הקדמה:

שטר-חוב הוא סוג מסוים של ערובה שנועדה להגן על נושה (מי שחייבים לו), במקרה של הפרת הסכם על-ידי החייב
שטר-חוב יכול להיות חתום על-ידי החייב עצמו וכן יכול להיות חתום על-ידי עָרֵבים מטעמו
שימוש נפוץ בשטרי-חוב נעשה במסגרת חוזה שכירות למגורים
נושה רשאי לפנות להוצאה לפועל לצורך מימוש השטר וגביית החוב במקרה של הפרת ההסכם בגינו ניתן השטר
אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא ערבויות ועָרֵבים הינו כללי וחלקי.
לאור מורכבות הנושא ומעורבותם של תחומי משפט נוספים כגון: דיני חוזים, נזיקין, בנקאות והוצאה לפועל, מומלץ לפנות לייעוץ או טיפול מקצועי, משפטי או אחר לפני מתן ערבות, חתימה על ערבות או נקיטת הליכים.

שטר-חוב הוא סוג מסוים של ערובה שנועדה להגן על נושה (מי שחייבים לו) ולהבטיח כי יקבל את מה שמגיע לו מהחייב, במקרה של אי-קיום ההתחייבות.

  • בשטר-חוב נעשה שימוש בסוגים שונים של הסכמים והתחייבויות ושימוש נפוץ בו נעשה במסגרת חוזה שכירות למגורים, כערובה יחידה או בצירוף עם ערובות אחרות.
  • שטר-חוב יכול להיות חתום על-ידי החייב בלבד או בצירוף עָרֵבים מטעמו ובמקרה של אי-עמידת החייב בהתחייבויותיו, הנושה יוכל לפנות לחייב או לעָרֵבים ולדרוש מהם לשלם את הסכום המופיע על השטר (כולו או חלקו).
  • נושה המחזיק בשטר-חוב רשאי במקרה של הפרת ההסכם בגינו ניתן השטר, להגישו להוצאה לפועל כדי לגבות את הסכום המופיע בו.
דוגמה
  • משכיר דירה (נושה) דרש משוכר דירה (חייב) לחתום על שטר-חוב בסכום של 20,000 ש"ח.
  • משכיר הדירה גם דרש כי משוכר הדירה להחתים שני עָרֵבים מטעמו על שטר-החוב.
  • אם שוכר הדירה יפר את הסכם השכירות, משכיר הדירה יהיה רשאי לפנות לשוכר ולעָרֵבים מטעמו ולדרוש מהם לשלם את הסכום הנקוב בשטר.
  • אם לא יעשו זאת, המשכיר יהיה רשאי לפנות להוצאה לפועל ולהגיש את השטר לביצוע, כדי לקבל את המגיע לו.

מה צריך להיות כלול בשטר-חוב?

  • ככלל, על שטר-חוב לכלול, בין היתר, את הפרטים והמידע הבאים:
    • ערך השטר- סכום הכסף שיידרש לשלם מי שחתום על השטר.
    • תאריך ומקום מסירת שטר החוב.
    • פרטיו של מי שנותן את שטר החוב (המכונה "עושה השטר") ושל העָרֵבים מטעמו, אם ישנם.
    • פרטיו של מקבל השטר- מי שהשטר נרשם לפקודתו (הנושה/המוטב).
    • חתימתם של נותן השטר, העָרֵבים מטעמו (אם ישנם) ומקבל השטר.
    • מקום התשלום- ככלל, פרטי חשבון הבנק של עושה השטר.
    • מועד פירעון- סעיף זה יישאר ריק וימולא רק כאשר עולה הצורך לממש את שטר החוב.
שימו לב
  • על מקבל השטר (הנושה) לשמור על המסמך המקורי שכן אין תוקף להעתק של שטר-חוב.
  • את הפרטים בשטר החוב יש למלא בעט כחול.
  • ניתן לקבוע האם הסכום בשטר החוב צמוד או לא צמוד למדד.
  • השטר יכול להיות סחיר, כלומר, הנושה יכול להעבירו לגורם אחר (בדומה לשיק). כדי להמנע מכך, יש לציין בפירוש במסמך כי השטר "אינו סחיר" .
  • אין לבצע תיקונים, מחיקות ושינויים ידניים על שטר-החוב.

כיצד נושה יכול לממש שטר-חוב?

  • במקרה של אי-עמידה בהתחייבות שבגינה ניתן שטר-החוב (בכפוף לתנאי ההסכם שבין הצדדים), הנושה יוכל לדרוש מנותן השטר לשלם את הסכום הנקוב בו (כולו או חלקו).
  • ככלל, הנושה יהיה רשאי לפנות לעָרֵבים החתומים על השטר (אם ישנם), לאחד מהם או לשניהם ואף ללא צורך בפנייה ודרישה מוקדמת מנותן השטר (החייב).
  • אם נותן השטר (החייב) או העָרֵבים מטעמו לא ייענו לדרישתו של הנושה, הוא יהיה רשאי לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לצורך מימוש השטר וגביית החוב.
  • למידע נוסף ראו בקשה לביצוע שטר או המחאה (צ'ק) בהוצאה לפועל.
שימו לב
  • אם הוגש שטר-חוב למימוש בהוצאה לפועל, ניתן להגיש התנגדות למימוש השטר, אם ישנם נימוקים המצדיקים זאת.
  • כמו כן, אם החייב או העָרֵבים טוענים כי כבר שילמו את החוב בגינו הוגש השטר להוצאה לפועל, ניתן לטעון טענת "פרעתי".

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים