סטודנט או מועמד ללימודים זכאי להשמיע את טענותיו לפני הרשעתו בעבירת משמעת על-ידי המוסד הלימודי
רשויות המשמעת של המוסד הלימודי אינן רשאיות להתכנס ללא נוכחות הסטודנט שעניינו נדון לפניהן
המוסד הלימודי רשאי להעמיד סטודנט לדין משמעתי גם כאשר בגין עבירת המשמעת מתנהלים חקירה משטרתית או הליך פלילי או שניתן על-ידי בית משפט פסק דין


לסטודנט או למועמד ללימודים הזכות להשמיע את טענותיו בטרם הרשעתו בעבירת משמעת על-ידי המוסד הלימודי.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הסטודנט רשאי להיות מיוצג בפני ועדת משמעת ובפני ועדת ערעורים על-ידי בא כוח (מורה, עובד, סטודנט או נציג אגודת הסטודנטים באותו מוסד לימוד, או עו"ד), לפי נוהלי מוסד הלימוד.
  • זכות הטיעון כוללת מתן תגובה לכתב האישום והצגת ראיות ו/או עדויות בפני ועדת משמעת.

ערעור על הרשעה בעבירת משמעת

  • לפי חוק זכויות הסטודנט אין זכות ערעור על הרשעה בעבירת משמעת. עם זאת, ישנם מוסדות המקנים זכות ערעור ומומלץ לבדוק בתקנון המשמעת של המוסד אם זכות זו קיימת.
  • במוסדות לימוד מסוימים סטודנט שהורשע בעבירת משמעת בפסק דין סופי רשאי להגיש בקשת חנינה בכתב לגורם המוסמך במוסד.

חשוב לדעת

  • ועדת המשמעת וועדת הערעורים של המוסד הלימודי אינן רשאיות להתכנס ללא נוכחות הסטודנט שעניינו נדון לפניהן, אלא אם כן הסטודנט ויתר על כך מראש, או הוזמן לדיון ולא הופיע בלי הצדקה סבירה.
  • המוסד הלימודי מוסמך להעמיד סטודנט לדין משמעתי גם אם מתנהלים נגדו חקירה משטרתית, הליך פלילי או שניתן פסק דין על-ידי בימ"ש בגין עבירת המשמעת.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות