הקדמה:

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו
משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים
העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה ללא תשלום
עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שיצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה
על המעסיק חלה החובה לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה. לפרטים נוספים, ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום


שימו לב
עובדים שהוצאו לחל"ת בשל צמצומי כוח אדם עקב התפשטות נגיף הקורונה
עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
טיפ לקבלת דמי אבטלה לעובד שיצא לחל"ת

עובד המעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לצורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים (או שעומדים לרשותו ימי חופשה צבורים אך הוא אינו מעוניין לנצלם) יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.

  • היציאה לחופשה ללא תשלום מותנית בהסכמת העובד והמעסיק, והיא יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק.
  • בתקופה זו העובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה), אך נשמרים יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרת (כגון איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).
  • על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה).
  • יש להבדיל בין חופשה ללא תשלום בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד:
    • אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים על-פי הדין. לפסיקה בנושא זה ראו עע (ארצי) 10/03.
    • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.
  • לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).

מי זכאי?

  • כל עובד יכול לצאת לחופשה ללא תשלום רק בהסכמת המעסיק.
  • ישנם מקרים שבהם האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום הוסדרה בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, או נקבעה מפורשות בחוק (כגון חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה).

המשמעויות הכלכליות של חופשה ללא תשלום

שכר והטבות נלוות

  • במהלך החופשה ללא תשלום מושהים יחסי העבודה והעובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה).
  • הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה גם הן מושהות, והמעסיק רשאי לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.
דוגמה
דוגמה להטבות נלוות שהמעסיק רשאי לשלול מהעובד השוהה בחל"ת, אלא אם הוסכם אחרת: שי לחג, שימוש ברכב חברה, שימוש בפלאפון חברה, שימוש במחשב נייד של החברה.
  • הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי שי לחג וכו הינן בגדר הכנסת עבודה ואם המעסיק ממשיך לתת את ההטבות האלה לעובד שנמצא בחל"ת, עליו לדווח על כך לביטוח לאומי ומס הכנסה.

צבירת ותק

  • במהלך החל"ת יחסי העבודה מושהים ואינם ניתקים. לכן, לעובד נשמר ותק העבודה שנצבר לו לפני יציאתו לחל"ת לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק, אך הוא אינו צובר ותק חדש בתקופת החופשה ללא תשלום.
  • משמעות הדבר כי תקופת החל"ת לא תיספר במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
  • בהתאם לסעיף 10 (3) לתקנות פיצויי פיטורים לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים:
    • חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים.
    • בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
  • יחד עם זאת , על פי סעיף 2(5) לחוק פיצויי הפיטורים חופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים, המותנית בתקופת העסקה של שנה לפחות אצל המעסיק או באותו מקום העבודה. חופשה ללא תשלום נכללת בתקופת ההעסקה של העובד לצורך בדיקת זכאותו לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד שהועסק במשך 10 חודשים והוצא לחל"ת של 2 חודשים, ייחשב כמי שהשלים שנת עבודה (12 חודשים) למרות שבפועל עבד פחות משנה, ולכן אם יפוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (או להשלמת פיצויים במידה שחלק מפיצויי הפיטורים הופרשו לביטוח הפנסיוני).
  • עם זאת בחישוב סכום הפיצויים, ייספרו רק חודשי העבודה בפועל (ללא החל"ת), ולכן הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור 10 חודשי עבודה בלבד.
הערת עריכה
בעקבות גירה שקבלנו ולאור לשון החוק, תיקנתי טעות , שלפיה העובד לא צובר 14 ימים לכל שנת עבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים, אלה אם שהה בחל"ת בשנה מסויימת רק 14 יום בשנה ייחשבו לצורך חישוב פיצויי פיטורים .
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 17:25, 14 ביולי 2020 (IDT)

חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
    • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
    • כשמדובר בחופשה כפויה ארוכה, שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה.
      • הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים.
      • ייתכן וניתן לראות גם בחל"ת כפוי המוגבל בזמן כפיטורים ולפיכך גם במקרה זה אסור להוציא עובד לחל"ת כפוי במהלך חופשת מחלה, אם יש ברשותו ימי מחלה צבורים, אך טרם ניתנה פסיקה בנושא.
  • עובד שחלה במהלך החל"ת-
    • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.

דמי הבראה וחופשה ללא תשלום

  • סעיף 6 לצו ההרחבה קובע כי חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעביד, אינן צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה.
  • כלומר בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבת קצובת ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד אצל המעסיק בחודש יולי 2019 ועבד עד לחודש אפריל 2020.
  • בחודשים אפריל- יוני (3 חודשים) יצא העובד לחל"ת עקב משבר הקורונה ושב לעבודתו ביולי 2020.
  • בעת תשלום דמי ההבראה בחודש יולי 2020, העובד לא זכאי לדמי הבראה שכן בחישוב הוותק של העובד לא מובאת בחשבון תקופת החל"ת, ולכן הוותק שלו בפועל הנו 9 חודשים בלבד.
  • לאחר 3 חודשי עבודה ( יולי - אוגוסט - ספטמבר 2020) השלים העובד ותק של שנה לצורך זכאותו לדמי הבראה.
  • בחודש יולי 2021, יהיה זכאי העובד ל-9.5 ימי הבראה:
    • 5 ימים עבור שנת עבודתו הראשונה שהסתיימה בספטמבר 2020.
    • 4.5 ימים עבור 9 חודשי עבודתו בשנה השנייה (אוקטובר 2020-יוני 2021).
  • אם במועד התשלום של דמי ההבראה (למשל בחודשים יוני-אוגוסט), העובד שוהה בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם לו במועד זה את דמי ההבראה (כולל עבור תקופת העבודה שלפני החל"ת). העובד יהיה זכאי לתשלום דמי ההבראה עבור תקופה זו לאחר חזרתו לעבודה. אם העובד פוטר או התפטר מהעבודה במהלך החל"ת, על המעסיק לשלם לעובד את יתרת דמי ההבראה (פדיון דמי הבראה) במסגרת גמר החשבון עם סיום יחסי העבודה.


הפרשות לביטוח פנסיוני

טיפ
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.
  • עובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שהיו כאשר עזב, אך לא בהכרח לאותה המשרה בדיוק. המעסיק, כחלק מזכותו הניהולית במקום העבודה, רשאי לבצע שינויים לגבי תפקיד העובד בזמן החופשה.

תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך חופשה ללא תשלום

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 348 ש"ח (6.57% משכר המינימום, נכון להיום).
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי (שכן בחודש מרץ הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש מרץ את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

דמי אבטלה לעובד בחל"ת

שימו לב
החל מה-01.08.2020 ועד לסיום תקופת ההקלות בשל משבר הקורונה, גם עובדים שהוצאו לחל"ת במשך 14 ימים קלנדריים בלבד, עשויים להיות זכאית לדמי אבטלה.

תהליך מימוש הזכות

עבודה זמנית במהלך החל"ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל"ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 14 ימי חל"ת רצופים לפני החזרה לעבודה (או 30 ימים אם החל"ת החל לפני 01.08.2020), הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל"ת, העובד יהיה חייב לצבור מחדש את תקופת החל"ת הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.
דוגמה
עובד יצא לחל"ת ב-01.08.2020 שאמורה להסתיים ב-21.08.2020.
  • ב-09.08.2020 (במהלך החל"ת) קרא לו המעסיק לעבודה של 3 ימים כי "נכנסה עבודה".
  • ב-11.08.2020 חזר העובד לחל"ת עד התאריך המקורי (21.08.2020).
  • העובד לא יהיה זכאי לדמי אבטלה למרות שהוא שהה בחל"ת מעל 14 יום, מכיוון שהחופשה לא נמשכה 14 ימים ברציפות (העובד שהה 8 ימים בחל"ת עד 09.08.2020, חזר לעבודה ל-3 ימים ואז יצא מחדש לחל"ת של 10 ימים).

סיום תקופת החל"ת

  • עם סיום החל"ת אמור המעסיק לקלוט מחדש את העובד לעבודתו המקורית.
  • עם זאת בהתאם לנסיבות יתכן שהמעסיק לא יוכל לקלוט מחדש את העובד ויציע לו עבודה חלופית או עבודה בתנאים אחרים או אף יפטר אותו.
  • גם העובד עצמו עשוי להתפטר מיוזמתו בסיום החל"ת.
שימו לב
לשאלות ותשובות בנוגע לסיום תקופת החל"ת עקב שיבה לעבודה, פיטורים או התפטרות ראו כאן.

חשוב לדעת

  • עובד שיצא לחופשה ללא תשלום, עשוי להיות זכאי להחזר מס הכנסה בשנת המס שלאחר השנה שבה היה בחל"ת, וזאת אם לא קיבל החזרים אלה בשכר השוטף לאחר שובו מהחופשה.
    • הזכאות להחזר היא רק לעובדים שמתוך שכרם לפני החל"ת נוכה מס הכנסה.
    • הזכאות להחזר נובעת מהעובדה שמס ההכנסה שנוכה משכרו לפני החופשה חושב על בסיס ההנחה שהעובד יעבוד במשך כל חודשי השנה ויקבל תמורתם שכר, אך בפועל מספר חודשי העבודה שלו בשנת המס היה נמוך יותר בשל החל"ת, ושכרו השנתי פחת אף הוא. כתוצאה מכך גובה המס שעליו לשלם נמוך מזה שנוכה בפועל משכרו טרם יציאתו לחל"ת.
  • הפסקת ההפרשות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים בתקופת חופשה ללא תשלום עשויה לגרום לעובד לנזק בעקבות קטיעת הרצף הביטוחי. מומלץ לעתים לעובד לשמור על רצף הזכויות הפנסיוניות באמצעות הסדר ריסק או על-ידי הפקדת כספים בעצמו. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים