הקדמה:

הוצאת עובד לתקופה מוגבלת של חופשה כפויה ללא תשלום (חל"ת) אינה מהווה פיטורים
חל"ת לתקופה מוגבלת משמעותו השעיה של חוזה העבודה במטרה לשמר את יחסי העבודה ולא לנתקם
הוצאת עובד לחל"ת לפרק זמן ארוך ובלתי מוגדר שקולה לפיטורים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
מס' תיק:
סע"ש 2086-06-20
תאריך:
05.07.2022
שימו לב
  • פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ולכן אינו מהווה הלכה מחייבת.
  • יחד עם זאת קיימת פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה לפיה המשמעות של הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום לפרק זמן ארוך ובלתי מוגדר היא פיטורים. לקריאת פסק הדין לחצו כאן.

רקע עובדתי

  • עובדת בהיריון הוצאה בתקופת הסגר הראשון של הקורונה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) של 30 יום, ללא הסכמתה.
  • באותה עת חלו תקנות חירום שהתירו להוציא עובדת בהיריון לחל"ת ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, בתנאי שהעובדת הסכימה לכך בכתב והפעילות של המעסיק הוגבלה או צומצמה.
  • בתום תקופת הסגר סירבה העובדת לחזור לעבודתה וגם לא חזרה לעבודה בתום חופשת הלידה.
  • העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה שהוצאתה לחל"ת כפוי מהווה פיטורים שלא כדין ותבעה פיצויי פיטורים וכן סעדים שונים לפי חוק עבודת נשים לרבות שכר עבור התקופה המוגנת מפני פיטורים וכן פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  • המעסיקה טענה שהציעה לעובדת לעבוד מהבית אך היא סירבה כי לא היה לה סידור לילדים ועל כן בנסיבות המקרה הוצאתה של העובדת לחופשה ללא תשלום הייתה פעולה מתבקשת לנוכח ההסדרים שנהגו אז, והאפשרות של העובדת לקבל דמי אבטלה בתקופה זו. העובדת ביטלה את כרטיס החתימה הדיגיטלית שהונפק על שמה ובחרה שלא לחזור לעבודתה בתום הסגר ולאחר תום חופשת הלידה ועל כן יש לראותה כמי שהתפטרה מעבודתה והיא אינה זכאית לפיצויים.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • הוצאת עובד לחל"ת לתקופה מוגבלת אין משמעותה פיטורים, אלה השעיה של חוזה העבודה במטרה לשמר את יחסי העבודה ולא לנתקם.
  • קביעה זו חלה במיוחד בימים הראשונים של מגפת הקורונה. המדינה ביקשה לאפשר למעסיקים להשעות את יחסי העבודה עם עובדיהם לתקופת המגפה תוך שברור היה לעובדים שלא מדובר בחל"ת רגיל אלא במעין חל"ת "סטטוטורי" שנועד לטובתם ואין המדובר בפיטורים במצב זה.
  • הוצאת העובדת לחל"ת לא נועדה על מנת לסיים את העסקתה, אלא נערכה בלית ברירה נוכח מצב העניינים החריג בו הייתה מצויה מדינת ישראל ונוכח טענת התובעת כי מפאת היותה בהריון בסיכון עליה להישמר בביתה, ונוכח העדר פתרון לילדיה לכל שעות יום העבודה.
  • מאחר שהעובדת הוצאה לחל"ת לתקופה מוגבלת ולא פוטרה, אין לקבוע שהיא פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים ותביעתה לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחית.
  • אומנם בעת הוצאת העובדת לחל"ת חלו תקנות חירום לפיהם ניתן היה להוציא עובדת בהיריון לחל"ת ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, אך במקרה זה התקנות לא חלו שכן העובדת לא נתנה את הסכמתה בכתב להוצאתה לחל"ת ופעילות החברה המעסיקה, שהיא מפעל חיוני, לא צומצמה.
  • לאור האמור לעיל, על המעסיקה היה לבקש היתר מהממונה על חוק עבודת נשים טרם הוצאת העובדת לחל"ת, ומשנמנעה מלעשות כן הפרה החברה את סעיף 9א לחוק עבודת נשים והעובדת זכאית לפיצוי בגין נזק לא ממוני.
  • לאור כל האמור, חויבה המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 10,000 בשל הוצאתה של העובדת לחל"ת ללא היתר. שאר תביעותיה של העובדת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחו.

משמעות

  • הוצאת עובד לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת אינה פיטורים, ולכן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.