בית הדין הארצי קבע מנגנון לאיזון בין הזכות לפרטיות של העובד לבין הזכות הקניינית של המעסיק במקרה של הצבת מצלמות במקום העבודה
האיזון מתבצע באמצעות מבחן תלת שלבי
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | ע"ע 41179-01-24 |
| תאריך: | 26.03.2025 |
| קישור: | לנוסח פסק הדין |
העובדות
- עובדת הועסקה כמנהלת משרד במשך 18 שנה.
- שנים רבות לאחר תחילת העסקתה, הוצבו 2 מצלמות אבטחה המכוונות אל עמדתה ומתעדות אותה 24 שעות ביממה. העובדת טענה כי הדבר מהווה פגיעה בפרטיות והרעה בתנאים ודרשה להסיר את המצלמות.
- בקשתה לא התקבלה, היא בחרה להתפטר ודרשה פיצויי פיטורים בדין מפוטר.
- כאשר בקשתה סורבה, היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי.
פסק הדין של בית הדין האזורי
- בית הדין האזורי קבע כי הצבת מצלמות במקום העבודה, גם אם נעשתה מסיבות לגיטימיות, תחשב בהכרח להרעה מוחשית בתנאי ההעסקה.
- בעקבות פסק הדין של בית הדין האזורי, הגיש המעסיק ערעור לבית הדין הארצי.
החלטת בית הדין הארצי וקביעת המבחן התלת שלבי
- במסגרת הערעור, טען המעסיק כי קביעת בית הדין האזורי, על פיה הצבת מצלמות במקום העבודה תמיד תהווה הרעה מוחשית היא קביעה כוללנית, בעלת השלכת רוחב על המשק, הפוגעת ביכולת המעסיקים לקיים את חובתם בדין לשמירה על סביבת עבודה ראויה.
- בית הדין הארצי קיבל באופן עקרוני את עמדת המעסיק, כי אין לקבוע באופן גורף כי הצבת מצלמות (או אמצעי מעקב אחרים) במקום העבודה, היא פגיעה מוחשית.
- בית הדין קבע כי הצבת מצלמות עשויה במקרים מסוימים לשמש למטרות ראויות ולגיטימיות של המעסיק, כמו תיעוד ומניעת אירועי פריצה למקום העסק וגם לטובת שמירה על סביבת עבודה ראויה, תקינה ונקייה מאירועים אשר עשויים לפגוע ברווחת העובד.
- כדי לאזן בין זכותו של המעסיק לקניינו, לבין זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, קבע בית הדין מבחן תלת שלבי:
- שלב ראשון: לגיטימיות ותכלית ראויה: אם הסיבה להצבת המצלמות אינה לגיטימית, העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר וייתכן שיהיה זכאי לסעדים נוספים מכוח עקרונות כלליים במשפט העבודה, כמו חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה.
- שלב שני: מידת הפגיעה בפרטיות: אם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית, יש להמשיך ולבחון את מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד באמצעות מבחנים של מידתיות ורלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות, תוך התחשבות ברכיבים הבאים:
- נתוניו האישיים של העובד (כמו סוג המשרה והוותק)
- התנהלות המעסיק בעת הצבת המצלמות
- מידת השקיפות כלפי העובדים
- פתיחות לשמוע את העובדים ולהידבר איתם
- שלב שלישי: איזון מול מידת ההסכמה של העובד: בהתאם לתוצאה שהתקבלה בשלב השני (מידת הפגיעה בפרטיות), יש לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת מהעובד:
- אם הפגיעה היא מינימלית: די ביידוע העובד על הצבת המצלמות
- אם הפגיעה משמעותית: נדרשת הסכמה מפורשת של העובד
- אם הפגיעה חמורה: ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בעובד תהיה כה קשה שכל הסכמה לא תוכל לרפא את הפגיעה בפרטיותו.
- יישום המבחן על נסיבות המקרה (בהן הפגיעה בפרטיות העובדת היתה משמעותית, אך לא ניתנה הסכמתה) הביא את בית הדין למסקנה כי העובדת זכאית לקבל פיצויי פיטורים כמפוטרת.
משמעות
- לפני התקנת מצלמות, מעסיקים צריכים לבחון את מידת הפגיעה בפרטיות העובדים ולקיים הליך נאות הכולל שקיפות והידברות עם העובדים.
- הצורך בקבלת הסכמות משתנה בהתאם למידת הפגיעה בפרטיות.
- הפגיעה בפרטיות עשויה להוות נסיבות שיש בהן כדי להצדיק התפטרות העובדים באופן שמזכה אותם בפיצויי פיטורים.
כדאי לדעת
- למידע נוסף אודות הנהלים להצבת מצלמות במקום העבודה ראו: הצבת מצלמות אבטחה ומעקב במקום העבודה
ראו גם