עֲרֻבָּה (ערובה/ערבות) היא מנגנון כלכלי-משפטי שנועד להגן על נושים (מי שחייבים להם) ולהבטיח קיום התחייבויות
בערובות נעשה שימוש נפוץ בעולם העסקים והמסחר וכן במסגרת חוזה שכירות למגורים
עָרֵב הוא מי שהתחייב לקיים בעצמו את התחייבויותיו של גורם אחר (חייב) כלפי גורם שלישי (נושה)
ישנם מספר סוגי ערובות ומספר סוגי עָרֵבים, לכל אחד מאפיינים, הגנות וזכויות (פירוט בהמשך הדף)
למידע נוסף ראו חוק הערבות, תשכ״ז–1967
ערבות היא מנגנון משפטי-כלכלי שמטרתו העיקרית היא להגן על הנושה (כגון: בנק, ספק, משכיר דירה) ולהבטיח כי יקבל את המגיע לו מהחייב (כגון: לקוח, בעל עסק, שוכר דירה) כפי שהוסכם ביניהם, ככלל, במסגרת חוזה כתוב.
- ישנם סוגים שונים של ערובות/ערבויות ולכל ערובה תכונות, מאפיינים, שימושים וכן דרכי מימוש שונות.
- לכל ערובה, לבדה או בשילוב ערובות אחרות, יתרונות וחסרונות אפשריים מנקודת המבט של מקבל הערובה (הנושה) ונותן הערובה (החייב או עָרֵב מטעמו, אם ישנו).
- ככלל, ערבות יכולה להינתן הן על-ידי אדם פרטי והן על-ידי גורם אחר כגון חברה, עמותה וכו'.
סוגי ערובות
- ישנם סוגים שונים של ערובות ולכל ערובה תכונות, מאפיינים, שימושים וכן דרכי מימוש שונות.
- למידע נוסף על סוגי הערובות ראו:
עָרֵבים
- מי שמתחייב מראש ובתנאים מסוימים לקיים בעצמו את התחייבויותיו של גורם אחר (החייב) למעשה חותם על "ערבות אישית/ערבות צד ג'" ומכונה "עָרֵב".
- ישנם מספר סוגי עָרֵבים, אשר סיווגם ומאפייניהם נקבעים, בין השאר, בהתאם לחיוב בגינו ניתנת הערבות ובהתאם לזהות הנושה (כגון: תאגיד בנקאי, אדם פרטי, חברה).
- בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן הוא זכאי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה בקשר לערבות שקיבל.
- למעשה, חוק הערבות יוצר הבחנה בין שלושה סוגים של עָרֵבים: ערב "רגיל", ערב "יחיד" וערב "מוגן".
- סיווגו של הערב נקבע בהתאם לאופי והיקף החיוב בגינו נחתמת הערבות, סוג החייב ובהתאם לזהות הנושה (כגון: תאגיד בנקאי, אדם פרטי, חברה).
- בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן הוא זכאי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה כלפיו ובקשר לערבות שנתן.
ערב "רגיל"
- ערב "רגיל" הוא מי שמתקיים בעניינו אחד או יותר מהתנאים הבאים:
- הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא לא תאגיד בנקאי או חברה שמעניקה הלוואות חוץ בנקאיות ואשראי.
- הערב הוא תאגיד.
- הערב הוא "בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
- הערב הוא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
- הערב הוא שותף של החייב בשותפות רשומה.
- למידע נוסף ראו:
ערב "יחיד"
- ערב "יחיד" הוא מי שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
- הוא אדם פרטי (לא תאגיד).
- הוא לא מוגדר כ"בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
- הוא לא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
- הוא לא שותפו של החייב בשותפות רשומה.
- עיסוקו (לאו דווקא העיקרי) של הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא מתן הלוואות או אשראי (כגון בנקים וחברות למתן הלוואות חוץ-בנקאיות).
- למידע נוסף ראו:
ערב "מוגן"
- ערב "מוגן" הוא מי שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
- הוא אדם פרטי (לא תאגיד).
- הוא לא מוגדר כ"בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
- הוא לא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
- הוא לא שותפו של החייב בשותפות רשומה.
- עיסוקו (לאו דווקא העיקרי) של הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא מתן הלוואות או אשראי (כגון בנקים וחברות למתן הלוואות חוץ-בנקאיות).
- בחוזה הערבות בין הערב לנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 ₪ או שנקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 ₪ בתנאי שהחיוב בגינו נחתמת הערבות נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת לחייב, ילדיו הבגירים או הוריו (סכומים אלה צמודים למדד המחירים לצרכן ומעודכנים פעמיים בשנה).
- למידע נוסף ראו: