הקדמה:

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית, בהתאם לתנאים, לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי
מי שנעדרה מעבודתה באישור רפואי ולא זכאית לגמלה לשמירת היריון תהיה זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אם צברה די ימי מחלה
עובדת שילדה לפני תום 30 הימים של שמירת ההיריון שאושרה לה עשויה להיות זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא נותרו לה מספיק ימי מחלה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאים.

  • הגמלה נועדה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.
שימו לב

מהו מצב של שמירת היריון?

  • "שמירת היריון" מוגדרת (בחוק הביטוח הלאומי) כהיעדרות מעבודה בתקופת ההיריון שמתחייבת בשל אחד מאלה:
    • מצב רפואי שנובע מההיריון ומסכן את האישה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב.
    • מצב שבו העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ובתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק (ראו פרטים נוספים לגבי איסור על העסקת עובדת בהיריון בעבודות מסוכנות).
  • בפסד הדין עב"ל 50118-11-20 ציין בית הדין הארצי לעבודה כי שתי החלופות להגדרת שמירת הריון מבטאות למעשה שני סוגי שמירת הריון: האחת, שמירת הריון מוחלטת, כאשר ההריון עצמו בסיכון גבוה והשניה, שמירת הריון תעסוקתית, כאשר הסיכון נובע משילוב ההריון עם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
    • כאשר מדובר בשמירת היריון תעסוקתית יש לבדוק תחילה אם ניתן למזער את הסיכון הרפואי באמצעות עבודה חלופית מתאימה, ורק אם המעסיק לא מצא לעובדת עבודה חלופית , תהיה העובדת זכאית לגמלת שמירת הריון.
  • עוד הובהר בפסק דין זה שה"סיכון" שנדרש כי ייגרם כתוצאה מהמשך העבודה אינו צריך להגיע לכדי סיכון חיים אך עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית, להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון. יחד עם זאת אין הכרח בסיכון של תחלואה קשה או כזו שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, ויש לפרש את דרישת ה"סיכון" בסבירות תוך בחינת כל מקרה בנסיבותיו.

מי זכאית?

  • עובדת שכירה או עצמאית, שעונה על כל התנאים הבאים:
    1. היא תושבת ישראל.
    2. היא שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
    3. יש לה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת היריון לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. ייתכן שיידרש אישור מרופא תעסוקתי, אם הסיבה לשמירת ההיריון היא סכנה לעובדת או לעובר בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
      • לאישור הרפואי של הרופא שמילא בזמן אמת את טופס הבקשה לשמירת הריון יש חשיבות גדולה בקביעת הזכאות לגמלה שכן האישור יוצר חזקה, הניתנת לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון. על האישור להיות מבוסס ומנומק ולא די בהצהרה סתמית של הרופא המטפל כי נדרשת "שמירת היריון".
    4. לא משולם לה תשלום עבור תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר (כגון דמי מחלה, ביטוח מהמעסיק, קצבת נכות מקרן הפנסיה).
  • תקופת השמירה הראשונה צריכה להיות 30 יום רצופים לפחות. לאחר מכן, כל תקופה נוספת של שמירת היריון צריכה להימשך 14 יום לפחות.

עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום

  • עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום אינה זכאית לגמלה, אלא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה.
  • מי שלא צברה די ימי מחלה רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, או שינוכו לה ימי חופשה עבור אותם ימים.
  • במקרה שאושרו לעובדת לפחות 30 ימי שמירת היריון והיא ילדה לפני שתמו 30 ימים, היא תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא צברה די ימי מחלה במקום העבודה (ומתקיימים שאר תנאי הזכאות לגמלה).

מי לא זכאית?

  • מי שנמצאת בשמירת היריון ויצאה לחו"ל אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה מהארץ (אם שמירת ההיריון היא בשל סוג או סביבת העבודה, ניתן לצאת לחו"ל מבלי שהזכאות תיפגע).
  • עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל (גם אם היא עונה על שאר תנאי הזכאות שצוינו למעלה).

תהליך מימוש הזכות

  • יש להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון מייד כשמתחילה שמירת ההיריון, ולא יותר משנה לאחר תחילתה.
  • ניתן להגיש את התביעה בכל אחת מהדרכים הבאות:
  • לטופס התביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת היריון חתום בידי רופא מומחה לנשים ולידה.
    • לאישור הרופא המטפל מעמד כבד משקל בקביעת הזכאות לגמלה לשמירת הריון והאישור יוצר חזקה הניתנת לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון. לכן לא די בהצהרה סתמית של הרופא המטפל כי נדרשת 'שמירת היריון', ומצופה שהאישור יהא מבוסס ומנומק.
    • לצורך שלילת חוות הדעת של הרופא המטפל לא די בכך שרופא המוסד, או המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, אם מונה, יסברו אחרת מהרופא המטפל, אלא נדרש לבדוק אם אישור הרופא המטפל חרג מפרקטיקה רפואית סבירה או מקובלת . (עבל (ארצי) 44664-02-21).
  • במקרים שבהם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, יש לצרף מכתב מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לעובדת עבודה חלופית. ייתכן שיידרש גם אישור מרופא תעסוקתי.
  • מעסיק של עובדת שכירה יאשר בטופס את הפרטים לגבי חודשי עבודתה ושכרה ב–10 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. עובדת שעבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף אל הטופס אישור מכל אחד מהם.
  • עובדת עצמאית תציין בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שבו היא משלמת את דמי הביטוח.
  • מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או מזרוע העבודה על מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.
  • רופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי.
  • ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת היריון.
  • מועד תחילת הזכאות לגמלה לא יעלה על שבועיים לפני היום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שעל פיה נקבע כי היא זקוקה לשמירת היריון.
  • הגמלה משולמת בכל 20 לחודש עבור החודש הקודם, בהתאם למספר הימים הקלנדריים שהיו באותו חודש (כולל שבתות וחגים).

קבלת גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת היריון

  • כדי לקבל גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת היריון יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לשמירת היריון, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.
  • המועד האחרון למסירת טופס האישור הרפואי הוא 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

דיווח על המשך או על סיום שמירת ההיריון

  • יש לדווח למוסד לביטוח לאומי בכל חודש על המשך תקופת שמירת ההיריון, או על סיומה.
  • ניתן לדווח בדרכים הבאות:
    • באופן מקוון, באמצעות אתר שירות אישי.
    • בהתקשרות למוקד הטלפוני הממוחשב לשמירת ההיריון, שמספרו 08-6509934.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסויימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

סכום הגמלה

  • שיעור הגמלה ליום יהיה שכר העובדת (החייב בדמי ביטוח) ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון מחולק ב-90, או שכרה ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם, ולא יותר מהסכום המירבי של 304.3 ₪ ליום, נכון ל-2022.
  • לשיעורי הסכום המירבי שנקבעו בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • עובדת שכירה שלא קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה (בשל שמירת ההיריון או בשל סיבה אחרת כגון שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה) ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בחודשים אלה או לחישוב שכרה על-פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם לא קיבלה שכר מלא.
    • על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובדת.
    • כמו כן, נקבע בחוזר כי תיתכן השלמת שכר לתקופה שהעובדת שהתה בה בחופשת לידה שהוארכה ללא תשלום דמי לידה (עבור לידה שקדמה להיריון הנוכחי).
  • לעובדת עצמאית הגמלה תחושב באופן הבא:
    • בשלב הראשון תשולם הגמלה לפי המקדמות.
    • עם קבלת השומה הגמלה תחושב שוב, על בסיס השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
  • על סכומי הגמלה שצוינו משולמת תוספת יוקר ומנוכים מהם דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
  • מספר הימים שעבורם תשולם הגמלה הוא מספר הימים הקלנדריים באותו חודש, כולל שבתות וחגים.
דוגמה
בחודש אפריל יש 30 ימים. לכן מי שהייתה בשמירת היריון במשך כל החודש זכאית לתשלום שנקבע ליום כפול 30 ימים (שכוללים את כל השבתות ואת חג הפסח שחל בחודש זה). מי שהייתה בשמירת היריון במשך כל חודש מרץ תהיה זכאית לתשלום היומי כפול 31.
הערת עריכה
על פי מייל מבלהה מיום 4.12.2016
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 08:28, 4 בדצמבר 2016 (IST)
  • עובדת שחזרה מחופשת לידה ונכנסה להיריון נוסף, שבעקבותיו עליה לצאת לשמירת היריון:
    • בחישוב הגמלה לעובדת שיצאה לשמירת היריון אחרי שחזרה מחופשת לידה יילקח בחשבון השכר הרגיל שהייתה משתכרת לולא שהתה בחופשת לידה.
    • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

גובה הגמלה לעובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה מחלקם בשל שמירת היריון

  • עובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה רק מחלקם בשל שמירת היריון זכאית לגמלה לשמירת היריון על פי שכרה במקומות העבודה שמהם נעדרה, ולא יותר מהתקרה שנקבעה (עד 304.3 ₪ ליום).
  • בחישוב גובה הגמלה אין לקחת בחשבון את הכנסתה של העובדת במקומות עבודה שהיא לא נאלצה להיעדר מהם בשל שמירת היריון.
  • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

תשלום הפרשים לגמלה לשמירת היריון


זכאות לקצבת נכות מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) במהלך שמירת היריון

שימו לב
יש לבדוק מראש אם קרן הפנסיה אכן משלמת קצבה במקרה של שמירת היריון ובאלו תנאים
  • הזכאות לגמלה לשמירת היריון מותנית בכך שהעובדת לא יכולה לעבוד במשך 30 יום לפחות. לעומת זאת הזכאות לקצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) תינתן רק אם חוסר היכולת לעבוד נמשך מעל 90 ימים (או פחות מכך אם תקנון הקרן מאפשר זאת).
  • ייתכן (אך לא בהכרח) שגובה הקצבה מקרן הפנסיה גבוה יותר מגובה הגמלה לשמירת היריון שהעובדת עשויה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. למידע על אופן חישוב גובה הקצבה מקרן הפנסיה ראו חישוב גובה קצבת נכות מקרן פנסיה.
  • לא כל קרנות הפנסיה מאפשרות לקבל קצבת נכות במקרה של שמירת היריון ולכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה שבה מבוטחת העובדת.

איסור חפיפה בין תקופת שמירת הריון והודעה מוקדמת

חשוב לדעת

  • עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי עבור הימים ששילם לה המעסיק. כמו כן, המעסיק רשאי שלא להסכים לשימוש בימי המחלה העומדים לרשות העובדת.
  • מי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה, ישולמו לה דמי לידה באופן אוטומטי מבלי שתצטרך להגיש תביעה לדמי לידה. התשלום יועבר לחשבון הבנק בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.

אי זכאות לגמלה

  • עובדת עצמאית שתביעתה לגמלה לשמירת היריון נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי הביטוח הלאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק. למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
  • במקרים שבהם העובדת אינה זכאית לגמלת שמירת היריון אך הרופא המליץ על מנוחה מעבודה, היא רשאית לנצל את ימי המחלה העומדים לרשותה (המעסיק אינו רשאי לשלול זאת ממנה).
  • אם הרופא המליץ על היעדרות חלקית של העובדת בשל הריונה והפחתת היקף המשרה, העובדת אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון. במקרה זה ההיעדרות נחשבת כהיעדרות מפאת מחלה, והעובדת תהיה זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין היעדרותה, בתנאי שעומדים לזכותה ימי מחלה צבורים.
  • אם העובדת אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון, אך רופא אישר בכתב שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את עוברה או אותה בשל היותה בהיריון, או מונעים ממנה לבצע את תפקידה, אזי רשאית העובדת לצאת לחופשה ללא תשלום. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לעובדת בהיריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

פסקי דין