הקדמה:

נשים נפגעות אלימות שבחרו לצאת לחיים עצמאיים וזקוקות לליווי ותמיכה יכולות להתגורר בדירת מעבר, בהתאם לתנאים
בכל דירה מתגוררות בו זמנית שתי נשים וילדיהן. השהייה בדירה נמשכת עד שנה עם אפשרות להארכה
הנשים צריכות לשלם את ההוצאות השוטפות שנובעות מהמגורים בדירה
למידע רשמי ראו אתר משרד הרווחה


דירות מעבר מספקות מרחב שיקומי-טיפולי לנשים נפגעות אלימות (וילדיהן) ששהו במקלט או לנשים שטופלו בקהילה, שכבר לא נמצאות בסיכון ובחרו לצאת לחיים עצמאיים.

  • רוב הדירות מופעלות על-ידי עמותות שזכו במכרז של משרד הרווחה, וחלקן ייעודיות לחברה הערבית או לחברה הדתית-חרדית.
  • תקופת השהייה בדירת מעבר היא בין 6 ל-12 חודשים, אך עשויים לקבל אישור להארכת התקופה.
  • בכל דירה יכולות לשהות בו-זמנית שתי נשים עם ילדיהן.
  • המטרות של דירת המעבר כוללות בין היתר:
    • תמיכה וליווי בתקופת ההסתגלות לחיים בנפרד מהאדם האלים.
    • התמודדות עם מצב משפחתי חדש וניהול חיי משפחה.
    • השתלבות במסגרת להשלמת השכלה, הכשרה מקצועית או תעסוקתית וסיוע במימוש זכויות.

מי זכאי?

  • נשים נפגעות אלימות במשפחה שכבר לא נמצאות במצב סיכון ומתקיים לפחות אחד מהמצבים:
    • הן סיימו לשהות במקלט לנשים נפגעות אלימות וזקוקות להמשך ליווי ותמיכה.
    • הן טופלו בקהילה על-ידי עו"ס מומחה לאלימות במשפחה וזקוקות לתמיכה ושיקום בתחומים שונים (שיקום תעסוקתי, חברתי וכו').
טיפ

תהליך מימוש הזכות

הפניה לדירת מעבר

  • ההפניה למגורים בדירת מעבר נעשית על-ידי אחד מהגורמים:
  • לפני שתתקבל החלטה על שילוב האישה בדירת מעבר ייערך דיון בהשתתפות עובדות סוציאליות מהמקלט, מהמחלקה לשירותים חברתיים ומדירת המעבר, וייבחנו הנקודות הבאות:
    • האם האישה וילדיה לא נמצאים יותר בסיכון פיזי או נפשי.
    • האם האישה בחרה לחיות חיים עצמאיים בנפרד מהגורם האלים והאם היא זקוקה לתקופת מעבר מהמקלט לחיים העצמאיים.
    • האם האישה יכולה לנהל משק בית באופן מינימלי.
    • האם האישה יכולה ומסכימה להשתלב בדירה עם אישה נוספת (כלשהי) ועם אישה ספציפית ששוהה באותן זמן בדירת מעבר.
    • האם האישה יכולה להשתלב במסגרת תעסוקתית או בהכשרה.
    • האם מיקום הדירה מאפשר קיום קשר בין הילדים לאביהם.

הכנה לקראת הכניסה לדירה

  • אם הוחלט לשלב את האישה בדירת המעבר, היא תעבור הכנה שכוללת:
    • מפגש עם המשפחה שכבר מתגוררת בדירת המעבר.
    • הכרת הדירה והסביבה.
    • חתימה על הסכם שמגדיר את אחריות העמותה שמפעילה את הדירה ואת כללי ההתנהגות בדירה ומתייחס לנקודות כגון:
      • אחריות האישה על הכלכלה שלה ושל ילדיה, ניקיון הדירה ושמירה על שלמות הדירה ותכולתה.
      • תיאום של האישה עם השותפה לדירה לגבי אירוח בדירה ותיאום עם השותפה ועם העו"ס לגבי אירוח שכולל לינה.
      • התחייבות של האישה להשתתף במסגרת מסודרת של עבודה, לימודים או שיקום מקצועי.
      • התחייבות של האישה להשתתף בתוכנית טיפול אישית וקבוצתית.

קליטה בדירה ובניית תוכנית טיפול

  • בתקופת השהייה בדירת המעבר האישה וילדיה מקבלים טיפול, תמיכה, ליווי וסיוע (כולל סיוע משפטי) שכוללים בין היתר:
    • רכישת מיומנויות יום יומיות לניהול אורח חיים עצמאי.
    • שילוב בהכשרה מקצועית, מסגרת תעסוקתית או מסגרת לימודית.
    • חיזוק קשרים חברתיים וקשרים עם מוסדות שונים.
    • חיזוק ההורות והקשר עם הילדים.
    • המשך סיוע בהליכים משפטיים אזרחיים (גירושין, חלוקת רכוש, משמורת, חלוקת זמני השהות).
    • העשרה ועזרה לימודית לילדים.
    • סיוע וטיפול רגשי בעיבוד השלכות האלימות על האישה וילדיה.

עזיבת הדירה

  • יציאה מתוכננת בסיום טיפול: כאשר תקופת השהייה והטיפול הסתיימו והאישה בחרה לצאת לחיים עצמאיים. ההכנה לעזיבה תכלול היבטים נפשיים, רגשיים, פיסיים, כלכליים, חינוכיים ועוד.
  • יציאה לא מתוכננת ביוזמת האישה: כאשר האישה בוחרת לעזוב את הדירה לפני שהטיפול הסתיים. במקרה זה גורמי המקצוע ייפגשו עם האישה והעובדת הסוציאלית בדירת המעבר תיידע את הגורמים הרלוונטיים בקהילה.
  • יציאה לא מתוכננת ביוזמת הגורמים המקצועיים: בעקבות אירוע חריג או כאשר האישה וילדיה לא עומדים בכללי המגורים בדירה. במקרים אלה יקיימו פגישה מיידית עם האישה ויבהירו לה שעליה לעזוב את הדירה. אם האישה תסרב לצאת מהדירה, הגורמים המקצועיים יכולים לשקול אם לפנות לבית-משפט כדי להוציא צו פינוי.

חשוב לדעת

  • האישה מממנת מהכנסותיה (כגון משכורת, הבטחת/השלמת הכנסה או מזונות) את העלויות של מזון, מים, חשמל, גז, טלפון, ועד בית, ארנונה, תקשורת ותיקונים שנדרשים כתוצאה מהשהייה בדירה.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים