בית הדין הארצי לעבודה חייב מעסיק לשלם לעובד פיצוי בגובה 300,000 ש"ח בגין התעמרות בעבודה
התעמרות בעבודה אינה כוללת רשימה סגורה של מקרים, אך ככלל מדובר בהתנהגות חוזרת או במספר אירועים נפרדים (גם אם שונים זה מזה), להבדיל מאירוע חד-פעמי
יש לבדוק את הטענות בדבר התעמרות כמכלול ולא במנותק זו מזו
נדרש שההתנהגות תהווה התעמרות גם במבחן אובייקטיבי, ולא די בתחושה סובייקטיבית של העובד
הפיצוי בשל התעמרות בעבודה, יכול לכלול פיצוי בגין נזק כספי, פיצוי בגין נזק נפשי ופיצוי עונשי שנועד להרתעה
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | ע"ע 21934-02-21 |
| תאריך: | 02.09.2022 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
רקע עובדתי
- העובד עבד בבית חולים ממשלתי במשך כ-20 שנה עד לפרישתו המוקדמת לגמלאות.
- במהלך תקופה זו שימש כחבר ועד העובדים, ולקח חלק בטיפול בתלונות עובדים מול ההנהלה.
- המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים סירב להכיר בתפקידו של העובד כמייצג עובדים והעובד הגיש נגדו תביעה לנציבות שירות המדינה. מאוחר יותר הגיש אותו מנהל תביעת דיבה אישית כנגד העובד אשר הופצה בין עובדי בית החולים.
- בין העובד לבין מנהלת המחלקה היו מחלוקות בנוגע לשינוי המשמרות וסידור העבודה והעובד הועבר בהסכמה למחלקה אחרת, אך לאחר העברתו הופחתה משרתו לחצי משרה בלבד.
- לאחר פרישתו המוקדמת לגמלאות, הגיש התובע תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מדינת ישראל וטען כי אולץ "להסכים" להפסקת העסקתו, וכי יש לראות בכך פיטורים כתוצאה ישירה של פעילותו בוועד העובדים וכנקמה על התלונות שהגיש. משכך דרש את החזרתו לעבודה וכן פיצוי כספי.
- למרות שנקבע כי העובד לא היה חף מבעיות משמעת, פסק בית הדין האזורי לעבודה שהתנהגות המעסיקה הגיעה לכדי התנהגות פוגענית כלפי העובד ולטובת העובד נפסקו פיצויים בסך 60,000 ש"ח בגין העסקה פוגענית. טענות העובד כי נכפתה עליו פרישה מוקדמת לא התקבלו.
- העובד הגיש ערעור על גובה הפיצויים לבית הדין הארצי לעבודה.
פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה
- בית הדין לעבודה הכיר באיסור התעמרות בעבודה כחובה של כל מעסיק מכוח חובות תום הלב וההגינות. מעסיק שמפר את החובה ומתעמר בעובדיו, עשוי להיות מחויב בתשלום פיצוי.
- בית הדין הארצי הצביע על מספר עקרונות מנחים בנוגע להתעמרות בעבודה:
- התעמרות בעבודה אינה כוללת רשימה סגורה של מקרים.
- מדובר בהתנהגות חוזרת או במספר אירועים נפרדים (גם אם שונים זה מזה), ולא באירוע חד-פעמי.
- לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד בגין יחסים עכורים עם חבריו לעבודה או בגין התנהלות הממונה עליו תיחשב כהתעמרות בעבודה. נדרש שההתנהגות של המעסיק תהווה התעמרות גם לפי מבחן אובייקטיבי, ולא די בתחושת הפגיעה הסובייקטיבי של העובד.
- קיימת חשיבות לבחינת טענות העובד כמכלול, שכן בחינת הטענות במנותק זו מזו עשויה להוביל להחמצת התעמרות שבאה לידי ביטוי בתמונה השלמה והכוללת.
- במקרה זה מדובר ברצף התנהגויות שכל אחת מהן בנפרד מהווה התעמרות בעבודה, והצטברותן יחד מביאה את הדברים לרף חומרה גבוה:
- מנהלי המעסיקה התערבו באופן פסול בהתנהלות הוועד, מתוך כוונה להביא להשתקתו של העובד והפסקת פעילותו.
- המעסיקה הפסיקה את שיבוצו של העובד במשמרות בוקר, ללא התחשבות בבקשותיו, ולאחר שהעובד המציא אישור רפואי, חזרה המעסיקה לשבצו במשמרות בוקר אך בתפקיד שלא תאם את יכולותיו.
- לתובע הוצע להשתבץ במחלקה אחרת בהיקף של משרה מלאה, מבלי שנמסר לו מבעוד מועד שלאחר תקופת הניסיון התפקיד עתיד להצטמצם ב50%.
- תביעת הדיבה של המנהל האדמיניסטרטיבי נגד העובד הופצה בין עובדי בית החולים לצורך פגיעה בשמו הטוב של העובד והרתעת עובדים נוספים וכי נעשה בה שימוש על מנת להפעיל על העובד לחץ כלכלי פסול שנועד להפחידו ולגרום לו לפרוש מעבודתו.
- הסכמתו של העובד לפרישתו המוקדמת הושפעה במידה מסוימת מהלחצים הפסולים שהופעלו עליו, וכי בנסיבות המקרה יש להתייחס להשפעת הלחצים על וולונטריות הפרישה כאל מרכיב נוסף בהתעמרות.
- הפיצוי בשל התעמרות בעבודה, יכול לכלול פיצוי בגין נזק כספי , נזק שאינו כספי (כגון: עוגמת נפש, סבל וכו') ופיצוי עונשי שנועד להרתעה. בקביעת הנזק שאינו ממוני יש לקחת בחשבון את עוצמת הפגיעה המוחשית בעובד (מידת ההשלכה הישירה על חייו, רווחתו ותנאי עבודתו), עוצמת הפגיעה הרגשית בעובד (עוגמת הנפש והפגיעה בכבוד), היקף ההתעמרות, מידת החומרה בהתנהלות המעסיק, מאפייניו של המעסיק, השלכותיה העקיפות של ההתעמרות ועוד.
- במקרה זה המעסיק הוא מדינת ישראל, גוף ציבורי שחובות תום הלב וההגינות המצופות ממנו הן מוגברות וההתנכלות כלפי העובד התפרשה על פני תקופת זמן ארוכה ובמספר דרכים, כולל התערבות בוטה ואסורה בהתנהלותו של ועד העובדים. האחראי העיקרי להתעמרות הוא בעל תפקיד בכיר בבית החולים ועוגמת הנפש שנגרמה לעובד היא משמעותית. לכך יש להוסיף גם את הקביעה ש ההתנכלות השפיעה גם על הסכמת העובד לפרישה מוקדמת.
- לאור נסיבות המקרה החמורות במיוחד, פסק בית הדין לטובת העובד פיצוי על הרף הגבוה בסך של 300,000 ₪ בשל התעמרות בעבודה. הפיצוי הוא בעיקרו עבור הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לעובד, אך לוקח בחשבון גם את השלכותיה הכלכליות של הפרישה ומרכיב הרתעתי.
משמעות
- האיסור על התעמרות בעבודה הוא חובה משפטית, ומעסיק שמפר אותה עשוי להיות חייב בתשלום פיצוי לעובד שבו התעמר.
- בדרך כלל התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת או במספר אירועים נפרדים, להבדיל מאירוע חד-פעמי, שניתן לקבוע באופן אובייקטיבי (להבדיל מתחושה סובייקטיבית של העובד) שהיא מהווה התעמרות בעובד.
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".