עובדים שכירים מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי מדי חודש, המבוצע על-ידי המעסיק, כאשר חלקו מנוכה מתוך שכר העובד
מי שעובד אצל כמה מעסיקים ושכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-60% מהשכר הממוצע, או שהכנסתו החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המירבית, רשאי לערוך תיאום ניכויי ביטוח לאומי
למידע נוסף על תשלום דמי ביטוח לאומי ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
לחישוב סכום דמי הביטוח הלאומי ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי


עובדים שכירים מחוייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי מדי חודש, המהווים אחד מתנאי הזכאות לחלק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי המשולמות לאזרחים במצבים שונים בחייהם.

  • תשלום דמי ביטוח לאומי של עובדים שכירים מבוצע על ידי המעסיק, כאשר חלקו מנוכה מתוך השכר המשולם לעובד.
  • מעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי על העובדים המועסקים אצלם עם תחילת העבודה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עובדים שכירים מגיל 18 ומעלה שקיימים בינם לבין המעסיק יחסי עובד-מעסיק.
    • כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה (אחד ההורים, ילד, נכד, אח/ות) לא נבחן קיומם של יחסי עובד ומעסיק, אלא הצורך בהעסקת בן המשפחה, ואם הועסק עובד אחר במקומו כשהופסקה העסקתו.
  • למידע עבור שכיר שיש לו כמה עיסוקים או מקורות הכנסה בו זמנית, ראו דמי ביטוח לאומי לשכיר עם מקורות הכנסה נוספים.

שלבי ההליך

שימו לב
  • עובד שמעסיקו לא שילם עבורו דמי ביטוח לאומי ממשיך להיות מבוטח בביטוח הלאומי, והמעסיק יחויב בקנסות והצמדה על התקופות שלא שילם את דמי הביטוח במועד.
  • אם קרה לעובד מקרה שבגללו מגיעה לו קצבה מהביטוח הלאומי, ישלם המוסד לביטוח לאומי את הקצבה המגיעה לעובד והמוסד רשאי לתבוע חזרה מהמעסיק את סכום הקצבה ששילם. למידע נוסף לחצו כאן.

שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד

  • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024) -
    • סך כל הניכוי משכר העובד עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות הוא בשיעור 3.50% (החל ב- 01.01.2006) לפי החלוקה הבאה:
      • דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.40% (החל מיום 01.01.2006)
      • דמי ביטוח בריאות בשיעור 3.10% (החל מיום 01.01.1995)
  • על חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד להכנסה המירבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024) -
    • סך כל הניכוי משכר העובד, עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות יהיה בשיעור של 12.00% (החל ב- 01.01.2006), לפי החלוקה הבאה:
      • דמי ביטוח לאומי בשיעור 7.00% (החל ביום 01.01.2006)
      • דמי ביטוח בריאות בשיעור 5.00% (החל ביום 01.01.2006)
  • החישוב נעשה מתוך השכר ברוטו (השכר לפני הניכויים מהשכר).
  • לשיעורי דמי הביטוח הלאומי (הסכומים שמנוכים משכר העובד והסכומים שמעביר המעסיק), ראו בטבלה שבאתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לחישוב סכום דמי הביטוח הלאומי, ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
  • לנתוני השכר הממוצע וההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לשלם בעצמו (בנוסף על חלקו של העובד)

  • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024) ישלם המעסיק 3.55% מהשכר של העובד, החל משנת 2019 (3.45% לפני כן).
  • על חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד להכנסה המירבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024), ישלם המעסיק 7.60% מהשכר, החל משנת 2019 (7.50% לפני כן).
  • תשלומים אלה של המעסיק מתווספים לסכומים שניכה משכר העובד ושגם אותם עליו להעביר אל המוסד לביטוח לאומי.

שיעור דמי הביטוח הלאומי לעובדים המועסקים לאחר גיל פרישה

למידע אודות שיעור התשלום של דמי הביטוח הלאומי עבור עובד המועסק לאחר גיל פרישה ראו: דמי ביטוח לאומי לעובדים המועסקים לאחר גיל פרישה.

הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי

  • ישנם מספר מצומצם של הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי:
    • תשלומים מסויימים המשולמים עפ"י דין בניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעסיק - תשלומים עבור פיצויי פיטורים , פדיון ימי חופשה ותשלומים נוספים שמקורם בהסכמים אישיים או קיבוציים (כגון: פדיון ימי מחלה, פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות) פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי. (פדיון דמי הבראה בעת ניתוק יחסי עובד -מעסיק וחלף הודעה מוקדמת מחוייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי)
    • החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק - החזר הוצאות כגון קניות, כיבוד עבור הוצאות השייכות למעסיק פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, בתנאי שהוצאו קבלות עבור הוצאות אלה והם נרשמו בספרי המעסיק, למעט החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי לפי תקנות מס הכנסה.
    • בגדי עבודה - תשלום (או אספקה בפועל) עבור בגדי עבודה עם לוגו העסק או ביגוד שבמהותו משמש רק לעבודה כגון מדים, סרבל, חלוק עבודה וכד'- פטור לחלוטין מתשלום דמי ביטוח לאומי. תשלום עבור ביגוד הנדרש לעובד על פי דין, כגון מדי משפט לעורכי דין - 80% מהתשלום פטור מדמי ביטוח לאומי .
    • הפרשות סוציאליות- הפרשות המעסיק לקרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח פנסיוני ופיצויים, פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, בתנאי שגובה ההפרשה הנו עד לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה. הפרשות המעסיק מעבר לתקרה-חייבות בזקיפת שווי .
    • למידע על הכנסות נוספות של שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ראו : חוזר ביטוח / 1460 "הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח" , מיום 21.02.2019.

דמי ביטוח לאומי לעובד בשביתה

  • עובד שנעדר מעבודתו בגלל שביתה או השבתה ועקב כך לא קיבל ממעסיקו שכר בעד תקופה זו, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למשך תקופת היעדרות שנפרשת על פחות משלושה חודשים קלנדריים מלאים בתוך שנה קלנדרית אחת (מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר באותה השנה).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.04.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 2 חודשים קלנדריים, שכן רק במהלך חודשים פברואר ומרץ העובד היה בשביתה במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ואפריל העובד עבד כחצי חודש בכל חודש, ודמי הביטוח הלאומי שולמו באמצעות השכר עבור חודשים אלה (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.05.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 3 חודשים קלנדריים מלאים, שכן הוא היה בשביתה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ומאי העובד עבד כחצי חודש ודמי הביטוח הלאומי שולמו עבור חודשים אלה דרך השכר (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
  • העובד יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של השביתה (פברואר ומרץ), בתנאי שיעביר למוסד לביטוח לאומי טופס הצהרת היעדרות עובד בשל שביתה/השבתה.
  • על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי עבור חודש אפריל, שהוא החודש הקלנדרי המלא השלישי של השביתה, כמי שאינו עובד ואינו עצמאי.

דמי ביטוח לאומי לעובד בחופשה ללא תשלום

  • כאשר עובד נמצא בחופשה ללא תשלום המעסיק הוא שמשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי בשני החודשים הראשונים של החופשה.
  • המעסיק רשאי לדרוש מהעובד את התשלום בגין אותם חודשיים.
  • החל מהחודש השלישי על העובד לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעצמו.
  • למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום.

דמי ביטוח לאומי לעובדים המועסקים באופן זמני בתקופת הבחירות לכנסת

  • עבור עובדים המועסקים בתקופת הבחירות באופן זמני על-ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית, ישולמו דמי ביטוח לאומי בשיעור מיוחד, עבור שכר כולל של עד 18,000 ₪. המעסיק יוריד את דמי הביטוח מהשכר ויעביר אותם לביטוח הלאומי.
  • תקופת הבחירות נמשכת 60 ימים ומסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות. יום הבחירות לכנסת ה-25 נקבע ל-01.11.2022, ולכן תקופת הבחירות לכנסת ה-25 היא מה-17.09.2022 ועד ל- 15.11.2022.
  • עובד המועסק בתקופת הבחירות באופן זמני ע" מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית מבוטח בענף נפגעי עבודה בלבד.
  • למידע נוסף ראו: תשלום דמי ביטוח לאומי לעובדים זמניים המועסקים בתקופת הבחירות לכנסת.

חשוב לדעת

  • שכיר שעובד אצל כמה מעסיקים ושכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024), או שהכנסתו החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024), רשאי לערוך תיאום ניכויי ביטוח לאומי.
  • כאשר עובד שכיר מקבל הכנסות ממקורות נוספים (למשל אם בנוסף לעבודתו כשכיר הוא עובד כעצמאי, מקבל פנסיה ממקום עבודה אחר, או בעל הכנסה ממקור נוסף שאינו עבודה), יותאמו חישוב דמי הביטוח ואופן תשלומם לנתוניו של המבוטח. למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לבעל עיסוקים מעורבים.
  • מבוטח שלא עבד תקופה מסוימת ושילם במהלכה דמי ביטוח כמי שאינו עובד ולאחר מכן נעשה עובד שכיר, צריך להודיע על כך בכתב למוסד לביטוח לאומי, כדי שתופסק גביית דמי הביטוח הלאומי ממנו כמי שאינו עובד.
  • אם מבוטח חויב בדמי ביטוח כמי שאינו עובד בתקופה שבה עבד כשכיר, עליו להמציא לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו אחד מהמסמכים הבאים, כדי לבטל את החוב למוסד לביטוח לאומי:
    • תלושי שכר לתקופה שחויב בעדה כ"לא עובד"
    • אישור מעסיק בציון תקופות ההעסקה
    • טופס 106 לכל שנה
  • שכיר תושב ישראל המועסק על ידי מעסיק זר שאינו משלם את דמי הביטוח עבורו, חייב לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו ולהצהיר על עיסוקו.
  • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח עבור עובדיהם, ובמקרים מסויימים ייתכן שיוגש כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
  • למרות שהחובה לשלם את דמי הביטוח של העובד חלה על המעסיק, מומלץ לעובדים לוודא כי התשלומים אכן הועברו למוסד לביטוח לאומי (ניתן לבדוק זאת באמצעות בדיקה ב"אזור אישי" באתר המוסד הביטוח הלאומי). כמו כן מומלץ לשמור תלושי שכר המוכיחים כי המעסיק ניכה מהם דמי ביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים