הקדמה:

על מנת לפנות שוכר מדירה מושכרת יש להגיש לבית המשפט תביעה
בעל הדירה יכול (אך לא חייב) לנהל את התביעה במסגרת הליך מזורז, שיתמקד אך ורק בפינוי הדייר
אם לבעל הדירה יש תביעות נוספות נגד השוכר (למשל: חובות כספיים או תביעת פיצוי על נזקים וכו'), עליו להגיש תביעות אלה בהליך רגיל שאינו הליך מזורז
אסור לבעל הדירה לפנות את הדייר בכוח, למנוע ממנו בכוח להיכנס לדירה או להחליף את המנעולים בדירה על דעת עצמו
למידע נוסף ראו תקנות 215ז' - 215יג לתקנות סדר הדין האזרחי


ככלל, שוכר רשאי להתגורר בדירה המושכרת בהתאם לתנאי חוזה השכירות, ולבעל הדירות אין זכות לדרוש את פינויו לפני תום תקופת השכירות שנקבעה בחוזה.

  • בתום תקופת השכירות וכן במקרים מסוימים המפורטים בהמשך, רשאי בעל הדירה לדרוש את פינויו של השוכר גם לפני תום תקופת השכירות.
  • לצורך פינוי השוכר על בעל הדירה לפנות לבית המשפט, ואסור לו לפנות את השוכר בכוח או לנקוט צעדים חד צדדיים, כמו החלפת המנעול בדירה וכיו"ב.
  • בעל הדירה המבקש לפנות את השוכר יכול לבחור בין שני הליכים:
    • תביעה בהליך מזורז ומהיר לפינוי הדייר (במסגרתו ניתן לתבוע אך ורק את הפינוי אך לא ניתן להוסיף לו תביעות נוספות נגד השוכר). במקרה כזה אם יש תביעות נוספות (כמו חובות כספיים או תביעות כספיות אחרות) יש להגיש תביעה נפרדת על חובות אלה.
    • תביעה בהליך רגיל (למשל תביעה בדר דין מקוצר), שבמסגרתה ניתן לתבוע הן את הפינוי והן את התביעות האחרות שיש לבעל הדירה נגד השוכר.
שימו לב
המידע בדף זה מתייחס להליך המזורז בלבד.

מאפייניו של ההליך המזורז

  • ההליך המזורז נמשך פרק זמן קצר, ויכול להסתיים אפילו תוך 60 ממועד מרגע הגשת התביעה (בניגוד לתביעה רגילה שיכולה להתברר במשך מספר חודשים ואף שנים).
  • במסגרת ההליך המזורז, השוכר (הנתבע) איננו רשאי להגיש תביעה שכנגד (כלומר תביעה נגד בעל הדירה עצמו במסגרת אותו הליך) וגם אינו רשאי להגיש הודעה לצד שלישי (הליך שמאפשר לנתבע "לגלגל" את האחריות אל אדם אחר).
  • במסגרת ההליך המזורז דן בית המשפט אך ורק בנושא הפינוי, ולא ניתן לברר במסגרתו תביעות אחרות, כגון עניינים כספיים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • בעל דירה (או אדם אחר שיש לו זכות להחזיק בדירה) המעוניין לפנות שוכר מהדירה.
דוגמה
  • שוכר שממשיך להתגורר בדירה לאחר תום תקופת השכירות מבלי שחוזה השכירות חודש וללא הסכמת בעל הדירה.
  • שוכר שהפר את תנאי חוזה השכירות, ועקב כך בעל הדירה ביטל את החוזה עמו, אך השוכר ממשיך להתגורר בדירה ולא מתפנה ממנה.
  • בעל דירה שהודיע לשוכר (לפחות 90 יום מראש) כי עליו לפנות את הדירה, וזאת אם קיים סעיף בחוזה המאפשר לו לדרוש זאת.

למי ואיך פונים

  • יש להגיש כתב תביעה לבית משפט השלום במחוז שבו נמצאת הדירה.
  • כותרת כתב התביעה תהיה "תביעה לפינוי מושכר".
  • בכתב התביעה יפרט התובע את טיעוניו ויצרף אליו:
    • תצהירי עדות ראשית של העדים (תצהירים שבו הוא או העדים שיש לו יפרטו את העובדות הידועות להם ושרלוונטיים לתביעה)
    • חוות דעת מומחה
    • אסמכתאות משפטיות, אם ישנן
    • מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
  • בעת הגשת התביעה על בעל להדירה לשלם אגרה במזכירת בית המשפט. (אם יזכה בתביעה יוכל לבקש מבית המשפט שיחייב את השוכר לשלם לו את סכום האגרה).

שלבי ההליך

  • התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה.
  • על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהמועד שבו הומצא לו כתב התביעה.
  • בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טיעוניו ויצרף אליו:
    • תצהירי עדות ראשית של העדים
    • חוות דעת מומחה
    • אסמכתאות משפטיות, אם ישנן
    • מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
  • הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה והמסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה 215ט(ב), בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.
  • בית המשפט יקבע מועד לדיון בתביעה שלא יהיה מאוחר מ-30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק (גם אם בפועל הגיש הנתבע את כתב ההגנה באיחור או לא הגיש כתב הגנה).
טיפ
ככל שבעל הדירה ימציא את כתב התביעה לידי הנתבע במועד מוקדם יותר, כך הדיון בבית המשפט ייקבע למועד מוקדם יותר.
  • בעל הדירה והשוכר רשאים להגיש לבית המשפט, עד 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ואת עיקרי טיעוניהם בכתב.

הדיון בבית המשפט

  • הדיון בבית המשפט יסתיים בתוך יום אחד, אך בית המשפט רשאי לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות (ולא יותר מהפרש של 14 ימי בין דיון לדיון), עד גמר חקירת העדים.
  • במועד שנקבע לדיון יתייצבו כל העדים שהגישו תצהירים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים.
שימו לב
בית המשפט רשאי להגביל משך חקירת עד, אם נראה לו כי החקירה אינה נוגעת לענין, אינה הוגנת או שהיא מכבידה ומסרבלת את הדיון יותר משהיא מועילה לו.
  • לאחר שמיעת העדים וחקירותיהם על ידי הצד השני, כל אחד מהצדדים (בעל הדירה והשוכר) יוכלו לסכם את טיעוניהם בעל-פה.

מתן פסק הדין

  • עם תום הדיון בבית המשפט, ולכל המאוחר בתוך 14 ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.
  • פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, אלא אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

ביצוע פסק הדין ופינוי הדייר בפועל

  • אם השוכר אינו מכבד את פסק הדן ולא מפנה את הדירה, על בעל הדירה לפנות אל רשות האכיפה והגבייה לשכות ההוצאה לפועל) לצורך ביצוע פסק הדין.
  • אם בפסק הדין נקבע מועד לפינוי, לא ניתן לפנות אל ההוצאה לפועל לפני מועד זה.
  • אם לא נקבע מועד לפינוי, ניתן לפנות אל ההוצאה לפועל רק לאחר שחלפו 15 יום ממועד מתן פסק הדין (במקרה שהשוכר היה נוכח בבית המשפט בעת מתן פסק הדין) או לאחר 15 יום מהמועד שבו הומצא פסק הדין לידי השוכר (אם לא היה נוכח בבית המפשט במועד מתן פסק הדין).
  • למידע על ההליך בלשכת ההוצאה לפועל ראו בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר.
אזהרה
אסור לבעל הדירה לעשות "דין עצמי" ולפנות את הדייר בעצמו
הדרך היחידה לפינוי הדייר היא באמצעות בית המשפט ורשות האכיפה והגבייה, ואסור לבעל הדירה להחליף מנעולים, לפנות בכוח את השוכר או למנוע בכוח את כניסתו לדירה.

ערעור

  • ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.
    • הגשת הערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין, כלומר התובע יכול לנקוט הליכי פינוי באמצעות רשות האיפה והגבייה.
    • אם השוכר רוצה להבטיח שלא יפנו אותו מהדירה עד לסיום הדיון בערעור, עליו להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. למידע נוסף ראו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.
    • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני הגשת הערעור.

חשוב לדעת

  • במסגרת ההליך המזורז ניתן לתבוע את פינוי הדייר מהדירה בלבד, ולא ניתן במסגרת התביעה לדרוש דברים נוספים, כמו: שלומי שכר דירה שלא שולמו, פיצויים על נזקים שגרם השוכר, תשלום חשבונות שהיה על השוכר לשלם ושהוא לא שילם וכיו"ב. בעל הדירה יכול לתבוע סעדים אלה בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מראש מאת בית המשפט.
  • בניגוד לתביעות רגילות, השוכר שנגדו הוגשה התביעה לא יכול להגיש "תביעה שכנגד" נגד בעל הדירה, כלומר הוא לא יכול במסגרת ההליך שננקט נגדו לתבוע סעדים כלשהם מבע הדירה אלא עליו להגיש אותם בהליך נפרד בלי קשר לתוצאות ההליך לפינויו מהדירה.
  • ההליך המזורז הנ"ל אינו ההליך היחיד שבאמצעותו ניתן לפנות שוכר מדירה מושכרת. בעל דירה שאינו מעוניין בהליך זה יכול להגיש תביעה בפרוצדורה הנקראת "סדר דין מקוצר" ויכול במסגרת תביעה זו לכלול גם תביעות נוספות כגון תביעות כספיות.
  • בעל הדירה רשאי במקביל לתביעה או במקום התביעה לממש את הערובות שהפקיד בידיו השוכר (אם הפקיד), וזאת ככל שחוזה השכירות מאפשר לו לממש אותן. למידע נוסף ראו מימוש ערובה על-ידי משכיר דירה.
  • בכל מקרה אסור לבעל הדירה לפנות את השוכר בכוח מהדירה או לנקוט צעדים חד צדדיים כמו החלפת מנעולים.

חקיקה ונהלים