אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו
התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה
עובד שמעסיקו התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש או בשל הפרת החובה לנהוג בתום לב
כאשר מדובר בעובדי קבלן עשויים הן המעסיק והן מזמין העבודה להיות מחוייבים בתשלום הפיצוי לעובד

אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם וכעובד, המאפשרת לו לבצע את עבודתו באווירה רגועה ונטולת התעמרויות.

  • התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה.
  • על אף שבדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 עברה בכנסת בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף, הכירו בתי הדין האזוריים לעבודה בעוולה של התעמרות בעבודה ופסקו פיצויים בגין עגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב.
  • האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה וחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.
  • ככלל, האחריות לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרויות, תוטל על המעסיק. כשמדובר על פגיעה בכבודם של עובדי קבלן חלשים המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין העבודה, ניתן להטיל אחריות גם על המזמין וגם על המעסיק.

מהי התעמרות בעבודה?

  • המונח התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית מתאר התנהגות שאינה פיזית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת.
  • אירוע חריג וחד פעמי אינו מהווה התעמרות בעבודה, אלא יש צורך במספר אירועים נפרדים החוזרים על עצמם.
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה קיימת חשיבות לבחינת טענות העובד כמכלול, שכן בחינת הטענות במנותק זו מזו עשויה להוביל להחמצת התעמרות שבאה לידי ביטוי בתמונה השלמה והכוללת.
  • בנוסף, נדרש שההתנהגות תהווה התעמרות גם במבחן אובייקטיבי, ולא די בתחושה סובייקטיבית של העובד שהתעמרו בו
  • התעמרות בעבודה יכולה להתרחש על ידי המעסיק, על ידי עמיתים לעבודה, או על ידי אדם אחר שאינו מועסק במקום העבודה אך נמצא בקשרי עבודה עם העובד.
דוגמה
לקוח של המעסיק, מזמין שירות, המתעמר בעובד קבלן המעניק לו את השירות.
  • התעמרות בעבודה כוללת בין היתר:
    • צעקות וקללות כלפי העובד.
    • התעלמות מופגנת מהעובד וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה.
    • איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות.
    • ביקורת מוגזמת על העובד והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת.
    • האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד.
    • פגיעה ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו.
    • הפקעת סמכויות מהעובד.
    • חדירת יתר לפרטיות העובד.
דוגמה
  • בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובדת שנדרשה לשבת במשך מספר חודשים בחדר ריק, שהיה בו חלון פנימי לכיוון חדרו של מנהל החברה, ללא מעש מרבית התקופה, והתבקשה לדווח על כל יציאה משטח המשרדים, כולל יציאה לשירותים - למידע נוסף על פסק הדין.
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העסקה פוגענית כוללת גם דרישה של המעסיק כלפי העובד לעבוד שעות עבודה רבות, בהיעדר דפוס עבודה קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו ולשהות עם משפחתו, גם אם הוא מקבל תמורה עבור עבודתו - למידע נוסף על פסק הדין.

מי זכאי?

  • כלל העובדים.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • אם הופרה זכות זו, ניתן להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק. הפיצוי בשל התעמרות בעבודה, יכול לכלול פיצוי בגין נזק ממוני, נזק שאינו ממוני, ופיצוי עונשי הנועד להרתעה.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

פסקי דין