הקדמה:

עֲרֻבָּה (ערובה/ערבות) היא מנגנון כלכלי-משפטי שנועד להגן על נושים (מי שחייבים להם) ולהבטיח קיום התחייבויות
בערובות נעשה שימוש נפוץ בעולם העסקים והמסחר וכן במסגרת חוזה שכירות למגורים
עָרֵב הוא מי שהתחייב לקיים בעצמו את התחייבויותיו של גורם אחר (חייב) כלפי גורם שלישי (נושה)
ישנם מספר סוגי ערובות ומספר סוגי עָרֵבים, לכל אחד מאפיינים, הגנות וזכויות (פירוט בהמשך הדף)
למידע נוסף ראו חוק הערבות, תשכ״ז–1967
אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא ערבויות ועָרֵבים הינו כללי וחלקי.
לאור מורכבות הנושא ומעורבותם של תחומי משפט נוספים כגון: דיני חוזים, נזיקין, בנקאות והוצאה לפועל, מומלץ לפנות לייעוץ או טיפול מקצועי, משפטי או אחר לפני מתן ערבות, חתימה על ערבות או נקיטת הליכים.

ערבות היא מנגנון משפטי-כלכלי שמטרתו העיקרית היא להגן על הנושה (כגון: בנק, ספק, משכיר דירה) ולהבטיח כי יקבל את המגיע לו מהחייב (כגון: לקוח, בעל עסק, שוכר דירה) כפי שהוסכם ביניהם, ככלל, במסגרת חוזה כתוב.

  • ישנם סוגים שונים של ערובות/ערבויות ולכל ערובה תכונות, מאפיינים, שימושים וכן דרכי מימוש שונות.
  • לכל ערובה, לבדה או בשילוב ערובות אחרות, יתרונות וחסרונות אפשריים מנקודת המבט של מקבל הערובה (הנושה) ונותן הערובה (החייב או עָרֵב מטעמו, אם ישנו).
  • ככלל, ערבות יכולה להינתן הן על-ידי אדם פרטי והן על-ידי גורם אחר כגון חברה, עמותה וכו'.
דוגמה
  • לקוח (חייב) ביקש הלוואה מהבנק (הנושה) בסכום של 80,000 ש"ח.
  • הבנק דרש כי שני עָרֵבים מטעמו של החייב יחתמו על ערבות אישית ולפיה, אם החייב לא יחזיר את ההלוואה, הם יידרשו להחזיר אותה.
דוגמה
  • שני אנשים עשו ביניהם הסכם במסגרתו אדם א' (הנושה) הלווה לאדם ב' (החייב) 30,000 ש"ח.
  • הנושה דרש כי ערב מטעמו של החייב יחתום על ערבות אישית ולפיה, אם החייב לא יחזיר את ההלוואה, הערב יידרש להחזיר אותה.
דוגמה
  • משכיר דירה (הנושה) דרש כתנאי לחתימה על חוזה השכירות, כי השוכר (החייב) יתן לו שיק ביטחון וערבות בנקאית.
  • אם שוכר הדירה לא יקיים את התחייבויותיו, המשכיר יוכל, בתנאים מסוימים, לעשות שימוש בערבות הבנקאית ובשיק הביטחון.
דוגמה
  • ספק המשכיר ציוד יקר ערך לחנות (נושה), דרש מבעל החנות (החייב) פיקדון מזומן.
  • אם בעל החנות לא יחזיר לספק את הציוד או אם יגרם נזק לציוד, הוא יוכל לעשות שימוש בפיקדון המזומן, כפי שהוסכם בחוזה ביניהם.
דוגמה
  • משכיר דירה (הנושה) דרש משוכר דירה (החייב) להחתים שני ערבים מטעמו על שטר-חוב בסך 20,000 ש"ח.
  • אם שוכר הדירה יפר את התחייבויותיו, המשכיר יוכל לפנות לערבים ולדרוש מהם לעמוד בהתחייבויותיו של השוכר.

סוגי ערובות

עָרֵבים

  • מי שמתחייב מראש ובתנאים מסוימים לקיים בעצמו את התחייבויותיו של גורם אחר (החייב) למעשה חותם על "ערבות אישית/ערבות צד ג'" ומכונה "עָרֵב".
  • ישנם מספר סוגי עָרֵבים, אשר סיווגם ומאפייניהם נקבעים, בין השאר, בהתאם לחיוב בגינו ניתנת הערבות ובהתאם לזהות הנושה (כגון: תאגיד בנקאי, אדם פרטי, חברה).
  • בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן הוא זכאי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה בקשר לערבות שקיבל.
  • למעשה, חוק הערבות יוצר הבחנה בין שלושה סוגים של עָרֵבים: ערב "רגיל", ערב "יחיד" וערב "מוגן".
  • סיווגו של הערב נקבע בהתאם לאופי והיקף החיוב בגינו נחתמת הערבות, סוג החייב ובהתאם לזהות הנושה (כגון: תאגיד בנקאי, אדם פרטי, חברה).
  • בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן הוא זכאי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה כלפיו ובקשר לערבות שנתן.

ערב "רגיל"

  • ערב "רגיל" הוא מי שמתקיים בעניינו אחד או יותר מהתנאים הבאים:
    • הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא לא תאגיד בנקאי או חברה שמעניקה הלוואות חוץ בנקאיות ואשראי.
    • הערב הוא תאגיד.
    • הערב הוא "בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
    • הערב הוא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
    • הערב הוא שותף של החייב בשותפות רשומה.
  • למידע נוסף ראו:

ערב "יחיד"

  • ערב "יחיד" הוא מי שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. הוא אדם פרטי (לא תאגיד).
    2. הוא לא מוגדר כ"בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
    3. הוא לא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
    4. הוא לא שותפו של החייב בשותפות רשומה.
    5. עיסוקו (לאו דווקא העיקרי) של הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא מתן הלוואות או אשראי (כגון בנקים וחברות למתן הלוואות חוץ-בנקאיות).
  • למידע נוסף ראו:

ערב "מוגן"

  • ערב "מוגן" הוא מי שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. הוא אדם פרטי (לא תאגיד).
    2. הוא לא מוגדר כ"בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
    3. הוא לא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
    4. הוא לא שותפו של החייב בשותפות רשומה.
    5. עיסוקו (לאו דווקא העיקרי) של הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא מתן הלוואות או אשראי (כגון בנקים וחברות למתן הלוואות חוץ-בנקאיות).
    6. בחוזה הערבות בין הערב לנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 ש"ח או שנקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 ש"ח בתנאי שהחיוב בגינו נחתמת הערבות נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת לחייב, ילדיו הבגירים או הוריו (סכומים אלה צמודים למדד המחירים לצרכן ומעודכנים פעמיים בשנה).
  • למידע נוסף ראו:

חקיקה ונהלים