ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים היא הגוף המאשר הסכם בין אם נושאת (פונדקאית) וההורים המיועדים
רק לאחר אישור הועדה וחתימת הסכם לנשיאת עוברים, רשאים ההורים המיועדים להתחיל בהליך הפריה באמצעות אם נושאת
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות
  • בהליך פונדקאות, על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, יש לערוך הסכם, בין הורים מיועדים לאם נושאת (פונדקאית), לפיו האם הנושאת מסכימה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית בזרע האב המיועד, לשאת את ההריון ולמסור את הילד לאחר הלידה להורים המיועדים.
  • הסכם זה הוא תנאי מוקדם להליך הפונדקאות.
  • את ההסכם צריכה לאשר ועדת אישורים הממונה על-ידי שר הבריאות.

הרכב הועדה

  • הוועדה מונה 7 חברים:
    • 2 רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה;
    • רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית;
    • פסיכולוג קליני;
    • עובד סוציאלי;
    • נציג ציבור שהוא משפטן;
    • איש דת, לפי דתם של הצדדים להסכם.
    • לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה עובד המדינה.
  • חברי הוועדה ממונים למשך 4 שנים, כאשר בסיום הכהונה ניתן למנות אותם לתקופת כהונה אחת נוספת.

עבודת הוועדה

  • זוג המעוניין להיעזר בפונדקאות, אמור לקבל אישור ראשוני מהוועדה. הבקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים מוגשת לוועדה בצירוף כל המסמכים הדרושים.
  • הועדה בוחנת את המסמכים ושומעת את כל הצדדים להסכם.
  • הועדה אמורה לדון בבקשות ולהחליט בהן לחיוב או לשלילה, על פי אמות מידה מסוימות הקבועות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים ובנהלים. (להרחבה ראו הסכם לנשיאת עוברים.
  • החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות, והן נערכות בכתב.
  • ישיבות הועדה סגורות, ופרסומם של דברים שנאמרו או נמסרו בהן אסור.
  • הועדה רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה, אם חל שינוי מהותי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטתה, וכל עוד לא הושתלה ביצית מופרית באם הנושאת לפי ההסכם.

ערעור על החלטת הוועדה

  • החוק לא קבע מנגנון ערר על החלטות הוועדה.
  • הפרקטיקה המקובלת בוועדה היא, שאם אחד הצדדים להסכם לא מרוצה מההחלטה, הוא יכול לפנות אל הוועדה בבקשה לבחון את ההחלטה מחדש.
  • כמו כן לצדדים שמורה הזכות לעתור לבג"ץ כנגד החלטת הוועדה, אולם בית המשפט העליון במקרה כזה אינו בודק את ההחלטה לגופה אלא את הליך קבלת ההחלטה, ובכלל זה, אם נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ואם ניתן להם משקל ראוי, וכן אם לא נשקלו שיקולים לא-ענייניים.

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.