הקדמה:

אישה שהגישה תביעה לקבלת קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק), נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בנימוק שלא צברה מספיק שנים שבהן שולמו עליה דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה
בית הדין איפשר לה להוכיח באמצעות עדות של חברה לעבודה כי עבדה בתקופה זו, ועל כן צברה את תקופת האכשרה הנדרשת
בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאישה קצבת זיקנה, למרות שהיו חסרים לה מספר חודשים שבהם שולמו לה דמי ביטוח לאומי כשכירה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
מס' תיק:
18354-08-15‏
תאריך:
31.03.2019
  • התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום קצבת זיקנה. בקשתה נענתה בסירוב, מאחר והיא סווגה כעקרת בית ונטען שלא צברה תקופת אכשרה (תקופה של מספר שנים מינימלי שבהן משולמים עבור העובדת דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה) לצורך קבלת קצבת זקנה.
  • התובעת תבעה את ביטוח לאומי כדי לשנות החלטה זו. היא טענה כי במשך 13 שנים עבדה במפעל הסיגריות "דובק" מה שמזכה אותה בקצבת הזקנה.
  • המוסד לביטוח לאומי טען כי חסרות לה 12 חודשים, בהם לא שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי, כדי להוכיח שעבדה בכל תקופה זו.
  • היות שהמעסיק של התובעת אינו בחיים, ולא ניתן לבדוק מול אם אכן התובעת הועסק אצלו ובמשך איזו תקופה, בית המשפט נאלץ להסתמך על עדויות שהביא התובעת, המוכיחות כי עבדה ב-12 החודשים החסרים. התובעת הצליחה להוכיח זאת בפני בית המשפט, בין היתר על ידי עדות של חברתה שזוכרת כי עבדה איתה.
  • בית המשפט קבע, כי לאור הצלחתה של התובעת להוכיח שעבדה בתקופה המדוברת - תהיה זכאית לקצבת הזקנה.


משמעות

  • במקרים מסוימים יכול עובד להוכיח כי עבד כשכיר בתקופות מסוימות, ויהיה זכאי לקצבת זיקנה, גם אם לא שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי בתקופות אלה ועקב כך לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים


תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.