פיקדון מזומן משמש כערובה שנועדה להגן על נושה (מי שחייבים לו), במקרה של הפרת הסכם על-ידי החייב
שימוש בפיקדון מזומן כערובה נעשה, בין היתר, במסגרת חוזה שכירות למגורים
החוק מגביל את סכום הפיקדון אותו יכול לדרוש משכיר דירה וכן את האופן שבו ניתן לעשות שימוש בכספים אלו
למידע נוסף ראו סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, תשכ"ז-1967
פיקדון מזומן הוא סכום כסף שניתן על-ידי חייב (כגון שוכר דירה) לנושה (כגון משכיר דירה), כדי להגן על הנושה ולהבטיח כי החייב ימלא אחר התחייבויותיו, כפי שנקבעו בהסכם ביניהם.
- בפיקדון מזומן נעשה שימוש כערובה בסוגים שונים של הסכמים והתחייבויות ושימוש נפוץ בו נעשה במסגרת חוזה שכירות למגורים, כערובה יחידה או בצירוף עם ערובות אחרות.
- החוק מגביל את השימוש ואופן המימוש של פיקדון מזומן כאשר הוא ניתן כערובה במסגרת חוזים לשכירת דירה למגורים.
פיקדון מזומן המשמש כערבות במסגרת חוזה לשכירת דירה למגורים
- בשונה מערובות אחרות כגון שטר-חוב ושיק ביטחון, על פיקדון מזומן ישנן הגבלות מסוימות:
- סכום הפיקדון לא יכול להיות גבוה יותר מהסכום הנמוך מבין הסכומים האלו:
- סכום דמי השכירות עבור 1/3 (שליש) מתקופת השכירות.
- סכום דמי השכירות עבור 3 חודשים (סכום של פי 3 מדמי השכירות לחודש).
- שימוש בכספי הפיקדון אפשרי רק לאחר שמשכיר הדירה הודיע לשוכר הדירה, זמן סביר מראש, על כוונתו לעשות שימוש בכספי הפיקדון ולאפשר לשוכר לתקן את הדרוש תיקון בתוך זמן סביר.
- אם השוכר לא שילם את דמי השכירות – המשכיר רשאי להשתמש בכספי הפיקדון עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפי תנאי החוזה.
- אם השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם – המשכיר רשאי להשתמש בכספי הפיקדון עד גובה עלות התיקון.
- אם השוכר לא פינה את הדירה בתום תקופת השכירות – המשכיר רשאי להשתמש בכספי הפיקדון, לפי הסכום שנקבע בחוזה על איחור בפינוי הדירה.
- סכום הפיקדון לא יכול להיות גבוה יותר מהסכום הנמוך מבין הסכומים האלו:
- למידע נוסף ודוגמאות ראו:
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק השכירות והשאילה, תשכ"ז-1967 - סעיף 25י.