חיילים עם רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני השירות הצבאי, רשאים בתנאים מסוימים להגיש בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי
ככלל, יש להגיש את הבקשה בין 6 חודשים ועד 3 חודשים לפני מועד השחרור מצה"ל
על החייל לפנות למערך הת"ש (תנאי השירות) ביחידה ולפעול בהתאם להנחיות קצינת הת"ש

חיילים, אשר קיים על שמם רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני הגיוס לצה"ל, רשאים בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך, להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי.

מי זכאי?

  • כל חייל שיש על שמו רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני הגיוס ושעומד בכל התנאים הבאים:
    1. החייל צפוי לסיים שירות חובה של 18 חודשים לפחות.
    2. החייל הגיש את בקשת החנינה בין 6 חודשים ל-3 חודשים לפני מועד השחרור מצה"ל.
    3. אין לחייל הרשעות צבאיות (בבית דין צבאי) או הרשעות אזרחיות (בית משפט אזרחי) במהלך השירות הצבאי.
    4. אין לחייל תיקים פתוחים הממתינים לבירור משפטי (צבאי או אזרחי).
    5. החייל לא הורשע בדין משמעתי יותר מעשר פעמים ומתוכן, לא יותר משלוש בשנה האחרונה לשירותו הצבאי.
    6. סך כל ימי הנפקדות שבגינם החייל הורשע בדין משמעתי לא עלה על 21 ימים במשך כל תקופת שירותו.
    7. החייל לא נדון ליותר מ-35 ימי מחבוש בתקופת השירות הצבאי ולא יותר מ-7 ימים בשנה השלישית של השירות.

תהליך מימוש הזכות

  • בין 6 חודשים ל-3 חודשים לפני מועד השחרור, על החייל לפנות למערך הת"ש (תנאי השירות) ביחידתו ולפעול בהתאם להנחיית קצינת הת"ש.
  • ככלל, ניתן למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים,אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • המלצות ממפקדים, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה וטיפול בה

  • לאחר שהחייל יגיש את בקשת החנינה למערך הת"ש ביחידתו, בהתאם להנחיות שקיבל, המערך יעביר את הבקשה לקצינת חובה במרכז לשירות הפרט.
  • המרכז לשירות הפרט יעביר את הבקשה לבדיקת מדור חנינות ועיון בעונש בפרקליטות הצבאית הראשית.
  • במדור החנינות ועיון בעונש ייקבע האם בקשת החנינה עומדת בתנאים המפורטים בפסקה "מי זכאי" בתחילת הערך.
  • אם הבקשה עומדת בתנאים, היא תועבר לדיון בוועדת קצין חינוך ראשי וקצינת הת"ש תמסור לחייל הודעה על מועד הדיון.
  • המלצת הוועדה תועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, המגבשת את המלצת שר המשפטים המועברת לנשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של רישום פלילי לחיילים על עבירות שבוצעו לפני שירותם הצבאי יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • על אף שהמלצת ועדת קצין חינוך ראשי חשובה ומעלה את הסיכוי לקבלת המלצה חיובית לחנינה משר המשפטים, השר אינו מחויב לקבל את ההמלצה.
  • נשיא המדינה, שההחלטה הסופית היא בידיו, עשוי להחליט בניגוד להמלצת הוועדה או בניגוד להמלצת השר.
  • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שבגינה לא הוטל עונש מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
  • מחלקת החנינות מפעילה שירות המאפשר לכל אדם לאתר את הגורמים הרשאים להיחשף אל גיליון המרשם הפלילי שלו.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים