גמלה לשמירת הריון של עובדת שחזרה מחופשת לידה תחושב על בסיס השכר הרגיל שהיתה מרוויחה אלמלא החופשה (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי שהייתה של עובדת בחופשת לידה בת 26 שבועות אינה פוגעת בבסיס השכר לצורך חישוב גמלה לשמירת הריון
לצורך חישוב הגמלה של עובדת שיצאה לשמירת הריון לאחר חזרתה מחופשת הלידה, יילקח בחשבון שכרה הרגיל שאותו היתה מרוויחה אלמלא שהתה בחופשת לידה
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור שהוגש על פסק הדין, ואישר את פסיקת בית הדין האזורי

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
מס' תיק:
ב"ל 594-07-14
תאריך:
02.03.2015

רקע עובדתי

  • התובעת עבדה בחברת יס (YES) ויצאה לחופשת לידה בת 26 שבועות מיום 04.07.13 ועד ליום 31.12.13.
  • בהתאם לסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995 קיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה, ואילו עבור 12 השבועות הנוספים לא קיבלה כל תשלום.
  • עם סיום חופשת הלידה חזרה העובדת לעבודתה, אולם בתום חודש אחד בלבד התברר כי הרתה שוב ועליה לצאת לשמירת הריון.
  • המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותה של התובעת לגמלה לשמירת הריון.
  • חישוב גובה הגמלה לשמירת הריון מבוסס, בדרך כלל, על ההכנסה הממוצעת ברבע השנה שקדמה ליציאה לשמירת הריון. משכך, התבסס המוסד לביטוח לאומי על התקופה בה שהתה התובעת בחופשת לידה ללא תשלום.
  • לפי החישוב של המוסד לביטוח לאומי התובעת היתה זכאית לגמלה לשמירת הריון בסך 1,007 שקלים לחודש בלבד, שכן בחודשיים מתוך התקופה הקובעת היא לא קיבלה כל תשלום, בעוד שמשכורתה הרגילה עמדה על כ-8,000 ש"ח לחודש.
  • התובעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, לתיקון בסיס החישוב לגמלת שמירת ההריון.
  • טענות התובעת:
    • סעיף 6 לחוק עבודת נשים קובע שחופשת הלידה היא בת 26 שבועות, ועל כן החופשה שאליה יצאה היא חופשה מכוח חוק ולא חופשה מרצונה.
    • יש להחיל במקרה זה את תקנה 2 לתקנות הביטוח לאומי (אמהות), תשי"ד 1954 המאפשרת במקרים בהם המבוטחת אינה משתכרת את מלוא השכר ברבע השנה הרלוונטי לחישוב הגמלה, לערוך חישוב משלים שייקח בחשבון את השכר המשוער לו הייתה זכאית (כלומר ששכרה הקובע לצורך חישוב הגמלה יעמוד על שכרה הרגיל, מבלי להתחשב בעובדה שחודשים לפני יציאתה לשמירת ההריון לא השתכרה כלל).
  • המוסד לביטוח לאומי טען, כי התובעת שהתה בחופשת לידה מוארכת של 26 שבועות מרצונה החופשי, ולא מכורח או אילוץ, ועל כן אין להחיל במקרה זה את תקנה 2 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (אמהות), ואין להשלים לה את שכר העבודה לצורך חישוב שכרה עבור הגמלה לשמירת הריון.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • חוק עבודת נשים תוקן בשנים האחרונות וחופשת הלידה הוארכה ל-26 שבועות, על מנת לעודד נשים לשהות תקופה ממושכת יותר עם התינוק.
  • יחד עם זאת, על פי סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה משולמים רק עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה, ועבור 12 השבועות הנוספים לא זכאית העובדת לתשלום.
  • משכך, התובעת יצאה לחופשת לידה שאורכה (26 שבועות) קבוע בחוק, ולא היה תלוי בה.
  • בצד התכלית של הארכת חופשת הלידה קיימת התכלית של תשלום גמלה לשמירת הריון כדי לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה ולקבל פיצוי שהוא תחליף הכנסה.
  • אין בשהייתה של התובעת בחופשת לידה בת 26 שבועות כדי לפגוע בגובה שכרה לצורך חישוב הגמלה לשמירת הריון ויש להחיל במקרה זה את תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), המאפשרת במקרים בהם המבוטחת אינה משתכרת את מלוא השכר ברבע השנה הרלוונטי לחישוב הגמלה, לערוך חישוב משלים שייקח בחשבון את השכר המשוער לו הייתה זכאית.
  • תקנה זו חלה רק במצבים בהם העובדת לא השתכרה את מלוא שכרה ברבע השנה הרלוונטי מחמת כורח או אילוץ, ואין היא חלה על מי שיצאה מרצונה לחופשה ללא תשלום או לשבתון. כמו כן, תקנה זו מתייחסת לנסיבות בהן חלה הפסקה זמנית בעבודה, שלאחריה בדרך כלל שבה העובדת לעבודה, כגון: חופשה, מחלה, או תאונה.
  • במקרה זה העובדת יצאה לחופשת לידה על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק (26 שבועות), ועל כן יש להחיל את תקנה 2.
  • לאור האמור לעיל, התובעת זכאית כי ייערך חישוב אחר של בסיס השכר, שלא יפגע בזכאותה לגמלת שמירת הריון. כלומר, בחישוב שכרה ברבע השנה שקדמה ליציאתה לשמירת הריון, יילקח בחשבון השכר הרגיל שהייתה זכאית לו בעבודתה אילו היתה עובדת כרגיל ולא יוצאת לחופשת לידה (כ-8,000 ש"ח בחודש).

משמעות פסק הדין

  • שהייתה של עובדת בחופשת לידה בת 26 שבועות אינה פוגעת בבסיס השכר לצורך חישוב הגמלה לשמירת הריון.
  • לצורך חישוב הגמלה של עובדת שיצאה לשמירת הריון לאחר חזרתה מחופשת הלידה, יילקח בחשבון שכרה הרגיל שאותו היתה מרוויחה אלמלא שהתה בחופשת לידה.

חשוב לדעת

  • המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין, אך בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור, ואישר את קביעות בית הדין האזורי לעבודה.
  • בית הדין הרצי קבע כי זכות היולדת לגמלת שמירת היריון בשכר מלא אינה נגרעת משום שמימשה את זכותה לחופשת לידה באורך המרבי שקבוע בחוק (26 שבועות), וכל פרשנות אחרת תסטה מתכלית החוק לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה, ותגרום ליולדות לא לנצלה מחשש שזכויותיהן יפגעו.
  • לקריאת פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.