הקדמה:

עובדים שעבדו לפחות שנה במקום העבודה והתפטרו בגלל "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה או נסיבות ביחסי העבודה שלא מאפשרות לדרוש מהם להמשיך בעבודתם זכאים לפיצויי פיטורים
העובדים חייבים להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגללן הם לא יכולים להמשיך בתפקיד, ולאפשר לו לתקן את המצב
אם המעסיק תיקן את המצב והעובדים התפטרו למרות זאת, הם לא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים
עובדים שהתפטרו בגלל הרעת תנאים או בנסיבות מוצדקות אחרות עשויים לקבל דמי אבטלה ללא תקופת המתנה

במקרים שבהם עובדים התפטרו בגלל "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה או בנסיבות ביחסי העבודה שלא מאפשרות לדרוש מהם להמשיך בעבודתם, רואים את ההתפטרות שלהם כפיטורים.

  • מי שהתפטרו במקרים אלה אחרי שעבדו לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאים לפיצויי פיטורים.
  • העובד/ת חייב/ת להתריע בפני המעסיק (עדיף בכתב) על "ההרעה המוחשית" או הנסיבות שבגללן אי אפשר להמשיך בתפקיד, ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. עובד/ת שהתפטר/ה למרות שהמעסיק תיקן את המצב לא זכאי/ת לפיצויי פיטורים.
  • אם המעסיק לא יכול לתקן את הפגיעה, אין צורך בהתרעה על המצב והעובד/ת יכול/ה למסור הודעה מוקדמת להתפטרות, להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.

מי זכאי?

  • עובד/ת שהתפטר/ה ועונה על כל 4 התנאים הבאים:
    1. העובד/ת עבד/ה לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
    2. העובד/ת הוכיח/ה שהייתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או שהתקיימו נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד/ת להמשיך לעבוד.
      • הרעה מוחשית בתנאי העבודה - מדובר בשינוי משמעותי לרעה של תנאי העבודה ויחסי העבודה ולא רק בשינוי שולי לרעה.
      • נסיבות שמצדיקות התפטרות בגלל "הרעה מוחשית" כוללות: שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה או בתנאי העבודה (שינויים כלליים ושינויים שחלים ומשפיעים על עובד/ת בודד/ת), אי-קיום הוראות של חוקים שנועדו להגן על העובדים, אי קיום הוראות של צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים, פגיעה אישית בעובדים על רקע דעותיהם או מוצאם וכו'. לא כל שינוי בסדרי העבודה מצדיק התפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים.
      • לעתים הנסיבות שהביאו להתפטרות היו קיימות מלכתחילה, אך עם הזמן החמירו והפכו לכאלה שמצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.
    3. קיים קשר סיבתי בין ההתפטרות של העובד/ת לבין ההרעה או הנסיבות האלה.
    4. העובד/ת הודיע/ה למעסיק על הכוונה להתפטר ואיפשר/ה למעסיק לתקן את ההרעה או את הנסיבות, אלא אם ברור שהמעסיק לא יכול או לא מתכוון לתקן אותן.

דוגמאות לנסיבות שעשויות להצדיק התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים

שימו לב
ההכרעה בשאלה אם מדובר בנסיבות שמצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ועשויה להשתנות ממקרה אחד לאחר.

תהליך מימוש הזכות

  • על העובד/ת להתריע בפני המעסיק על "ההרעה המוחשית" או הנסיבות שבגללן העובד/ת לא יכול/ה להמשיך בתפקיד, ולאפשר למעסיק לתקן את המצב.
    • אם העובד/ת התפטר/ה למרות שהמעסיק תיקן את המצב, העובד/ת לא זכאי/ת לפיצויי פיטורים.
    • במקרים שבהם המעסיק לא יכול לתקן את הפגיעה, אין צורך בהתרעה.
  • על העובד/ת לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם יש נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שלא מאפשרות לעובד/ת להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת. לדוגמה: עבודה בתנאי תברואה מסוכנים או בתנאים של חוסר בטיחות בעבודה או במקרה של אלימות כלפי העובד/ת.

תשלום הפיצויים

שימו לב
לעובדים שלא ימלאו טופס 161א יתייחסו כאילו בחרו לייעד את כספי הפיצויים לרצף קצבה.
  • בהנחה שהעובדים מושכים את הסכומים (כולם או חלקם) מהביטוח הפנסיוני וכן במקרה שהמעסיק שילם לעובדים סכומים מעבר לאלה שהופרשו לביטוח הפנסיוני, על העובדים לציין במסגרת טופס 161א אם הם מעוניינים לקבל פטור ממס הכנסה על סכומים אלה.
  • העברת הכספים אל העובדים נעשית באחת משתי הדרכים הבאות:

1. תשלום הפיצויים ישירות מהמעסיק לעובדים

2. שחרור הכספים שהופרשו למטרה זו לקרן פיצויים או לקרן פנסיה, והעברתם ישירות מהקרן אל העובדים

  • אם כספי הפיצויים הופרשו על-ידי המעסיק במהלך תקופת ההעסקה לקרן פיצויים, לקופת גמל או לביטוח פנסיוני, תשלום הפיצויים לא ישולם על-ידי המעסיק, אלא על-ידי הגוף שמנהל את הקופה שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מפיצויי הפיטורים לקופת הגמל או לביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובדים והכספים שהופרשו לקופת הגמל יועברו לבעלות העובדים.
  • לשם כך על המעסיק לצייד את העובדים באישור לשחרור הכספים. אם המעסיק לא נותן את הסכמתו לשחרור הכספים, העובדים יצטרכו להשאיר את הכספים בחיסכון הפנסיוני ולקבל אותם בצורת קצבה חודשית אחרי שיגיעו לגיל פרישה. אם ימשכו אותם בכל זאת שלא במסגרת "ארוע מזכה", כגון: גיל פרישה, מוות או אובדן כושר עבודה, המעסיק רשאי לדרוש את הכספים הללו מהעובדים.
  • החל מיולי 2018, אם המעסיק לא העביר כל הודעה לחברה שמנהלת את קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני בתוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, העובדים יוכלו למשוך את כספי הפיצויים גם בלי אישור מפורש מהמעסיק.
  • למידע על ההליך ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
  • חשוב לדעת: משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובדים יקבלו אחרי פרישתם לגמלאות וגם מקטינה את הפטור ממס הכנסה שחל על הקצבה. אם העובדים לא מושכים את הכספים, הם מצטרפים לכספי החיסכון של הפנסיה.

המועד לתשלום פיצויי הפיטורים

המועד לתשלום פיצויי פיטורים המשולמים ישירות על ידי המעסיק

  • המועד לתשלום פיצויי הפיטורים על-ידי המעסיק, לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים מכוחו (למשל, שאירים של העובד אם העובד נפטר), הוא המאוחר מבין המועדים האלה:
    • יום הפסקת יחסי עבודה (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד);
    • המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החל על העובד;
    • אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסוימת שלאחר אותו יום – המועד לתשלום הפיצויים יהיה יום מילוי התנאי האמור או היום שבו מסתיימת התקופה שבמהלכה אמור התנאי להתמלא.
  • מעסיק שמעכב את תשלום הפיצויים מעל ל-15 יום עלול להיות חייב בתשלום פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.

מועד שחרור כספי פיצויים שהופרשו לביטוח פנסיוני או לקופת גמל

  • כאשר פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם, אמורים להיות משולמים לעובד מתוך הביטוח הפנסיוני או קופת גמל שאליה הופרשו באופן שוטף מדי חודש, על המעסיק להודיע לקופת הגמל בכתב כי הוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובד, וזאת תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים. אם לא עשה זאת, הוא עלול להיות חייב בפיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.
  • קופת הגמל תשחרר את הכספים רק לאחר קבלת ההודעה של המעסיק וקבלת האישורים מרשות המסים על גובה המס שיש לנכות מהכספים אם בכלל. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.

גובה הפיצויים

סירוב של המעסיק לשלם פיצויים

  • אם המעסיק מסרב לשלם את הפיצויים, ניתן להגיש נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
  • העובד יצטרך להוכיח בבית הדין 3 דברים:
    1. הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או היו נסיבות אחרות שבגללן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
    2. קשר סיבתי בין הנסיבות או ההרעה לבין ההתפטרות - על העובד להוכיח כי התפטר מתפקידו בגלל ההרעה המוחשית בתנאי העבודה או הנסיבות הללו ולא מסיבה אחרת.
      • אם העובד יתפטר בסמוך למועד ההרעה בתנאים או בסמוך להתרחשות הנסיבות שהופכות את המשך העבודה לבלתי אפשרית, יהיה לו קל יותר להוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש.
      • עם זאת, במקרים של תנאי העסקה פוגעניים בית הדין עשוי לפסוק פיצויי פיטורים גם לעובדים שהשתהו במתן הודעת ההתפטרות, בפרט כשמדובר בעובדים מוחלשים שמשתכרים שכר מינימום ומתקשים למצוא מקום עבודה חלופי, ובשל כך נאלצים להמשיך לעבוד למרות התנאים הקשים.
    3. מתן התראה - על העובד להוכיח כי נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה, אם היא ניתנת לתיקון.
      • עובד שהמשיך לעבוד באותו מקום עבודה מבלי להתלונן ולהתריע על השינוי לרעה שחל בתנאי עבודתו, עלול להיחשב כמי שהסכים לשינוי זה ועל כן לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (ראו פסק דין בנושא זה).

ניכוי מס הכנסה מהפיצויים

  • סכומים שהופרשו לרכיב פיצויים עד הסכומים שמצוינים למעלה, ימוסו במועד משיכת כספי הפיצויים על-ידי העובדים. גובה מס ההכנסה יחושב לפי מדרגות המס בשנת המס שבה משולמים הפיצויים בפועל (כלומר הם נחשבים כהכנסה נוספת של העובדים). למידע נוסף ראו ניכוי מס הכנסה מפיצויי פיטורים.
  • למרות זאת קיים פטור ממס הכנסה על פיצויים עד תקרה מקסימלית.
  • בנוסף, בעת משיכת כספי הפיצויים העובדים לא יהיו חייבים בתשלום מס הכנסה על כספי פיצויים שכבר מוסו בעת הפקדתם לקופת הגמל, למעט תשלום רווחי הון בשיעור 15% על סך הרווחים שהם צברו.

חשוב לדעת

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים