הקדמה:

בית המשפט ביטל הוראת ויתור על דיור חלופי מפני שמשמעות הוויתור לא הוסברה כראוי לחותמים
כמו כן, ביטל בית המשפט את תוקף חתימתה של אחת מהחותמות על שטר המשכון, מפני שהוטעתה בעת החתימה
הבנק חוייב לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורך דינם בסך 30,000 ש"ח

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט המחוזי באר שבע
מס' תיק:
תא (ב"ש) 4020/05
תאריך:
06.08.2008

רקע עובדתי

  • הוריה של קטינה בנו בית ורשמו 40% מהבעלות על נכס זה על שם הבת.
  • מספר שנים לאחר מכן נקלע העסק של אבי המשפחה לחובות, ובבנק הציעו לו ליטול הלוואה ולמשכן את זכויותיו בבית.
  • באחד מסעיפי שטר המשכון שעליו חתמו בני הזוג, נכתב כי במקרה של מכירת הנכס כתוצאה ממימוש המשכון, הם לא יהיו מוגנים על פי סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר ולא יהיו זכאים לקבל לרשותם סידור חלופי, ובהתאם לא יהיו מוגנים לפי סעיפים 38 ו-39 לחוק ההוצאה לפועל.
  • בני הזוג לא עמדו בתשלומי החזרי ההלוואה ועל כן נקט הבנק בהליכי מימוש המשכון.
  • בני הזוג ובתם הגישו תביעה נגד הבנק.

טענות התובעים

  1. הבת לא הסכימה ליצירת המשכון על זכויותיה בבית וחתימתה על שטר המשכון נעשתה כעניין טכני, לאחר שהוסבר לה כי נדרשת חתימתם של כל בעלי הזכויות בנכס וכי חתימתה אינה מסכנת את זכויותיה בנכס.
    • לטענת הבת, הוסבר לה כי חתימתה דרושה על שטר המשכון, אך רק בבחינת מתן הסכמתה לרישום המשכון על ידי הוריה.
    • יתרה מכך, הבת טענה כי מנהל סניף הבנק עצמו הבטיח כי זכויותיה בנכס לא תפגענה בשל החתימה, ומאחר שהיא לא הבינה דבר אודות משמעות חתימתה ונתנה אמון מלא בפקידי הבנק - חתמה על השטר.
  2. חתימתם של בני הזוג על שטר המשכון, הכוללת ויתור על דיור חלופי, נעשתה ללא מתן הסבר כנדרש לעניין זה ולכן יש לבטל את שטר המשכון או את הוראת הוויתור על דיור חלופי.
    • לטענת התובעים לא הסביר להם הבנק את משמעות הוראה זו ובהתאם לא עמד בחובה להראות כי ויתרו במפורש על זכותם לדיור חלופי.

החלטת בית הדין

  • בית המשפט קיבל את טענותיה של הבת וקבע כי בכל הנוגע לזכויותיה בנכס, דין שטר המשכון להתבטל מכח הוראות סעיפים 14-15 לחוק החוזים.
  • כמו כן, קבע בית המשפט כי קריאה תמה של סעיפי הוויתור אינה מספיקה כדי להעמיד אדם מן היישוב, שאינו משפטן, על מהות הוויתור שהוא עושה ואף לכך שהיה זכאי מלכתחילה לדיור חלופי.
  • על הבנק מוטלת החובה שלא להסתפק בניסוח האחיד והסתום של הוויתור על הזכות האמורה, אלא עליו להוסיף ולהבהיר בעל פה או במסמכים מפורטים וברורים הסברים על קיומה של הזכות ועל הוויתור עליה. חובה זו אף נגזרת מחובת הגילוי והנאמנות של הבנק כלפי לקוחותיו ומקבלי שירות, בהתאם לחוק הבנקאות.
  • מאחר שמעדויות נציגי הבנק לא הוכח כי ניתן לתובעים הסבר כאמור, קבעה השופטת כי יש לבטל את הוראת הוויתור של התובעים על הגנה לסידור חלופי בעת מימוש המשכון, ולבצע את הליכי המימוש בכפוף להגנת הסידור החלופי.
  • בנוסף, קבעה השופטת כי הבנק יישא בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורך דינם בסך 30,000 ש"ח.

משמעות

  • לבנק יש אחריות כלפי הלווים ממנו. גם אם הלווים יודעים קרוא וכתוב ובעלי ניסיון קודם בקבלת הלוואות וקריאת מסמכים בנקאיים, עדיין מחובתו של הבנק להסביר להם מפורשות כאשר הם חותמים על מסמך בנושא שהם אינם מצויים בפרטיו, במקרה זה - הזכות הקיימת להם לדיור חלופי ומשמעות הויתור על זכות זו.
  • במקרים אלה, אין זה מספיק להכליל את ההסבר על הוראת הוויתור בין סעיפי שטר המשכנתא, אלא יש להסבירה בנפרד.
  • כאשר אדם חותם על שטר משכון מתוך הטעיה מכוונת, או לאחר שהוכיח שטעה בהבנתו את משמעות החתימה בשל החסרת פרטים ממנו, יש לבטל את שטר המשכון.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים