עובד שהופרשו לו כספים לקופת פיצויים ללא החלת סעיף 14 או צו ההרחבה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים עד לסכום שנקבע בחוק (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

פסק הדין מתייחס למקרה שבו עובד מסיים את העסקתו בנסיבות שבהן הוא זכאי לפיצויי פיטורים
כאשר מעסיק מפריש כספים לרכיב פיצויים בקופת גמל מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או מכוח צו הרחבה לביטוח פנסיוני, עליו לשלם לעובד בנוסף גם השלמת פיצויי פיטורים על כל תקופת עבודה שעבורה לא הפריש לקופת הגמל או על תקופה שבה הפריש רק חלק מפיצויי הפיטורים, בלי קשר לשאלה אם הצטברו בקופה רווחים
כאשר לא חל סעיף 14 או צו ההרחבה (למשל כשמדובר בהסדר מיטיב), המעסיק צריך לשלם לעובד השלמת פיצויים רק אם סך כל הכספים שהצטברו בקופת הגמל (כולל הרווחים) נמוך מסכום פיצויי הפיטורים הקבוע בחוק (שכר אחרון X מספר שנות העבודה)

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 39921-01-16
תאריך:
22.11.2017

רקע עובדתי

  • העובדת הועסקה כ-8 שנים אצל המעסיקה.
  • בשנות עבודתה הראשונות לא הפרישה המעסיקה סכומים לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה.
  • החל מ-2008 הפרישה המעסיקה את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר החודשי) מדי חודש לקרן הפנסיה.
  • עם סיום עבודתה הסכום שהצטבר ברכיב הפיצויים בקרן הפנסיה בצירוף הרווחים היה נמוך בכ-5,000 ש"ח מגובה פיצויי הפיטורים הקבועים בחוק (שכר אחרון X מספר שנות העבודה), והמעסיקה שילמה הפרש זה ישירות לעובדת.
  • העובדת טענה כי הרווחים שהצטברו בקרן הפנסיה שייכים לה, וכי על המעסיקה לשלם לה את פיצויי הפיטורים היחסיים עבור תקופת עבודתה הראשונה (התקופה שבה המעסיקה לא הפרישה כלל סכומים לרכיב הפיצויים), וזאת בלי קשר לקיומם של רווחים בקרן הפנסיה.
  • המעסיקה טענה כי העובדת זכאית לקבל סה"כ סכום השווה למכפלה של השכר האחרון במספר שנות העבודה, וכי היא קיבלה סכומים אלה (הכספים שהופרשו לרכיב הפיצויים בתוספת הרווחים ובתוספת ההפרש ששילמה המעסיקה ישירות לעובדת עם סיום עבודתה).

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • במקרה הנוכחי מדובר בהסדר פנסיה מיטיב (סך כל ההפרשות לקרן הפנסיה עולה על שיעור ההפרשות המתחייב מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני), ולכן צו ההרחבה לא חל (לפי סעיף 4 לצו ההרחבה, הצו לא חל על הסדרים מיטיבים).
  • הצדדים לא החלו על עצמם את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
  • הכלל הבסיסי בחוק פיצויי פיטורים, הוא כי פיצויי הפיטורים שזכאי עובד לקבל מחושבים לפי מכפלת משכורתו האחרונה בשנות עבודתו.
  • נקודת המוצא בחוק היא שתשלומי מעסיק לרכיב פיצויים בקופות גמל אינם באים במקום פיצויי פיטורים, אלא על חשבון פיצויי הפיטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בצו של שר העבודה. הקביעה לפיה כספים הצבורים בקופות הפיצויים יבואו "במקום" פיצויי פיטורים, היא החריג (והיא חלה במקרים שחל צו ההרחבה או סעיף 14).
  • כל עוד לא הוחל על המקרה סעיף 14 ולא חל צו ההרחבה, תשלומים הצבורים בקופות הפיצויים נחשבים כ"חיסכון בידי המעסיק" והם יהיו "על חשבון" הפיצויים עם שחרור הקופה לזכות העובד. במקרה זה יהיה העובד זכאי להשלמת ההפרש בין פיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים (שכר אחרון כפול מספר שנות עבודה), לבין הסכום העומד לזכותו ברכיב פיצויי הפיטורים.

משמעות

  • כאשר מעסיק מפריש כספים לרכיב פיצויים בקופת גמל מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או מכוח צו הרחבה לביטוח פנסיוני, עליו לשלם לעובד בנוסף גם השלמת פיצויי פיטורים על כל תקופת עבודה שעבורה לא הפריש לקופת הגמל או על תקופה שבה הפריש רק חלק מפיצויי הפיטורים, בלי קשר לשאלה אם הצטברו בקופה רווחים.
דוגמה
עובד הועסק במשך שנתיים (2014 ו-2015) שבמהלכן הפריש המעסיק מדי חודש 6% מהשכר לרכיב פיצויים בקן פנסיה וזאת לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני. במקרה זה על המעסיק לשלם בתום השנתיים השלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33% מהשכר החודשי האחרון כפול מספר חודשי ההעסקה (24 חודשים), בלי קשר לרווחים או להפסדים שהצטברו בקופת הגמל, שכן כל הסכומים שהפקיד (6%) באו במקום פיצויי הפיטורים.
  • כאשר לא חל סעיף 14 או צו ההרחבה, המעסיק צריך לשלם לעובד השלמת פיצויים רק אם סך כל הכספים שהצטברו בקופת הגמל (כולל הרווחים) נמוך מסכום פיצויי הפיטורים הקבוע בחוק (שכר אחרון X מספר שנות העבודה).
דוגמה
עובד התחיל לעבוד לפני 2008 והועסק במשך 10 שנים. ב-5 השנים הראשונות לא הפריש המעסיק כספים כלשהם לרכיב הפיצויים, אולם החל מ-2008 הפריש המעסיק את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר מדי חודש) לקופת הגמל במשך 5 שנים עד סיום עבודתו. במקרה כזה מדובר בהסדר מיטיב, ולכן:
  • אם סך הכספים (כולל הרווחים) שהצטברו בקופת הגמל במועד סיום ההעסקה שווה לשכר האחרון של העובד כפול 10 שנים, המעסיק אינו חייב לשלם לעובד סכום נוסף כלשהו, למרות שבמשך מחצית מתקופת ההעסקה לא הפריש המעסיק כלל כספים לביטוח הפנסיוני.
  • אם הסכום שהצטבר בקופת הגמל נמוך יותר, עליו להשלים לעובד את ההפרש כך שסך כל הכספים שיקבל העובד (הכספים מקופת הגמל + הכספים שיקבל מידי המעסיק) יהיו שווים לפחות למכפלה של השכר האחרון כפול 10 שנות עבודתו.


מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.