הקדמה:

אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו
התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה
עובד שמעסיקו התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש או בשל הפרת החובה לנהוג בתום לב
כאשר מדובר בעובדי קבלן עשויים הן המעסיק והן מזמין העבודה להיות מחויביים בתשלום הפיצוי לעובד


אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם וכעובד, המאפשרת לו לבצע את עבודתו באווירה רגועה ונטולת התעמרויות.

  • התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה.
  • על אף שבדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 עברה בכנסת בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף, הכירו בתי הדין האזוריים לעבודה בעוולה של התעמרות בעבודה ופסקו פיצויים בגין עגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב.
  • האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה וחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.
  • ככלל, האחריות לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרויות, תוטל על המעסיק. כשמדובר על פגיעה בכבודם של עובדי קבלן חלשים המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין העבודה, ניתן להטיל אחריות גם על המזמין וגם על המעסיק.
אזהרה
העוולה של התעמרות בעבודה הוכרה בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בלבד. בית הדין הארצי לעבודה טרם נתן את פסיקתו בסוגיה זו ועל כן ההכרה בעוולה זו טרם הוכרעה באופן סופי.

מהי התעמרות בעבודה?

  • המונח התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית מתאר התנהגות שאינה פיזית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת.
  • אירוע חריג וחד פעמי אינו מהווה התעמרות בעבודה, אלא יש צורך במספר אירועים נפרדים החוזרים על עצמם.
  • התעמרות בעבודה יכולה להתרחש על ידי המעסיק, על ידי עמיתים לעבודה, או על ידי אדם אחר שאינו מועסק במקום העבודה אך נמצא בקשרי עבודה עם העובד.
דוגמה
לקוח של המעסיק, מזמין שירות, המתעמר בעובד קבלן המעניק לו את השירות.
  • התעמרות בעבודה כוללת בין היתר:
    • צעקות וקללות כלפי העובד.
    • התעלמות מופגנת מהעובד וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה.
    • איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות.
    • ביקורת מוגזמת על העובד והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת.
    • האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד.
    • פגיעה ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו.
    • הפקעת סמכויות מהעובד.
    • חדירת יתר לפרטיות העובד.
דוגמה
  • בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובדת שנדרשה לשבת במשך מספר חודשים בחדר ריק, שהיה בו חלון פנימי לכיוון חדרו של מנהל החברה, ללא מעש מרבית התקופה, והתבקשה לדווח על כל יציאה משטח המשרדים, כולל יציאה לשירותים - למידע נוסף על פסק הדין.
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העסקה פוגענית כוללת גם דרישה של המעסיק כלפי העובד לעבוד שעות עבודה רבות, בהיעדר דפוס עבודה קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו ולשהות עם משפחתו, גם אם הוא מקבל תמורה עבור עבודתו - למידע נוסף על פסק הדין.

מי זכאי?

  • כלל העובדים.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • אם הופרה זכות זו, ניתן להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק. בית הדין עשוי לחייב אותו לשלם לעובד פיצוי בגין עגמת נפש או בגין הפרת חוזה העבודה והתנהגות שלא בתום לב.

חשוב לדעת

  • התעמרות בעבודה עשויה להוות "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה או נסיבה ביחסי העבודה שבגללה אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו, המזכה את העובד שהתפטר בפיצויי פיטורים בתנאי שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
  • העוולה של התעמרות בעבודה הוכרה בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בלבד. בית הדין הארצי לעבודה טרם נתן את פסיקתו בסוגיה זו ועל כן ההכרה בעוולה זו טרם הוכרעה באופן סופי.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

פסקי דין