר הציבורי), והוא עובד בנוסף גם במנוחה השבועית או בחג, הוא יהיה זכאי לתשלום שעות נוספות עבור עבודתו בשעות המנוחה השבועית או החג, כפי שפורט לפני כן, החל מהשעה הראשונה.
דוגמה
  • עובד יהודי במגזר הפרטי עבד בשבוע מסוים בימים א'- ה', 8 שעות בכל יום (סה"כ 40 שעות).
  • ביום שישי באותו שבוע העובד עבד גם כן 8 שעות, מתוכן 4 שעות לאחר כניסת השבת.
    • השעתיים הראשונות שעבד ביום שישי השלימו את מכסת השעות השבועיות המלאה שלו - 42 שעות, לכן העובד זכאי עבורן לשכר רגיל.
    • שתי השעות הבאות שעבד (לפני כניסת השבת) ייחשבו לו כשעות נוספות רגילות, שעבורן הוא זכאי לתשלום של 125% משכרו הרגיל.
    • 4 השעות הבאות הן שעות נוספות שאותן עבד לאחר כניסת השבת (כלומר במנוחה השבועית שלו), ולכן עבור 4 השעות האחרונות ביום שישי הוא זכאי לתשלום של 200% משכרו הרגיל (גמול עבור עבודה במנוחה השבועית בערך של 50% + גמול עבור עבודה בשעה נוספת בערך של 50%, ובסה"כ תוספת של 100% לשכר).
  • בנוסף, העובד הגיע לעבודה למחרת, במוצאי שבת, ועבד במשך 3 שעות.
    • העבודה במוצאי שבת תיחשב לעובד כעבודה במנוחה השבועית כי לא קדמה לה הפסקה רצופה בת 36 שעות (אורך המנוחה השבועית צריך להיות 36 שעות רצופות לפחות).
    • העובד יהיה זכאי לתשלום של 200% משכרו הרגיל החל מהשעה הראשונה שעבד במוצאי אותה שבת.

גמול שעות נוספות עבור עבודה במשמרות שמשולמת בהן תוספת משמרת

  • בע"ע (ארצי) 33791-11-10 פסק בית הדין הארצי לעבודה שאם מדובר בתשלום גמול שעות נוספות עבור שעות עבודה נוספות במשמרת שנייה או במשמרת לילה, ולעובד משולמת תוספת משמרת על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה (כלומר עבור כל שעה רגילה העובד מקבל שכר בסיס + תוספת משמרת), יחושב הגמול עבור השעות הנוספות מתוך השכר הכולל את תוספת המשמרת, שכן שכר זה מהווה את שכר הבסיס של אותה משמרת.
דוגמה
  • בצו ההרחבה בענף הפלסטיקה נקבע שעבור משמרת לילה (עבודה בתחום השעות 06:00 – 22:00), זכאי העובד לתוספת שכר שעתית של 40% (כלומר ערך שעה רגילה במשמרת לילה הנה 140% מהשכר הרגיל).
  • אם העובד יועסק בשעות נוספות בתוך משמרת הלילה, יחושב הגמול עבור השעות הנוספות מתוך השכר השעתי של 140%.
  • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות במשמרת לילה יקבל העובד תוספת של 25% מתוך ערך שעת משמרת לילה רגילה (140%), כלומר 35% (לפי החישוב 140% X‏ 25%) - ובסה"כ יקבל העובד עבור כל אחת מהשעות הללו שכר השווה ל-175% (לפי החישוב: שעת לילה רגילה 140% + גמול בשיעור 35%).
  • עבור שאר השעות הנוספות במשמרת לילה יקבל העובד תוספת של 50% מתוך ערך שעת משמרת לילה רגילה (140%), כלומר 70% (לפי חישוב: 140% X‏ 50%) - ובסה"כ יקבל העובד עבור כל אחת מהשעות הללו שכר השווה ל-210% (לפי החישוב: שעת לילה רגילה 140% + גמול בשיעור 70%).
  • בע"ע (ארצי) 38313-03-18, פסקה 37, חזר בית הדין הארצי לעבודה על הלכה זו וקבע שהתוספת הנהוגה במקום העבודה בשיעור 50% עבור 7 שעות העבודה במשמרת לילה היא חלק מהשכר הרגיל של העובד במשמרת לילה. לכן 2 השעות הנוספות הראשונות במשמרת הלילה יהיו בשווי של 125% מהשכר השעתי במשמרת לילה הכולל את התוספת בשיעור 50% ובסה"כ 187.5% מהשכר השעתי (לפי החישוב: (50% + 100% ) X‏ 125%). שאר השעות הנוספות שמעבר לשעתיים הנוספות הראשונות יהיו בשווי של 150% מהשכר השעתי במשמרת לילה הכולל את התוספת בשיעור 50% ובסה"כ 225% מהשכר השעתי (לפי החישוב: (50% + 100% ) X‏ 150%).
  • גמול עבור שעות נוספות כשהשכר משולם לפי תוצרת

    • במקרה שהעובד מקבל שכר לפי תוצרת, ישלם לו המעסיק:
      • עבור כל יחידה שנעשתה בשעתיים הנוספות הראשונות 1.25 מהשכר הרגיל עבור אותה יחידה.
      • עבור כל יחידה שנעשתה בשעות שלאחר מכן 1.5 מהשכר הרגיל עבור אותה יחידה.

    מנוחה תמורת גמול שעות נוספות

    • עובד המקבל שכר על בסיס חודשי, בעבודות מסוימות בלבד (המנויות בפיסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה כגון חקלאות, שמירה ועוד) יכול לקבל במקום גמול שעות נוספות, ומבלי לפגוע בגובה השכר הקבוע לאותו חודש או תקופה:
      • מנוחה של שעה ורבע לפחות, תמורת כל שעה מהשעתיים הנוספות הראשונות שבאותו יום עבודה.
      • מנוחה של שעה וחצי לפחות, תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.

    אופן חישוב מספר השעות הנוספות של העובד בכל חודש

    חישוב שעות נוספות ברמה יומית וברמה שבועית

    • חישוב מספר השעות הנוספות נעשה קודם כל על בסיס יומי ולאחר מכן על בסיס שבועי (ההתייחסות היא לשבוע עבודה מיום ראשון עד יום שבת כולל, גם אם באמצע השבוע התחלף החודש) מלבד מקרים של העסקה בשעות גמישות (ראו בהמשך עמוד זה).
    • משמעות הדבר היא שבודקים את מספר השעות שעבד העובד בכל יום ואת סך השעות הרגילות שעבד במשך השבוע, ולא את מספר השעות החודשיות שעבד.
    • חשוב להדגיש - קודם בודקים את מספר השעות שעבד העובד בכל יום, ורק לאחר מכן את מספר השעות שעבד במשך כל השבוע.
      • אם יתברר שבחישוב היומי עבד העובד מעל לשעות שנקבעו ליום עבודה, הוא יהיה זכאי לגמול עבור השעות הנוספות באותו יום, גם אם בחישוב השבועי הוא עבד רק 42 שעות רגילות.
    דוגמה
    חישוב שעות נוספות ברמה יומית

    עובד מועסק במגזר הפרטי במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים. תקן יום העבודה בימים א'-ד' עומד על 8 שעות ו-36 דקות וביום חמישי (היום המקוצר) על 7 שעות ו-36 דקות ביום.

    • ביום א' עבד העובד 9 שעות ו-36 דקות (שעה אחת נוספת).
    • בימים ב'-ד' עבד העובד 8 שעות ו-36 דקות (לפי התקן).
    • ביום ה' עבד העובד 6 שעות ו-36 דקות (שעה אחת פחות).
    • עבור שעת העבודה הנוספת ביום ראשון, זכאי העובד לגמול שעות נוספות בסך 125%, למרות שעבד במשך השבוע 42 שעות.
    • אם עבד העובד בהתאם לתקן יום העבודה (כלומר לא עבר את מכסת השעות היומיות), אך בחישוב שבועי עבר את מכסת השעות המלאה (42 שעות שבועיות), הוא יהיה זכאי לשעות נוספות עבור שעות העבודה שמעבר ל-42 שעות שבועיות.
    דוגמה
    חישוב שעות נוספות ברמה שבועית

    עובד המועסק במגזר הפרטי במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים.

    • העובד השלים 8 שעות יומיות בכל אחד מהימים א'-ה' (ובסה"כ 40 שעות).
    • ביום שישי עבד 5 שעות.
    • סה"כ עבד העובד 45 שעות שבועיות (שהן 3 שעות מעבר למכסה השבועית).
    • עבור עבודתו ביום שישי יהיה זכאי העובד ל-2 שעות רגילות (השלמה עד ל - 42 שעות שבועיות) ולגמול שעות נוספות עבור 3 השעות שהן מעבר לתקן השבועי של 42 שעות.
      • עבור שתי השעות הנוספות הראשונות יקבל העובד גמול שעות נוספות בערך של 125% ועבור השעה הנוספת השלישית יקבל העובד גמול שעות נוספות בערך של 150%.
    דוגמה
    עובד חודשי במגזר הפרטי המועסק 5 ימים בשבוע עבד בשבוע מסוים כך:
    • בימים א'- ד' עבד העובד 8.6 שעות ביום (לפי התקן).
    • ביום ה' נעדר העובד מעבודתו בשל חג.
    • ביום שישי עבד העובד 4 שעות.
    • העובד זכאי לתשלום בשל יום חג, ועל כן יום היעדרותו נחשב כיום עבודה לצורך חישוב שעות עבודתו השבועית.
    • העובד נחשב כמי שעבד באופן מלא בימים א' עד ה', ועל כן הוא זכאי לגמול שעות נוספות עבור כל שעות עבודתו ביום שישי: שעתיים ראשונות בערך של 125%, והשעתיים האחרונות בערך של 150%.
    • במקרה שהעובד עבר גם את מכסת השעות היומית וגם את מכסת השעות השבועית של שעות העבודה, חישוב השעות הנוספות יהיה ברמה יומית, ולאחר מכן ברמה השבועית:
      • תחילה יש לבדוק ברמה היומית האם העובד עבד מעל שעות התקן היומי. שעות עבודה מעל שעות התקן היומי יחושבו כשעות נוספות.
      • לאחר מכן בודקים ברמה השבועית - יש לבדוק מהן שעות העבודה הרגילות (ללא השעות הנוספות היומיות שכבר חושבו) שעבד העובד במהלך השבוע. שעות שלא נספרו כשעות נוספות ברמה היומית והן מעבר ל-42 שעות התקן השבועיות ייחשבו כשעות נוספות ברמה השבועית.
      • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.
    דוגמה
    עובד במגזר הפרטי מועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים. תקן יום העבודה במשך 4 ימים בשבוע עומד על 8 שעות ו-36 דקות ביום (ללא הפסקה) ויום אחד בשבוע (היום המקוצר) על 7 שעות ו-36 דקות ביום (ללא הפסקה).
    • העובד עבד בכל בכל אחד מהימים א'-ה' 8 שעות ו-36 דקות עבודה (8.6 שעות).
    • ביום שישי עבד העובד 3 שעות.
    • סה"כ עבד העובד 46 שעות שבועיות והוא זכאי ל-4 שעות נוספות:
      • עבור עבודתו ביום המקוצר, בו עבד העובד 8.6 שעות במקום 7.6 שעות זכאי העובד לשעה אחת נוספת בערך של 125%.
      • היות שבימים א'-ה' השלים העובד את כל שעות התקן הרגילות (בלי השעות הנוספות) של 42 שעות שבועיות, כל שעות עבודתו ביום שישי הן שעות נוספות: שעתים ראשונות נוספות בערך של 125%, שעה נוספת אחת בערך של 150%.
    דוגמה
    עובד המועסק במגזר הפרטי במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים עבד בשבוע מסוים כך:
    • ביום א' עבד העובד 9 שעות (שעה אחת נוספת).
    • בימים ב'-ה' עבד העובד 8 שעות עבודה ליום.
    • ביום שישי עבד 5 שעות.
    • סה"כ עבד העובד 46 שעות שבועיות והוא זכאי לגמול עבור 4 שעות נוספות:
    • עבור עבודתו ביום ראשון זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור שעה נוספת אחת, בערך של 125%.
    • היות שבימים א'-ה' עבד העובד 40 שעות רגילות (ועוד שעה נוספת ביום ראשון), הוא זכאי לשכר שעה רגילה עבור 2 שעות העבודה הראשונות ביום שישי (להשלמת 42 שעות שבועיות רגילות) ולגמול שעות נוספות עבור 3 השעות הנותרות (שעתיים ראשונות בערך של 125% והשעה השלישית בערך של 150%).

    קיזוז שעות נוספות מול שעות חסר

    • לא ניתן לקזז שעות חוסר ביום אחד עם שעה נוספות ביום אחר, בקיזוז "טכני" של כמות השעות במנותק מערכן.
      • אם העובד ביצע שעה נוספת ביום מסוים והחסיר שעה ביום אחר, לא ניתן לקזז שעה מול שעה "באופן טכני" כך שלא תשולם לעובד שעה נוספות ולא תנוכה משכרו שעת חוסר.
      • במקרה זה יש להתחשב בערכן של השעות ולשלם לעובד עבור השעה הנוספת 125% משכרו הרגיל ולנכות משכרו של העובד שעה אחת בערך 100%.
    דוגמה
    עובד חודשי במגזר הציבורי מועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים. תקן יום העבודה של כל אחד מן הימים עומד על 8 שעות.
    • ביום א' עבד העובד 9 שעות (שעה אחת נוספת).
    • בימים ב'-ד' עבד העובד 8 שעות (לפי התקן).
    • ביום ה' עבד העובד 7 שעות (שעה אחת בחסר).
    • לא ניתן לקזז בקיזוז "טכני" את השעה הנוספת ביום א' עם שעת החסר ביום ה', אלא יש להתחשב בערכן של השעות:
      • עבור עבודתו ביום א' זכאי העובד לתשלום עבור שעה אחת נוספת בערך של 125%.
      • בשל שעת החוסר ביום חמישי, ינכה המעסיק משכרו של העובד שעה אחת בערך 100% משכרו של הרגיל'.

    חישוב שעות נוספות לעובד במשרה חלקית

    • עובד במשרה חלקית במספר מסוים של ימים בשבוע - אם עובד מועסק במשרה חלקית מספר מסוים של ימים בכל שבוע (כשלא מדובר בהעסקה במתכונת של שעות גמישות), לא בודקים כלל את מספר השעות השבועיות, שכן אין משמעות ל"תקרה" השבועית (42 שעות במגזר הפרטי, ו-40 שעות במגזר הציבורי) אלא רק לתקרת השעות היומיות הרלוונטית ליום עבודה במקום עבודתו.
    דוגמה
    עובד במשרה חלקית במגזר הפרטי במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים
    • העובד מועסק במשרה חלקית 3 ימים בשבוע. בכל יום הוא עובד במשך 9 שעות ו-36 דקות. סה"כ השלים העובד 28 שעות ו-48 דקות באותו שבוע.
    • העובד יהיה זכאי לגמול עבור שעות נוספות (25%) בגין כל שעה שעבד מעבר ל-8 שעות ו-36 דקות (בכל אחד מימי העבודה) - סה"כ 3 שעות באותו שבוע, וזאת למרות שבחישוב שבועי לא עבר את התקרה של 42 שעות.

    חישוב מספר השעות הנוספות בהעסקה במתכונת של "שעות גמישות"

    • למרות כל האמור, בתי הדין לעבודה הכירו במתכונת העסקה של "שעות גמישות", שבה העובד יכול לבחור לעבוד יום עבודה שאינו מלא ביום מסוים מבלי ששכרו יופחת, ולהשלים את השעות החסרות ביום אחר באותו חודש מבלי לקבל גמול שעות נוספות עבור אותו יום.
    • לשם כך יש לוודא כי מתקיימים מספר תנאים הכרחיים:
      • הסכמה חופשית של הצדדים,
      • חוזה עבודה כתוב מראש,
      • התחשבנות לפחות אחת לשנה,
      • תשלום חודשי קבוע של שכר כאילו עבד העובד חודש מלא "רגיל",
      • הבטחה כי ההסדר מביא תועלת לשני הצדדים,
      • היעדר ניצול או כפייה.
    • במקרים שבהם לפי הסכם העבודה עובד צריך לעבוד מספר קבוע מראש של שעות בחודש והעובד עצמו בוחר לבצע את העבודה בשעות גמישות, העובד לא יהיה זכאי לקבל גמול עבור שעות נוספות באותם ימים שבהם עבד יותר ממספר השעות הרגילות ביום העבודה, ומשכרו לא יופחתו השעות שבהן נעדר מעבודתו בימים שבהם עבד פחות ממספר השעות הרגילות, כל עוד הוא השלים את מספר השעות החודשי שהיה עליו לעבוד באותו חודש.
    • חשוב להדגיש: מתכונת עבודה בשעות גמישות כוללת הסכמה של העובד והמעסיק על עבודה במועדים הנקבעים על ידי העובד כאשר השכר המשולם הוא שכר בעד עבודה לפי היקף המשרה עליה סיכמו הצדדים. במקרים שבהם העובד אינו חופשי לבחור לעבוד מספר שעות מצומצם ביום אחד ולהשלים את אותן שעות ביום אחר, לא ניתן יהיה לבצע חישוב חודשי של מספר השעות בכל חודש, אלא יש לשלם שעות נוספות עבור כל יום שבו העובד עבד מעבר לשעות הקבועות ליום עבודה במקום עבודתו (בהתאם לשבוע העבודה המונהג במקום העבודה - בן 5 ימים או 6 ימים).
    • ההכרה במתכונת עבודה גמישה נעשתה כאשר המעסיק והעובד מסכימים על מכסת שעות חודשית מבלי לקבוע ימים מסוימים שבהם העובד חייב לבצע את העבודה.
    • למידע נוסף אודות שעות עבודה גמישות ראו ע"ע 1194/01, פיסקה 4 בעמ' 265-266 לפסק הדין.

    תהליך מימוש הזכות

    שימו לב
    עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית. להסבר על הגשת התביעה לחצו כאן.

    נטל ההוכחה בתביעה לתשלום שעות נוספות

    • כשעובד מגיש תביעה לבית הדין לתשלום גמול עבור שעות נוספות והמעסיק לא ערך רישום כנדרש של שעות ההעסקה, על העובד לתת תחילה גרסה עובדתית מינימלית על כך שעבד בשעות נוספות ואז נטל השכנוע עובר אל המעסיק, כדי לשכנע שהעובד לא הועסק בשעות הנוספות הנטענות.
    • אם העובד עמד בנטל הראשוני של מתן גרסה עובדתית, נטל השכנוע עובר למעסיק. אם המעסיק לא ישכנע את בית הדין שהעובד לא הועסק בשעות נוספות, יחייב בית הדין את המעסיק בתשלום של עד 15 שעות נוספות שבועיות או עד 60 שעות נוספות חודשיות.
    • אם העובד לא עמד בנטל הראשוני ובית הדין דחה את טענתו שלפיה עבד בשעות נוספות, אין לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות.
    • למידע נוסף ראו כשעובד מציג ראשית ראיה שעבד בשעות נוספות והמעסיק לא ערך דוחות נוכחות, נטל הראיה עובר למעסיק לשכנע שהעובד לא הועסק בשעות נוספות.

    הרחבות

    • עובדי אולמות וגני אירועים המועסקים במשמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה חלות בין השעות 22:00 ל-06:00), זכאים לגמול עבור שעות נוספות החל מהשעה השביעית. למידע נוסף ראו גמול עבור שעות נוספות במשמרת לילה לעובדי אולמות וגני אירועים.
    • עובדים בענף המלונאות: על-פי צו ההרחבה בענף המלונאות שחל על כל העובדים והמעסיקים בענף המלונאות, חצי השעה הראשונה שמעבר ליום עבודה מלא או לשעות משמרת מקוצרות, תיחשב כ"חצי שעה עודפת" שישולם עבורה שכר בשיעור הרגיל. השעתיים שלאחר חצי השעה הראשונה (העודפת) ייחשבו כשעות נוספות שמשולם עבורן גמול בגובה 25%, ועבור השעות הנוספות שמעבר להן ישולם גמול בגובה 50%. יש לשים לב כי בענף המלונאות, יום העבודה הוא בן 8 שעות בלבד בשבוע עבודה של 5 ימים (במקום 8 שעות ו-36 דקות שנקבעו עבור יום עבודה רגיל).

    חשוב לדעת

    • לא ניתן להסכים על גמול שעות נוספות נמוך מהקבוע בחוק. להסכמה של העובד על גמול הנמוך מהקבוע בחוק אין שום תוקף משפטי, והעובד רשאי לתבוע מהמעסיק תשלום מלא של הגמול אפילו אם חתם על חוזה המציין גמול נמוך יותר.
    • גמול שעות נוספות משולם רק כאשר מספר השעות היומיות של העובד עולה על יום עבודה או שמכסת השעות השבועיות עולה על התקן (42 שעות במגזר הפרטי, ו-40 שעות במגזר הציבורי). הגמול לא ישולם לעובד שהועסק פחות משעות התקן כאמור, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין העובד למעסיק.
    דוגמה
    עובד במשרה חלקית המועסק 6 שעות בכל יום, נדרש ביום מסוים להישאר בעבודה שעה נוספת, כלומר סך הכל עבד באותו יום 7 שעות. העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות עבור "השעה הנוספת", מכיוון שסך השעות היומיות שעבד לא עולה על תקן יום העבודה, למרות שעבד שעה מעבר לשעות העבודה הרגילות שלו).
    • אם חל על העובד הסכם או צו הרחבה שנקבע בו גמול גבוה יותר מזה הקבוע בחוק, יש לנהוג על-פי ההסדר המיטיב ביותר עם העובד.
    • ככלל זמן הנסיעה לעבודה (הן בטיסה והן בנסיעה ברכב) אינו נחשב לזמן עבודה, והעובד אינו זכאי לשכר עבור שעות אלה, מלבד נסיבות מיוחדות. למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.
    • גמול שעות נוספות משולם כאשר מכסת השעות השבועיות עולה על התקן (42 שעות במגזר הפרטי -40 שעות במגזר הציבורי) גם אם במהלך שבוע העבודה התחלף החודש הקלנדרי.
    דוגמה
    • עובד במגזר הפרטי מועסק 6 ימים בשבוע.
    • שבוע העבודה החל ביום א' ה-28.04.2019 והסתיים ביום ו' ה-03.05.2019.
    • העובד עבד בימים א'-ה' 8 שעות בכל יום, וביום ו' עבד 5 שעות. סה"כ 45 שעת שבועיות (כלומר 3 שעות מעבר למכסה השבועית. העובד לא עבר את מכסת השעות היומית בכל אחד מימות השבוע).
    • העובד יהיה זכאי לגמול עבור 3 שעות נוספות באותו שבוע עבודה גם אם במהלך השבוע התחלף החודש (מאפריל למאי) .
    • שעות כוננות - גמול שעות נוספות משולם עבור שעות עבודה בפועל ולא עבור שעות בהם נמצא העובד בכוננות, אך לא הוזעק בפועל לעבודה. לעיתים, נקבע במסגרת חוזה העבודה האישי או הקיבוצי תגמול עבור שעות כוננות. לדוגמה: לתוספת עבור שעות כוננות בשירות המדינה ראו בתקש"יר. כפי שנקבע בפסק דין, כשאין הוראות חוזיות הקובעות תגמול על שעות כוננות, ולא הוכח שבמסגרת שעות הכוננות העובד עמד לרשות העבודה באופן שמנע ממנו לעסוק בענייניו האישיים - לא ניתן לחייב את המעסיק לשלם על שעות אלה.
    • כל השכר בגין עבודה בשעות נוספות (125% או 150% מהשכר) אינו מהווה רכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי או הסכם אישי החל על הצדדים. למידע נוסף ראו רכיבי השכר הבאים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים