אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

הקדמה אנשים שסובלים מדיכאון סובלים מפגיעה בתפקוד היומיומי. הם מתקשים לעבוד בצורה תקינה ורציפה, פעמים רבות הם אינם מעוניינים בחברת משפחה וחברים, חשים חסרי ערך וחסרי תקווה. קיימים סוגים שונים של דכאון בדרגות חומרה שונות: דיכאון אחרי הלידה, דיכאון עונתי, דיכאון קל ודיכאון קליני. דיכאון קליני (מז'ורי) הנו מצב בו חווים תחושות עצב, עוצמתיות מהרגיל ולמשך פרק זמן ממושך. כמו כן, יכולת ההנאה והעניין בסביבה נפגעים.

דיכאון יכול להתבטא הן בתסמינים פסיכולוגיים והן בתסמינים גופניים. תסמיני הדיכאון הם אינדיבידואליים ומשתנים מאדם לאדם, כך שלא כל התסמינים יתבטאו בהכרח במצב של דיכאון, ויתכנו תסמינים שאינם מופיעים כאן: מצב רוח ירוד, פגיעה בריכוז, חוסר יכולת לחוש הנאה, עיסוק כפייתי במחשבות ורגשות של חוסר ערך, אשמה וחרטה, שינויים בהרגלי השינה, שינויים בהרגלי האכילה, מחשבות אובדניות, מחשבות שווא או הזיות (במקרים חמורים).

תרופות ומערכת הבריאות

  • אנשים הסובלים מדיכאון עשויים להיות זכאים לטיפולים מסוגים שונים, בהתאם להמלצת הגורמים הרפואיים המוסמכים:
    • טיפול מרפאתי בבריאות הנפש. הטיפול יכול להינתן על ידי מטפל עצמאי דרך קופות החולים, או במרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים. הטיפול המרפאתי כולל מגוון של טיפולים כמו ייעוץ פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפי, הדרכה לבני משפחה ועוד.
    • טיפולים במסגרת טיפול יום למתמודדי נפש. מרכזים לטיפול יום מהווים שלב ביניים בין מגורים בקהילה לאשפוז בבית חולים ולהיפך, חזרה מאשפוז אל הקהילה. הטיפולים הם אינטנסיביים: כשש שעות ביום במהלכן ניתנים מגוון טיפולים – פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי, ריפוי בעיסוק ועוד.
    • אשפוז פסיכיאטרי, הנועד למקרים קשים בהם לא ניתן יותר לשהות בבית בשל מסוכנות (עצמית או כלפי אחרים), התנהגות חסרת שיפוט או צורך בהשגחה אינטנסיבית.

גמלאות

הטבות נוספות

מידע נוסף

ארגוני סיוע

גורמי ממשל