הקדמה:

אדם עם רישום פלילי, רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה של הרישום הפלילי
ככלל, הבקשה תתקבל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד
הבקשה תוגש רק לגבי תיקים שכל ההליכים המשפטיים בהם מוצו עד תום (ערעור, בקשה למשפט חוזר, בקשה לדיון נוסף)
הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום

כל אדם אשר קיים רישום פלילי על שמו, רשאי בתנאים מסוימים, לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי של עבירות אלו.

  • לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה:
    • תקופת ההתיישנות של הרשעה נקבעת בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ונספרת החל מיום פסק הדין או החלטת בית המשפט בעניין ההרשעה. תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעבירה ולעונש שהוטל ובתום תקופה זו, רק גופים מסוימים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע לגביה.
    • תקופת מחיקה - הרשעה שעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות שלה תיחשב, ברוב המקרים, כהרשעה שנמחקה. כלומר, רק מספר מצומצם מאוד של גופים המוגדרים בחוק (כגון משטרת ישראל וצה"ל) יוכלו לקבל מידע לגביה.
  • ישנן עבירות (כגון עבירות שעונשן מוות) שלא חלה עליהן התיישנות או מחיקה.

מי זכאי?

  • כל אדם שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. קיים על שמו רישום פלילי כתוצאה מהליך משפטי פלילי שהתנהל נגדו בבית משפט והוא לא נמצא זכאי.
    2. ההליכים המשפטיים בתיקו הסתיימו ומוצו (ערעורים, בקשות למשפט חוזר, בקשות לדיונים נוספים).
    3. ישנן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות את קבלת הבקשה.

תהליך מימוש הזכות

  • ניתן למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים, אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • תעודת שחרור מצה"ל, המלצות ממפקדים, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה והטיפול בה

  • במקרה של מילוי מקוון (אינטרנטי) של טופס הבקשה- בסיום מילוי הטופס וצירוף המסמכים, הבקשה תישלח למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
    • ישנה אפשרות לשמור את הטופס המקוון בסיום מילויו במחשב ולשלוח לדוא"ל שכתובתו: Pardons@justice.gov.il.
  • במקרה של הורדת הטופס והגשתו באופן ידני, יש לשלוח אותו בצירוף המסמכים למחלקת חנינות במשרד המשפטים:
    • בדואר:רח' צלאח א-דין 29, ירושלים, ת.ד 49029, מיקוד 91400.
    • בפקס: 02-6467027 (מומלץ להתקשר לאחר מס' שעות לוודא כי המסמכים התקבלו בטל: 02-6546642/3/4).
  • מחלקת החנינות תגיש את חוות דעתה על הבקשה לאישור שר המשפטים שיעביר את המלצתו ללשכת נשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • אין להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי במסגרת הליך בקשת חנינה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • לא ניתן לערער על החלטת הנשיא, אך ניתן להגיש בקשה נוספת 6 חודשים לאחר ההחלטה, אם חל שינוי משמעותי בנסיבות לאחר ההחלטה.
  • סמכות החנינה של הנשיא חלה על הרשעות בבתי דין צבאיים, אך לא חלה על הרשעות בבתי משפט צבאיים.
  • עורכי דין מתבקשים לשלוח את הבקשה באמצעות טופס מקוון בלבד.
  • מחלקת החנינות מפעילה שירות המאפשר לכל אדם לאתר את הגורמים הרשאים להיחשף אל גיליון המרשם הפלילי שלו.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים