הסדר מיטיב הוא הסכם בין מעסיק לעובדים או בין מעסיק לארגון עובדים, אשר סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני של העובדים שנקבע בו הוא לפחות 17.5% משכר העובד
מעסיק של עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, חייב להפריש לביטוח הפנסיוני את הסכומים שנועדו לתגמולים ולפיצויים בהתאם לשיעורים שנקבעו בהסדר המיטיב במקרה שהם יותר טובים משיעורי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה
במקרה שתנאיו של הסדר מיטיב נחותים מתנאי הביטוח הפנסיוני הקבועים בצו ההרחבה, יש לנהוג לגבי אותם תנאים לפי צו ההרחבה

תקציר

הסדר מיטיב הוא הסכם בין מעסיק לעובדים או בין מעסיק לארגון עובדים, המתיחס לביטוח הפנסיוני של העובדים ואשר סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני (הפרשות העובד לתגמולים, הפרשות המעסיק לתגמולים והפרשות המעסיק לפיצויים) שנקבע בו הוא לפחות 17.5% משכר העובד.

  • מעסיק של עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, חייב להפריש לביטוח הפנסיוני את הסכומים שנועדו לתגמולים ולפיצויים בהתאם לשיעורים שנקבעו בהסדר המיטיב ולא על פי שיעורי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה.
  • למרות זאת, אם תנאי ההסדר המיטיב נחותים מבחינת העובד בהשוואה לתנאי הביטוח הפנסיוני שקבועים בצו ההרחבה, על המעסיק לנהוג לפי צו ההרחבה, כפי שמפורט בהמשך.

מי זכאי?

  • כל עובד שחל עליו הסכם המתיחס באופן ספציפי לביטוח פנסיוני ואשר שיעורי ההפרשות הכוללים לביטוח הפנסיוני (הפרשות עובד + הפרשות מעסיק) הם לפחות 17.5% משכרו של העובד.
  • הסדר מיטיב יכול להיחתם בין המעסיק לעובד, ויכול להיקבע גם בהסכם קיבוצי שחל על קבוצה רחבה של עובדים בענפי מקצוע שונים, למשל:

עובדי קבלן / חברות כוח-אדם

עובדי שמירה ואבטחה

עובדי חברות ניקיון ותחזוקה

עובדי אולמות וגני אירועים

עובדים בענף המלונאות

  • לעובדים בענף המלונאות המבוטחים בקרן פנסיה ותיקה:
    • המלון ימשיך לבטח אותם בקרן פנסיה ותיקה.
    • הביטוח יהיה מיומם הראשון לעבודה.
    • שיעורי ההפרשות יהיו 20.5% מהשכר (7.5% תגמולי מעסיק, 6% פיצויים, 7% תגמולי עובד).
  • כל עובד שהביטוח הפנסיוני שלו אינו מקיף (כלומר אינו מכיל הסדר ביטוחי לאובדן כושר עבודה) זכאי שהמעסיק ירכוש עבורו ביטוח לאובדן כושר עבודה המבטיח פיצוי בשיעור 75% בתנאי שעלות הביטוח אינה עולה על 2.5% מהשכר.
  • למידע נוסף, ראו זכותון עובדים בענף המלונאות.

עובדים בענף הבנייה

  • החל מיום 01.06.2018 שיעורי ההפקדות לביטוח הפנסיוני בענף הבנייה הם:
    • הפקדות המעסיק לתגמולים - 7.1% מהשכר המבוטח.
    • הפקדות העובד שינוכו מהשכר - 6.6% מהשכר המבוטח.
    • הפקדות מעסיק לרכיב פיצויים - 6% בקרן פנסיה מקיפה, ו-8.33% בביטוח מנהלים או בקופת גמל.
  • הוראות אלה חלות על כל עובד ומנהל עבודה באתר בניה, המועסק בתפקיד שאינו משרדי, ועל עובד שיפוצים.
  • עובד ועובד שיפוצים המבוטח בקרן פנסיה ותיקה - ימשיך המעסיק לבטחו בקרן הפנסיה הוותיקה, ויעביר את ההפרשות והניכויים הדרושים על פי כל דין לקרן הפנסיה הוותיקה.
  • למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובדי בניין ושיפוצים.

ענפים נוספים

  • קיימים ענפים מקומות עבודה נוספים שהם ייתכנו הסדרים מיטיבים.
  • מומלץ לבדוק באמצעות נציגות העובדים במקום העבודה או עם ארגון העובדים, אם חל על העובד הסדר כזה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה.

"הסדר מיטיב" שתנאיו פחות טובים מתנאי הביטוח הפנסיוני הקבועים בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק

  • חלק מההסדרים המיטיבים נקבעו לפני שנחתם צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, או בתקופות שבהן תנאי ההסדר הפנסיוני שנקבע בצו ההרחבה (למשל שיעורי ההפרשות של המעסיק) היו פחות טובים מאלו שבהסדרים המיטיבים. לאור העובדה שעם הזמן נחתם צו ההרחבה ושיעורי ההפרשות לביטוח פנסיוני (על פי הצו) עלו באופן הדרגתי, ייתכן שכיום לחלק מההסדרים המיטיבים אין כל יתרון על פני צו ההרחבה, ובחלק מהמקרים ההסדר בצו ההרחבה מכיל תנאים טובים יותר מאשר בהסדר המיטיב.
  • לפיכך בכל פעם שקיימת סתירה בין צו ההרחבה לבין הסדר מיטיב ספציפי, יש לנהוג על פי ההסדר שתנאיו טובים יותר מנקודת מבטו של העובד.
שימו לב
  • יש לבדוק כל אחד מההסדרים במלואו ולראות מי מהם מיטיב יותר עם העובד.
  • לא משווים הוראה ספציפית בהסדר מסוים מול הוראה ספציפית בהסדר אחר, אלא את מכלול ההסדר מול ההסדר האחר.
  • למידע אודות פסיקת בית הדין הארצי בסוגיה זו ראו כאן.

הסדר מיטיב שבו נקבעו מראש סוג הביטוח הפנסיוני או זהות החברה שאליה יופקדו הכספים

דוגמה
בהסדר מיטיב מסוים נקבע כי יש חובה לבצע הפרשות פנסיוניות ל"מבטחים". להוראה כזו אין כיום תוקף, וזאת לאור זכותו של העובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני ואת זהות הגוף הפנסיוני שאצלו יופקדו הכספים.

הסדר מיטיב שמועד התחלת ההפרשות לביטוח הפנסיוני הינו מאוחר מזה שקבוע בצו ההרחבה

דוגמה
  • בהסדר מיטיב מסוים נקבעה חובה לבטח את העובד בביטוח פנסיוני, כאשר שיעורי ההפרשות גבוהים מאלו של צו ההרחבה (כלומר ההסדר מיטיב עם העובד בהשוואה לצו ההרחבה).
  • עם זאת, נקבע בהסדר המיטיב כי החובה לבטח מתחילה רק לאחר תשעה חודשי עבודה (תנאי שמרע עם העובד בהשוואה לצו ההרחבה הקובע חובת ביטוח לאחר שישה חודשים, או לאחר שלושה חודשים במקרה שלעובד יש כבר ביטוח פנסיוני קודם).
  • במקרה כזה ינהגו בתחילת ההעסקה לפי צו ההרחבה, כלומר המעסיק יתחיל לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני לאחר שישה חודשי עבודה ועל פי השיעורים הקבועים בצו ההרחבה, ולאחר תשעה חודשים ינהגו לפי ההסדר המיטיב.

הסדר מיטיב שבו שיעור ההפרשות לרכיב מסוים בביטוח הפנסיוני נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה

  • בחלק גדול מההסדרים המיטיבים נקבע כי המעסיק יפריש 5% משכר העובד לתגמולים ו-8.33% לפיצויים (סה"כ הפרשות המעסיק 13.33%). עד שנת 2014 נחשבו שיעורים אלה לגבוהים בהשוואה לשיעורי הפרשות המעסיק שנקבעו בצו ההרחבה.
  • בשנת 2014 שיעור הפרשות המעסיק לתגמולים הועלה ל-6%, ובהמשך ל-6.25% והחל מ-2017 הוא עומד על 6.5%, כך שנוצר מצב שבו שיעור הפרשות מעסיק לתגמולים על פי הסדר מיטיב (העומד במקרים רבים על 5%) הינו נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה. יחד עם זאת סך כל ההפרשות של המעסיק (תגמולים + פיצויים) נשאר גבוה מזה שנקבע בצו ההרחבה (13.33% לעומת 12.5%), שכן רכיב הפיצויים שנקבע בהסדר המיטיב (8.33%) גבוה מזה שנקבע בצו (6.5% החל מ-2017).
  • חשוב לזכור כי עד יוני 2016, שיעורי ההפרשות בהסדר מיטיב מחושבים תמיד מתוך שכר העובד (או השכר שהוסכם עליו שממנו יבוצעו ההפרשות), בעוד ששיעורי ההפרשות לפי צו ההרחבה מחושבים מתוך הסכום הנמוך מבין שני הסכומים הבאים: שכר העובד או השכר הממוצע במשק (12,536 ₪ נכון לינואר 2024). מכאן שייתכנו מקרים שלמרות ששיעור ההפרשות (האחוז) לרכיב התגמולים לפי ההסדר המיטיב הוא נמוך מהשיעור שנקבע בצו, הרי שהסכום שמועבר בפועל כרכיב תגמולים הוא גבוה מזה שהיה מועבר אם היו נוהגים לפי צו ההרחבה ׁ(ראו דוגמה בהמשך).
  • החל מיולי 2016 במקרה שבהסכם העבודה הוסכם שהשכר שממנו יחושבו ההפרשות הוא גבוה מהשכר הממוצע, יש לנהוג לפי מה שנקבע בהסכם (כלומר החישוב יבוצע מתוך השכר שעליו הוסכם ולא מתוך השכר הממוצע).
  • לפי סעיף 5 א' לצו ההרחבה, במקרה שבהסדר מיטיב סך כל התנאים מיטיבים עם העובד בהשוואה לצו ההרחבה, אולם שיעור ההפרשות לרכיב מסוים נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה, יש לנהוג לגבי אותו רכיב בלבד על פי צו ההרחבה, ואילו לגבי שאר הרכיבים יש לנהוג לפי ההסדר המיטיב. (להלן מספר דוגמאות).

עובדים שמשתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע

דוגמה
הסדר מיטיב לעובדים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע
  • בהסכם קיבוצי במקום עבודה מסוים, שבו שכר העובדים נמוך מהשכר הממוצע, נקבעו התנאים הבאים:
    • הפרשות העובד לפנסיה או ביטוח מנהלים יעמדו על 7% מהשכר. (בהשוואה ל-6% בצו ההרחבה).
    • הפרשות המעסיק לתגמולים יעמדו על 5%. (בהשוואה ל-6.5% בצו ההרחבה).
    • המעסיק יפריש לרכיב פיצויים 8.33% מהשכר. (בהשוואה ל-6% בצו ההרחבה).
  • הסך הכולל של ההפרשות לביטוח הפנסיוני על פי ההסכם גבוה מזה שקבוע בצו ההרחבה, אולם רכיב ההפרשות של המעסיק לתגמולים נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה.
  • במקרה כזה יש לנהוג לפי צו ההרחבה בכל הנוגע להפרשות המעסיק לתגמולים, ובשאר הרכיבים יש לנהוג על פי ההסכם הקיבוצי (ההסדר המיטיב), כלומר:
    • הפרשות העובד לתגמולים יעמדו על 7% מהשכר (בהתאם להסכם).
    • על המעסיק להפריש 8.33% לפיצויים (בהתאם להסכם).
    • על המעסיק להפריש 6.5% לתגמולים וזאת בהתאם לצו ההרחבה.
  • חשוב לציין כי יש הסבורים שגם בדוגמה הנ"ל יש לנהוג לפי ההסכם (ההסדר המיטיב) ולא לפי צו ההרחבה, למרות ששיעור ההפרשות שנקבע בו לרכיב מסוים נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה, וזאת מכיוון שבחישוב כולל (סך כל ההפרשות של המעסיק, הן לתגמולים והן לפיצויים) ההסדר נחשב למיטיב עם העובד. עם זאת עמדה זו עומדת בסתירה לסעיף 5 לצו ההרחבה. בכל מקרה סוגיה זו לא הובאה עדיין לבית המשפט, ולכן אין עדיין הלכה מחייבת, המורה כיצד יש לנהוג במקרה כזה.

עובדים שמשתכרים שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק

  • במקרים שבהם שכר העובדים גבוה מהשכר הממוצע במשק, ייתכן שההסדר ייחשב למיטיב בהשוואה לצו ההרחבה גם אם שיעור התגמולים של המעסיק נמוך מזה שקבוע בצו, וזאת מכיוון שצו ההרחבה קובע כי שיעור התגמולים יחושב מתוך השכר בפועל או מתוך השכר הממוצע במשק - הנמוך מביניהם אלא אם נקבע בהסכם העבודה "שכר קובע" גבוה יותר.
  • הסכם או הסדר שבו שיעור התגמולים של המעסיק נמוך מזה שקבוע בצו (למשל 5% במקום 6.5%), אך השכר שממנו מחושבים שיעורי התגמולים גבוה מהשכר הממוצע במשק, עשוי להיחשב כהסדר מיטיב גם לגבי אותו רכיב ספציפי של תגמולים, וזאת מכיוון שהסכום שמועבר בפועל לתגמולים הוא גבוה מהסכום המינימלי שקבוע בצו ההרחבה
דוגמה
  • נניח כי בדוגמה הקודמת עובד משתכר 12,000 ₪.
  • עד חודש יוני 2016 -
    • לפי צו ההרחבה, על המעסיק להפריש לתגמולים 6% משכר העובד או מהשכר הממוצע - הנמוך מביניהם. השכר הממוצע עמד אז על 9,464 ₪, והוא נמוך יותר משכרו של העובד, ועל כן המינימום, שעל המעסיק להפריש לתגמולים על פי הצו, הוא 567.84 ₪ (לפי החישוב: 9,464 ₪ X‏ 6%).
    • בפועל המעסיק מפריש לתגמולים 5% מתוך השכר בפועל (12,000 ₪) ולא מתוך השכר הממוצע, כלומר הוא מפריש לתגמולים 600 ₪.
    • למרות ששיעור התגמולים (האחוז) לפי ההסכם נמוך מזה שקבוע בצו, הסכום שמועבר בפועל הוא גבוה יותר (מכיוון שהוא מחושב מהשכר בפועל שהוא גבוה מהשכר הממוצע), ועל כן ניתן לומר שההסכם נחשב להסדר מיטיב גם לגבי הרכיב הספציפי של התגמולים, ולכן המעסיק אינו צריך להגדיל את שיעור ההפרשות לתגמולים.
    • למרות זאת, יש הטוענים כי בכל מקרה על המעסיק להגדיל את שיעור ההפרשות ולהתאימו לזה שקבוע בצו ההרחבה (לאור סעיף 5 לצו) אך לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, במקרה הנוכחי לא יוכל העובד "לרקוד על שתי החתונות" וליהנות משיעורי הפרשות גבוהים לפי צו ההרחבה אך משכר קובע גבוה לפי ההסכם המיטיב. הוא יוכל לבחור את ההסדר שהכי מיטיב איתו מבין שני ההסכמים: סכום התגמולים לפי צו ההרחבה (6% מתוך השכר הממוצע) או לפי ההסכם המיטיב (5% מתוך מלוא השכר). הוא לא יוכל ליהנות משיעור ההפרשות של צו ההרחבה ובו זמנית משכר קובע לפי ההסכם.
  • החל מיולי 2016 וכן בכל מקרה שנקבע כי מלוא השכר (12,000 ₪) ייחשב ל"שכר קובע" -
    • ההסכם אינו מיטיב עם העובד בהשוואה לצו ההרחבה, שכן בשני המקרים ההפרשות מחושבות מתוך השכר בפועל, אך שיעור ההפרשות לפי הסכם העבודה (5%) נמוך מזה שקבוע בצו ההרחבה (6.5%).
    • לכן אין מדובר כלל בהסדר שמיטיב עם העובד, ולפיכך על המעסיק להתאים את שיעור ההפרשות לזה שקבוע בצו ההרחבה ולהפריש 6.5% משכרו של העובד כרכיב תגמולים.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
    • עובד שחל עליו הסדר מיטיב זכאי להפרשות לביטוח הפנסיוני על פי ההסדר המיטיב ולא לפי צו ההרחבה.
    • הפרשות אלה יבוצעו במלואן ע"י המעסיק, וחלקו של העובד ינוכה מהשכר. למידע נוסף ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.
    • על המעסיק להעביר את הסכומים לקרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח, שבה מנוהל הביטוח הפנסיוני של העובד, במועדים הקבועים בחוק, ואם הוא אינו נוהג כך, ניתן להטיל עליו פיצויי הלנת שכר, קנס, תשלום ריבית לגוף הפנסיוני ואף מאסר. למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.
  • עובדים הסבורים כי ההסדר המיטיב, שחל עליהם, קובע שיעורי הפרשות נמוכים מאלה שקבועים בצו ההרחבה, רשאים לפנות למעסיק ולבקש ממנו להגדיל את שיעור ההפרשות שלו לתגמולים.
    • אם המעסיק מסרב לבקשת העובדים, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה או להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה.
    • רצוי לפנות לקבלת יעוץ משפטי כדי לוודא שהמעסיק אכן מחויב להגדיל את הפרשותיו לביטוח הפנסיוני, לאור הדעות השונות בסוגיה זו.
    • כמו כן חשוב לוודא כי ביצוע השינוי בגובה ההפרשות לא יפגע בזכויות הפנסיוניות של העובדים עקב שינויי תנאי החיסכון או הפוליסה, כפי שיוסבר בהמשך.

חשוב לדעת

  • במקרים מסוימים הגדלת שיעור התגמולים עשויה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של העובד, בעיקר במקרים שבהם הביטוח הפנסיוני של העובדים נעשה במסגרת פוליסות ביטוח מנהלים שנחתמו לפני 2013.
  • שינוי שיעורי התגמולים עשוי לדרוש פתיחת פוליסת ביטוח חדשה, שתנאיה יהיו שונים מאלו שהיו בפוליסה הקודמת, והעובד עשוי לאבד חלק מהזכויות שמהן הוא נהנה עד כה.
דוגמה
  • החל משנת 2013 לא ניתן לשווק פוליסות ביטוח עם מקדם המרה מובטח.
  • אם העובד והמעסיק יפתחו פוליסת ביטוח חדשה שבמסגרתה יופרשו שיעורי תגמולים גבוהים יותר, העובד אמנם יוכל לצבור סכומים גבוהים יותר, אולם הוא לא יוכל ליהנות ממקדם ההמרה המובטח, שממנו הוא נהנה בפוליסה הקודמת, והדבר יכול להקטין באופן משמעותי את קצבת הפנסיה שיקבל לאחר שיפרוש מעבודה.
  • במקרה שמעסיק בוחר להגדיל את שיעור ההפרשות כדי להתאים אותו לצו ההרחבה, מומלץ לוודא כי זכויות העובדים לא תיפגענה, גם אם מדובר בפוליסה חדשה.
  • עובד שעבר ממקום עבודה שבו היה "הסדר מיטיב" למקום עבודה שבו אין הסדר מיטיב, אינו זכאי להסדר מיטיב במקום עבודתו החדש. מעסיקו החדש יהיה מחויב לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני בהתאם לצו ההרחבה ולשיעורי ההפרשות המפורטים בו. למידע נוסף ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.
טיפ
אם אצל מעסיק מסוים קיים שיעור הפרשה שונה לרכיב פיצויי פיטורים בין קרן פנסיה לבין קופת גמל או ביטוח מנהלים, מותר למעסיק להשוות את שיעור ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים לפי הרכיב הנהוג בקרן הפנסיה ולא פחות מ-6% מהשכר הקובע.
בכל מקרה עובד (חדש או ותיק) שמבוטח בביטוח מנהלים שבמסגרתו שיעורי ההפרשה לרכיב הפיצויים גבוה יותר (למשל 8.33%), ימשיך ליהנות משיעורי ההפרשה הקבועים בפוליסה, גם אם יעבור בשלב מאוחר יותר לקרן פנסיה או לקופת גמל.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

גורם ממשלתי תחומי אחריות נושאים
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - טל' 3002* רשות שוק ההון מפקחת על קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים
מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה - מוקד ארצי 1-800-354-354 הסדרת שוק העבודה ואכיפת חוקי עבודה למיצוי זכויות העובדים, איתור הפרות וצמצום הפגיעה בעובדים שכירים ברמות השכר הנמוכות ההגנה קריטית במקרים שמעסיקים לא מבצעים את חובתם לחיסכון פנסיוני

ראו תהליך פנייה והגשת תלונה

מינהלת הגמלאות במשרד האוצר - טל' ‎02-5016333 תשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאי המדינה פנסיה תקציבית
רשות המסים - טל' 4954* (*מסים) מתן הטבות במס לעובדים ולעצמאים בשל ההפקדות לביטוח פנסיוני. ראו הטבות במס הכנסה בגין הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.
מוקד 8840* של אגף בכיר אזרחים ותיקים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולאזרחים העומדים לקראת פרישה, ולסיוע במיצוי הזכויות

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך נכתב בסיוע היחידה לחינוך פיננסי ומחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.