עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה 30 יום לפחות בגלל שמירת היריון זכאית (בהתאם לתנאים) לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי
עובדת שילדה לפני תום 30 הימים של שמירת ההיריון שאושרה לה עשויה להיות זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא נותרו לה מספיק ימי מחלה
למידע רשמי ראו אתר המוסד לביטוח לאומי
עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאים.
- הגמלה נועדה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.
מהו מצב של שמירת היריון?
- "שמירת היריון" מוגדרת בחוק כהיעדרות מעבודה בתקופת ההיריון שמתחייבת בגלל אחד מאלה:
- מצב רפואי שנובע מההיריון ומסכן את האישה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב.
- מצב שבו העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ובתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק (ראו פרטים נוספים לגבי איסור על העסקת עובדת בהיריון בעבודות מסוכנות).
- בפסד הדין עב"ל 50118-11-20 ציין בית הדין הארצי לעבודה כי שתי החלופות להגדרת שמירת הריון מבטאות למעשה שני סוגי שמירת הריון: שמירת הריון מוחלטת כאשר ההריון עצמו בסיכון גבוה ושמירת הריון תעסוקתית, כאשר הסיכון נובע משילוב ההריון עם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
- כאשר מדובר בשמירת היריון תעסוקתית יש לבדוק תחילה אם ניתן למזער את הסיכון הרפואי באמצעות עבודה חלופית מתאימה, ורק אם המעסיק לא מצא לעובדת עבודה חלופית היא תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון.
- עוד הובהר בפסק הדין שה"סיכון" לא צריך להגיע לכדי סיכון חיים ומספיק שיהיה סיכון לתחלואה גופנית. תחלואה ממשית ולא רק אי נוחות או כאב שנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים שקשורים להריון ועתידים לחלוף אחרי הלידה, אבל גם לא בהכרח תחלואה קשה או כזו שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. יש לפרש את דרישת ה"סיכון" בסבירות תוך בחינת כל מקרה ונסיבותיו.
מי זכאית?
- עובדת שכירה או עצמאית, שעונה על כל התנאים הבאים:
- היא תושבת ישראל.
- היא שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
- יש לה אישור מבוסס ומנומק מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת היריון לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. ייתכן שיידרש אישור מרופא תעסוקתי, אם הסיבה לשמירת ההיריון היא סכנה לעובדת או לעובר בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
- לא משולם לה תשלום עבור תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר (כגון דמי מחלה, ביטוח מהמעסיק, קצבת נכות מקרן הפנסיה).
- תקופת השמירה הראשונה צריכה להיות 30 יום רצופים לפחות. לאחר מכן, כל תקופה נוספת של שמירת היריון צריכה להימשך 14 יום לפחות.
עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום
- עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום אינה זכאית לגמלה, אלא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה.
- מי שלא צברה די ימי מחלה רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, או שינוכו לה ימי חופשה עבור אותם ימים.
- במקרה שאושרו לעובדת לפחות 30 ימי שמירת היריון והיא ילדה לפני שתמו 30 ימים, היא תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא צברה די ימי מחלה במקום העבודה (ומתקיימים שאר תנאי הזכאות לגמלה).
מי לא זכאית?
- מי שנמצאת בשמירת היריון מסיבה רפואית ויצאה לחו"ל לא זכאית לגמלה מרגע יציאתה מהארץ (אם הסיבה היא תעסוקתית- כי סוג/סביבת העבודה מסוכנים לאם ולעובר ולא נמצאה עבודה חלופית, יציאה לחו"ל לא שוללת את הזכאות).
- עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל (גם אם היא עונה על שאר תנאי הזכאות שצוינו למעלה).
תהליך מימוש הזכות
הגשת התביעה
- אפשר להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון מייד כשמתחילה שמירת ההיריון, ולא יותר משנה אחרי תחילתה.
- ניתן להגיש את התביעה בכל אחת מהדרכים הבאות:
- מילוי ושליחה של טופס תביעה מקוון, שהמסמכים שיפורטו בהמשך יצורפו אליו כקבצים.
- הדפסה ומילוי ידני של טופס תביעה, ושליחתו עם המסמכים הנדרשים באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי, או להגיש את הטופס והמסמכים לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים באמצעות הדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
- לטופס התביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת היריון מנומק וחתום בידי רופא מומחה לנשים ולידה.
- במקרים שבהם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, יש לצרף מכתב מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לעובדת עבודה חלופית. ייתכן שיידרש גם אישור מרופא תעסוקתי.
- מעסיק של עובדת שכירה יאשר בטופס את הפרטים לגבי חודשי עבודתה ושכרה ב–10 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. עובדת שעבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף אל הטופס אישור מכל אחד מהם.
- עובדת עצמאית תציין בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שבו היא משלמת את דמי הביטוח.
- מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או ממשרד העבודה על מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.
- רופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי.
אישור הזכאות ותשלום הגמלה
- ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן אחרי 30 ימים של שמירת היריון.
- מועד תחילת הזכאות לגמלה לא יעלה על שבועיים לפני היום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שעל פיה נקבע כי היא זקוקה לשמירת היריון.
- הגמלה משולמת בכל 20 לחודש עבור החודש הקודם, בהתאם למספר הימים הקלנדריים שהיו באותו חודש (כולל שבתות וחגים).
דיווח על המשך או על סיום שמירת ההיריון
- יש לדווח למוסד לביטוח לאומי בכל חודש אם שמירת ההיריון נמשכת או מסתיימת.
- ניתן לדווח בדרכים הבאות:
- להתקשר למוקד הממוחשב לשמירת היריון בטלפון 08-6509934.
- לעדכן באמצעות אתר שירות אישי.
קבלת גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת היריון
- מי שבמהלך אותו היריון זקוקה לשמירת היריון נוספת אחרי ששמירת ההיריון הקודמת שאושרה לה הסתיימה, צריכה להגיש לביטוח הלאומי טופס אישור רפואי שבו רופא מומחה למחלות נשים ולידה יאשר את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.
- הזכאות לקצבה עבור תקופה נוספת תאושר רק אם היא נמשכת 14 ימים רצופים לפחות.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
- מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים.
- ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
- כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
- למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.
סכום הגמלה
- שיעור הגמלה ליום יהיה שכר העובדת (החייב בדמי ביטוח) ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון מחולק ב-90, או שכרה ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם, ולא יותר מהסכום המירבי של 331 ₪ ליום, נכון ל-2024.
- לשיעורי הסכום המירבי שנקבעו בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
- עובדת שכירה שלא קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה (בשל שמירת ההיריון או בשל סיבה אחרת כגון שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה) ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בחודשים אלה או לחישוב שכרה על-פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם לא קיבלה שכר מלא.
- על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובדת.
- כמו כן, נקבע בחוזר כי תיתכן השלמת שכר לתקופה שהעובדת שהתה בה בחופשת לידה שהוארכה ללא תשלום דמי לידה (עבור לידה שקדמה להיריון הנוכחי).
- לעובדת עצמאית הגמלה תחושב באופן הבא:
- בשלב הראשון תשולם הגמלה לפי המקדמות.
- עם קבלת השומה הגמלה תחושב שוב, על בסיס השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
- על סכומי הגמלה שצוינו משולמת תוספת יוקר ומנוכים מהם דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
- מספר הימים שעבורם תשולם הגמלה הוא מספר הימים הקלנדריים באותו חודש, כולל שבתות וחגים.
- עובדת שחזרה מחופשת לידה ונכנסה להיריון נוסף, שבעקבותיו עליה לצאת לשמירת היריון:
- בחישוב הגמלה לעובדת שיצאה לשמירת היריון אחרי שחזרה מחופשת לידה יילקח בחשבון השכר הרגיל שהייתה משתכרת לולא שהתה בחופשת לידה.
- לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.
גובה הגמלה לעובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה מחלקם בשל שמירת היריון
- עובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה רק מחלקם בשל שמירת היריון זכאית לגמלה לשמירת היריון על פי שכרה במקומות העבודה שמהם נעדרה, ולא יותר מהתקרה שנקבעה (עד 331 ₪ ליום).
- בחישוב גובה הגמלה אין לקחת בחשבון את הכנסתה של העובדת במקומות עבודה שהיא לא נאלצה להיעדר מהם בשל שמירת היריון.
- לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.
תשלום הפרשים לגמלה לשמירת היריון
- מי שקיבלו מהמעסיק הפרשי שכר או תשלום נוסף לאחר שהחלו לקבל את התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, עשוים להיות זכאים לתשלום הפרשים, אם התשלום הנוסף עולה על 1,470.01 ₪ (25% משכר המינימום).
- למידע נוסף ראו תשלום הפרשים לדמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי אימוץ, דמי לידה להורה מיועד או דמי אומנה.
זכאות לקצבת נכות מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) במהלך שמירת היריון
- חלק מקרנות הפנסיה מאפשרות לעובדת שנמצאת בשמירת היריון לקבל קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) אם עקב מצבה נפגע כושרה לעבוד למשך תקופה של מעל 90 יום (או לתקופה קצרה יותר אם תנאי הקרן מאפשרים זאת).
- מי שמקבלת פנסיית נכות אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי.
- אם העובדת זכאית לפנסיית נכות, היא והמעסיק לא יצטרכו להעביר לקרן הפנסיה את ההפרשות (חלק מעסיק וחלק עובדת) לביטוח הפנסיוני במהלך תקופה זו. קרן הפנסיה תשלם את הסכומים הללו לחיסכון הפנסיוני של העובדת במהלך התקופה שבה היא מקבלת את קצבת הנכות מקרן הפנסיה.
- למידע על תנאי הזכאות וההליכים לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה ראו:
איסור חפיפה בין תקופת שמירת היריון והודעה מוקדמת
- אם מעסיק קיבל היתר מהממונה על עבודת נשים לפטר עובדת בהיריון, לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים עם תקופת שמירת ההיריון שכן התכלית של ההודעה המוקדמת - לאפשר לעובדים תקופת התארגנות כדי למצוא עבודה חלופית - לא מתקיימת בתקופה שבה העובדת נמצאת בשמירת היריון.
- למידע נוסף ראו כשניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה להימנות ממועד הפיטורים הקבוע בהיתר.
חלופות למי שלא עונות על תנאי הזכאות
- עובדת עצמאית שתביעתה לגמלה לשמירת היריון נדחתה בגלל פיגור בתשלום דמי הביטוח הלאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק. למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
- מי שלא זכאית לגמלה אך הרופא המליץ לה על מנוחה מעבודה, או שהרופא המליץ לה רק על היעדרות חלקית והפחתת היקף המשרה בגלל ההיריון, רשאית לנצל את ימי המחלה שצברה ולקבל דמי מחלה מהמעסיק (אם נותרו לה ימי מחלה שלא ניצלה).
- עובדת שלא זכאית לגמלה לשמירת היריון, אך רופא אישר בכתב שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את עוברה או אותה בגלל ההיריון או מונעים ממנה לבצע את תפקידה, רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לעובדת בהיריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה.
- מי שתביעתה לגמלה לשמירת היריון נדחתה עשויה להיות זכאית לקצבת נכות כללית או להבטחת הכנסה - בהתאם לתנאי הזכאות.
חשוב לדעת
- אם עובדת שזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מעדיפה לנצל את ימי המחלה שצברה ולקבל את תמורתם מהמעסיק, זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי עבור הימים ששילם לה המעסיק תישלל. כמו כן, המעסיק רשאי שלא להסכים לשימוש בימי המחלה שעומדים לרשות העובדת.
- למי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה, דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי מבלי שתצטרך להגיש תביעה לדמי לידה. התשלום יועבר לחשבון הבנק בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הביטוח הלאומי - סימן ה' לפרק ג'
- תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1453 מיום 18.05.2016 - חישוב גמלה בתוספת השלמת שכר בשל חל"ת, חופשה, חל"ד
פסקי דין
- גמלה לשמירת היריון של עובדת שחזרה מחופשת לידה תחושב על בסיס השכר הרגיל שהיתה מרוויחה אלמלא החופשה
- עובדת המועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה מחלק מהם בשל שמירת היריון, זכאית לגמלה על פי שכרה באותם מקומות עבודה מהם נעדרה
- דמ (ב"ש) 2816/04 (באתר נבו) - יש למנות תקופת שמירת היריון כתקופת עבודה לצורך קביעת זכאותה של העובדת להודעה מוקדמת, לדמי הבראה ולפיצויי פיטורים.
- עבל (ארצי) 44664-02-21 (באתר נבו) - כדי לשלול את חוות הדעת של הרופא המטפל לא מספיק שרופא המוסד או המומחה הרפואי מטעם בית הדין יסברו אחרת מדעתו, אלא נדרש לבדוק אם אישור הרופא המטפל חרג מפרקטיקה רפואית סבירה או מקובלת.
- עב"ל 50118-11-20 (באתר נבו) - יש שמירת הריון מוחלטת ויש שמירת הריון תעסוקתית. ה"סיכון" שאמור להיגרם כתוצאה מהמשך העבודה לא צריך להגיע עד לסיכון חיים. חשיבות האישור הרפואי שניתן בזמן אמת.
- כשניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה להימנות ממועד הפיטורים הקבוע בהיתר