הקדמה:

מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לטיפולים ותרופות שונות, לקצבת נכות ושירותי שיקום, למסגרות טיפוליות שלא במסגרת אשפוז ולשירותי אשפוז פסיכיאטרי
מתמודד נפש בוגר וכשיר יכול לבצע בחירות שנוגעות לאופן הטיפול בו, גם אם הן לא מוסכמות על בני המשפחה
למידע רלוונטי לגבי ילדים ונוער ראו מדריך למשפחות של ילדים ובני נוער מתמודדי נפש


התמודדות עם בן משפחה שמתמודד עם קשיים נפשיים יכולה להיות מאתגרת ומורכבת. אם בני המשפחה יידעו מהן האפשרויות שעומדות בפני מתמודד הנפש לצורך הטיפול בו וכיצד ניתן לסייע לו, כך הטיפול עשוי להיות קל ויעיל יותר. סביבה משפחתית מעורבת ותומכת נחשבת חשובה ביותר בייצוב מצבו של מתמודד הנפש, החלמתו והשתלבותו בקהילה.

  • מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לתרופות וטיפולים פסיכולוגיים שונים במסגרת סל הבריאות ושירותי בריאות הנפש, למסגרות טיפוליות תומכות שאינן אשפוזיות, לקצבת נכות ולסל שיקום, שמסייע בתחומי החינוך, הדיור, התעסוקה ועוד, וכן לשירותי אשפוז פסיכיאטריים, אם יש בכך צורך.
  • חשוב שבני המשפחה יהיו מודעים לכך שבמקרים רבים, מתמודד נפש בוגר וכשיר יכול לבצע בחירות שנוגעות לאופן הטיפול בו, גם אם הן לא מוסכמות על בני המשפחה.

המדריך כולל את הנושאים הבאים:

טיפולים שניתנים למתמודדי נפש ללא אשפוז מלא

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נכלל בסל הבריאות בשירותי בריאות הנפש וכיצד ניתן לקבל את הטיפולים שבסל?
  • קופות החולים הן שמספקות שירותים בתחום בריאות הנפש.
  • הזכאות לטיפול נפשי כלולה בסל הבריאות, וניתנת לכלל התושבים, כאשר חלק מהשירותים כרוכים בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופת החולים.
  • כדי לקבל את הטיפול יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה ולפעול בהתאם לתנאי קופת החולים.
אילו מסגרות טיפוליות ללא אשפוז קיימות עבור מתמודדי נפש?

להרחבה ראו מסגרות לטיפול אמבולטורי

אילו טיפולים נכללים בטיפול המרפאתי בבריאות הנפש?
  • לכל השירותים והטיפולים שניתנים בתחום בריאות הנפש, לרבות באמצעות סל השיקום, סל השירותים המרפאתי ושירותים נוספים, ראו אתר ״כל הבריאות״.
  • סל שיקום למתמודדי נפש מעניק מסגרות משקמות לזכאים, שעשויות לכלול סיוע בדיור, תעסוקה, השלמת השכלה, ייעוץ ותמיכה. לפרטים נוספים ראו קבלת סל שיקום

טיפול בכפייה למתמודדי נפש, ללא אשפוז מלא

לעתים בן המשפחה מצוי במצב נפשי קשה, אך לא מוכן לגשת ולהיבדק או לקבל את הטיפול שהוא זקוק לו. במקרים רבים זכאי מתמודד הנפש לסרב לטיפול או לבדיקה, גם אם בני משפחתו חשים שעליו לקבלם, אך קיימים מקרים שבהם בני המשפחה יכולים לבקש שמתמודד הנפש ייבדק או יטופל בכפייה, גם בניגוד לרצונו, אם המצב מצדיק זאת.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
בן המשפחה מסרב להיבדק, האם יש דרך לכפות עליו בדיקה פסיכיאטרית?
  • ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשה להורות על בדיקה כפויה לבן המשפחה אם התקיימו התנאים הבאים:
    1. קיים חשש שבן המשפחה סובל ממחלת נפש (למשל פסיכוזה). חשוב לציין כי הפרעות אחרות כגון חרדות, אנורקסיה, או הפרעות אישיות לא יאפשרו בדיקה בכפייה.
    2. בשל מחלתו, תפיסת המציאות שלו לקויה.
    3. קיימים תנאים נוספים שנבדלים בין בדיקה כפויה דחופה של מתמודדי נפש לבין בדיקה כפויה לא דחופה של מתמודדי נפש, בהתאם למקרה הספציפי.
  • הוראה לביצוע בדיקה כפויה (דחופה ולא-דחופה) תקפה למשך 10 ימים.
האם ניתן לכפות טיפול על בן משפחה שלא מוכן לקבל את הטיפול מיוזמתו? להרחבה ראו טיפול אמבולטורי כפוי
האם יש זכות לייצוג משפטי בדיון על החלטה לטיפול אמבולטורי בכפייה?
  • מטופל בכפייה, על-פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על-פי צו של בית משפט, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך-דין בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית או בדיון בערעור על החלטותיה (בפני בית המשפט המחוזי).
  • מי שמאושפז על-פי הוראת אשפוז או על-פי הוראה לטיפול מרפאתי של פסיכיאטר מחוזי, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, וזאת במימון המדינה. למידע נוסף ראו סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים.
  • מי שמאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על-פי צו של בית משפט, זכאי להיות מיוצג בדיונים על-ידי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, במימון המדינה.
  • המטופל יכול לבחור להיות מיוצג על-ידי עורך דין אחר לפי בחירתו ועל חשבונו.
למידע נוסף ראו ייצוג משפטי בטיפול כפוי

קבלת קצבת נכות

מתמודדי נפש עשויים להיות מוכרים כנכים ולקבל קצבת נכות וכן סל שיקום במקרים המתאימים. הבקשה להכרה כנכה מתמודד נפש יכולה להיות לאחר אשפוז פסיכיאטרי או ללא קשר לאשפוז פסיכיאטרי.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
האם ניתן להכיר במתמודד נפש כנכה?
  • מתמודד נפש עשוי להיות מוגדר כנכה מתמודד נפש.
  • נכה מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לאחת או יותר מהזכויות האלו:
  1. סל שיקום למתמודדי נפש מטעם משרד הבריאות
  2. קצבת נכות והטבות נלוות מטעם המוסד לביטוח לאומי.
  3. זכויות שונות שניתנות בגין נכות רפואית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, גם למי שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות.
ראו פירוט בדבר הזכויות בהמשך הטבלה
כיצד יש לפעול להכרה במתמודד נפש כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולמה הוא עשוי להיות זכאי אם יוכר כנכה? עבור בעלי לקות נפשית בשיעור 50% ומעלה קיים מסלול מהיר להגשת תביעה לקצבת נכות כללית, והביטוח הלאומי ישתדל לסיים את הטיפול בתביעותיהם בתוך 30 ימים מיום קבלת התביעה.
האם ובאיזה אופן יכולים בני המשפחה להיות מעורבים בקבלת קצבת נכות ?
מה ניתן לעשות אם יש חשש שבן המשפחה מתמודד הנפש לא יעשה שימוש נבון בכספי קצבת הנכות?
  • אם מתמודד הנפש לא מסוגל לדאוג לענייני רכושו, ניתן לבקש להתמנות כאפוטרופוס לרכוש ובמקרה הצורך גם כאפוטרופוס לגוף ולרכוש.
  • אם אין מקום למינוי אפוטרופוס, ניתן לפנות בבקשה למינוי תומך החלטות עבור מתמודד הנפש.
  • אם מתמודד הנפש הפקיד ייפוי כוח מתמשך, יתמנה מי שנזכר בייפוי הכוח כאחראי על ענייניו הכספיים, אם התקיימו התנאים להפעלת ייפוי הכוח.

קבלת סל שיקום

סל השיקום ניתן על ידי משרד הבריאות למי שהוכרו לו לפחות 40% נכות בגין פגיעת נפש, ועשוי לסייע רבות בתחומים שונים, כגון דיור, תעסוקה, טיפולי שיניים, סיוע למשפחות מתמודדי הנפש ועוד.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מהו סל השיקום וכיצד ניתן לקבל אותו?
האם ובאיזה אופן יכולים בני המשפחה להיות מעורבים בקבלת סל שיקום עבור בן המשפחה מתמודד הנפש?

אשפוז פסיכיאטרי

לעתים נדרש אשפוז פסיכיאטרי כדי לייצב את מצבו של מתמודד הנפש. האשפוז יכול להיעשות מרצון או בכפייה, ורצוי שבני המשפחה יידעו כיצד להיות מעורבים בהליך, מהן זכויותיהן וכיצד הם יכולים לסייע לבן משפחתם, הן בשאלת הכניסה לאשפוז הפסיכיאטרי, במהלכו ולאחר השחרור. מעורבות בני המשפחה ידועה כחשובה ביותר להחלמתו של מתמודד הנפש ולהשתלבותו מחדש בחברה לאחר האשפוז.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה אפשר לעשות אם יש חשש שבן המשפחה מתמודד הנפש עשוי לפגוע בעצמו או אלים ומסכן את סביבתו?
  • אם בן המשפחה התאשפז מרצון, הוא יכול לבקש להשתחרר בכל עת, והוא ישוחרר בתוך 48 שעות מהרגע שביקש זאת.
  • חולה שאושפז אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו, את קרובי משפחתו והאפוטרופוס שלו על זכותו לייצוג משפטי.
האם קיימות מסגרות אשפוזיות ייעודיות עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס?
  • כן, קיימות כיום מספר מסגרות של אשפוז פסיכיאטרי לנפגעות תקיפה מינית.
  • מדובר באשפוז מרצון, שנועד לתמוך במצב הייחודי של נפגעות תקיפה מינית.
  • לרוב מדובר בתקופות אשפוז קצרות, שנועדו לייצב את מצבן של הנפגעות בתקופות אקוטיות.
כיצד יש לפעול במקרה שבן המשפחה סובל הן מלקות נפשית והן ממוגבלות שכלית התפתחותית?
  • מטופלים שמאובחנים בתחלואה כפולה נזקקים לטיפול ייחודי.
  • אנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית שסובלים גם ממוגבלות שכלית התפתחותית, ברמה בינונית ומעלה, יעברו ועדה בין-משרדית לצורך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית לתחלואה כפולה. כל גורם טיפולי במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה יכול להפנות מטופל לוועדה הבין משרדית.
להרחבה ראו באתר ״כל הבריאות״
כיצד יש לפעול במקרה שבן המשפחה סובל הן מלקות נפשית והן מבעיית התמכרות לאלכוהול או סמים?
  • מטופלים שמאובחנים בתחלואה כפולה נזקקים לטיפול ייחודי.
  • לפרטים בדבר מסגרות לאנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית שסובלים גם מהתמכרות לסמים או אלכוהול ראו באתר משרד הבריאות.
כיצד ניתן לאשפז בן משפחה שמונה לו אפוטרופוס?
  • אם בן המשפחה החולה הוכרז פסול דין, מספיקה הסכמת האפוטרופוס לאשפוז ואין צורך לשמוע את דעתו של החולה.
  • בהתאם לפסיקה, אם החולה לא הוכרז פסול דין, יש לשמוע את דעתו לפני האשפוז, ואם הוא מתנגד לאשפוז למרות הסכמת האפוטרופוס, בית המשפט יחליט האם לאשפזו או לא.
  • לפרטים נוספים ראו אשפוז מרצון של מתמודדי נפש.
האם וכיצד בני משפחתו של המאושפז מעורבים בהליך קבלתו לאשפוז פסיכיאטרי?
  • בתי החולים נוהגים או נדרשים לשתף את המשפחה בהליך הקבלה לאשפוז, בין היתר בנושאים הבאים:
  • באשפוז מרצון, המאושפז או האפוטרופוס יחתום על טופס הסכמה לאשפוז, שכולל הסכמה לטיפולים רפואיים (למעט טיפול בנזע חשמלי לגביו נדרשת הסכמה נפרדת).
  • באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי.
  • בית החולים ישמור את חפצי הערך של המאושפז, או ייתן אותם לבן משפחתו של המאושפז, אם ניתנה הסכמתו לכך או אם בן המשפחה הוא האפוטרופוס לרכוש המאושפז.
  • יש חובה להדריך את המטופל ומשפחתו בסמוך לתחילת האשפוז בנושאים שונים, בהם זכויות וחובות המטופל באשפוז הפסיכיאטרי, השירותים שניתנים במחלקה, השיקולים להחלטה הרפואית והטיפולים שמוצעים, ממצאי הבדיקות, אבחנה משוערת ותוכנית טיפול.

להרחבה ראו:

האם בני משפחתו של המאושפז רשאים להיות מעורבים בהליך האשפוז ולאחריו?
  • כן, כאשר בני המשפחה והמאושפז עצמו מעוניינים בכך.
  • במקרה זה, ישותפו בני המשפחה בהליך הקבלה לאשפוז, ואם לא נכחו, יקבלו עדכון אודות הקבלה לאשפוז.
  • לאחר מכן ייקבע לבני המשפחה מפגש עם איש קשר במחלקה בה מאושפז הקרוב, בתוך 5 ימים מיום הקבלה לאשפוז.
  • לקראת השחרור מהאשפוז יתקיים מפגש עם בני המשפחה לצורך מתן הסברים על המשך הטיפול
ראו מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה וכן נוהל עבודה עם משפחות של מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי
לאיזה קשר זכאים בני המשפחה עם המאושפז בזמן שהותו בבית החולים?
  • זכותם של בני המשפחה:
    • לבקר את בן המשפחה בשעות המוגדרות בבית החולים.
    • לשמור על קשר טלפוני או בכתב עם המאושפז.
    • להביא למאושפז פירות, שתייה חמה וקרה (מזון אחר יאוחסן בנפרד לשם שמירה על מטופלים אחרים).
    • להביא ביגוד אישי עבור המאושפז, ונעלי בית נוחות.
    • להיפגש עם המטפלים של המאושפז, בתיאום מראש, ולהתעדכן במצבו של המאושפז.
כיצד יכולים בני המשפחה לסייע לשמירת זכויותיו של בן המשפחה המאושפז?
  • רצוי שבני המשפחה יהיו ערים לכך שזכויותיו של בן המשפחה נשמרות, וזאת באמצעות שמירה על קשר עמו ועם הצוות המטפל.
  • אם מצבו הרפואי של המאושפז מאפשר זאת, הוא זכאי, בין היתר, לזכויות הבאות:
    • שמירה על קשר עם מי שיבקש, וכן לקבל אורחים בשעות הביקור שמוגדרות במוסד. באופן כללי שעות הביקור יהיו בימים א'-ה' בין השעות 20:30-15:30, ובסופי שבוע וחגים בין השעות 20:00-10:00.
    • ללבוש את בגדיו האישיים ולהחזיק חפצים אישיים במידה סבירה.
    • לנוע בחופשיות בשטחים הציבוריים בבית החולים.
  • זכויות אלה קיימות גם באשפוז כפוי במחלקה סגורה, כל עוד מצבו של המטופל מאפשר זאת.
    • לקבל עדכון על מצבו הרפואי.
להרחבה על זכויות המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי ראו:
האם ניתן לקבל מידע על מצבו של בן משפחה שמאושפז באשפוז פסיכיאטרי?
  • מאושפז פסיכיאטרי זכאי לשמירה על סודיות רפואית, ולא ניתן למסור מידע על מצבו לבני משפחתו ללא הסכמתו בכתב.
  • כאשר המאושפז לא כשיר לחתום על טופס הסכמה למסירת מידע, ולא מונה לו אפוטרופוס מבני המשפחה, ייתכן שלא יהיה ניתן למסור מידע לבני המשפחה.
  • למרות זאת, בני המשפחה זכאים לדעת לכל הפחות על עצם אשפוזו של בן המשפחה, כאשר מדובר באשפוז בכפייה.
האם ובאיזה אופן מעורבים בני המשפחה של המטופל בהליך שחרורו מאשפוז פסיכיאטרי?
  • לקראת השחרור, באחריות בית חולים ליצור קשר עם גורמים טיפוליים בקהילת המטופל, לצורך המשך הטיפול בו.
  • ההחלטה על המשך הטיפול תיעשה בשיתוף עם המטופל, ואם הוא מסכים לכך - ישותפו גם בני משפחתו או גורם משמעותי אחר.
  • המטופל, ובהסכמתו - גם בני המשפחה - יקבלו הדרכה בכתב ובעל פה, שכוללת, בין היתר, פרטים בדבר המשך טיפול בקהילה, שמירת רצף טיפול, מצבים שבהם יש לפנות לגורמים רפואיים שונים וכדומה.
להרחבה ראו מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה וכן נוהל שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי מיום 1.7.2016.
האם ניתן לחייב מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי לקבל טיפול רפואי?
  • כאשר מדובר במאושפז בכפייה אין חובה לקבל את הסכמתו לטיפול רפואי.
  • כאשר מדובר במאושפז מרצון:
כיצד ניתן לטפל במאושפזים בנזע חשמלי?
  • קיימים תנאים הנדרשים לצורך מתן טיפול בנזע חשמלי.
  • חשוב לדעת שכאשר מדובר במאושפז מרצון, יש חובה לקבל את הסכמתו לטיפול, אך כשמדובר במאושפז בכפייה, אין חובה לקבל הסכמתו.
למידע נוסף בדבר התנאים שנדרשים לטיפול בנזע חשמלי ראו כאן
כיצד ניתן להגיש תלונה על שירות שקיבל קרוב משפחה בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה לבריאות הנפש?

אשפוז בכפייה

במקרים חריגים, כאשר בן המשפחה נמצא במצב פסיכוטי בו נשקפת סכנה לחייו או לסביבתו, והוא מסרב להתאשפז, ניתן לפעול כך שבן המשפחה יאושפז בכפייה ויקבל את הטיפול שדרוש לו. חשוב לציין שלבן המשפחה יש זכות לייצוג משפטי בערעור על ההחלטה לאשפז אותו בכפייה.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה ניתן לעשות אם נראה שבן המשפחה הופך מסוכן לעצמו או לסביבתו, אך הוא מסרב להתאשפז?
  • בני המשפחה יכולים לפנות לפסיכיאטר מחוזי בבקשה לאשפוז כפוי.
  • כאשר יש דחיפות (למשל סכנה מיידית שבן המשפחה עשוי לפגוע בעצמו או באחרים), ניתן להזעיק את המשטרה או את מד"א שיסייעו בתהליך.
  • הוראה לאשפוז כפוי מיידי תינתן אם החולה מצוי במצב פסיכוטי שכתוצאה ממנו נשקפת סכנה לו עצמו (אובדנות) או לסביבתו (תקיפה), והוא מסרב להתאשפז.
  • אם החולה הובא לבית החולים, ניתן לאשפז אותו באמצעות הוראה לאשפוז כפוי מאת מנהל בית החולים, ללא צו אשפוז.
  • חולה שאושפז אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו, את קרובי משפחתו והאפוטרופוס שלו על זכותו לייצוג משפטי, כאמור בהמשך.
מהי זכותו של מטופל לייצוג משפטי באשפוז בכפייה?
  • באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי בערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • בפנייה לקבלת סיוע משפטי לייצוג בפני הוועדה הפסיכיאטרית, לא נבדקת זכאותו הכלכלית של הפונה ולא נבדק הסיכוי המשפטי לבקשתו.
  • בבחינת הסיוע לייצוג בערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית (בפני ביהמ"ש המחוזי), נבחן הסיכוי המשפטי בלבד, ולא נבדקת היכולת הכלכלית של הפונה.
האם ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי בשל מחלת האנורקסיה?
  • לגבי מבוגרים, ובהתאם לפסיקה, קיימת מחלוקת האם אנורקסיה נחשבת "מחלת נפש" שמאפשרת אשפוז בכפייה של מבוגרים, והדבר ייבחן לפי כל מקרה ומקרה ובהתאם לחומרת התסמינים של המחלה.
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות ובפסק דין שעוסק בנושא.
מהו משך זמן האשפוז הכפוי?
  • אשפוז כפוי יהיה ל-7 ימים לכל היותר, כאשר לפסיכיאטר המחוזי סמכות להאריך אותו ב-7 ימים נוספים, ובסך הכל 14 ימים.
  • אם הצוות הרפואי מעריך שיש צורך באשפוז ממושך מעבר ל-14 ימים, עליו לפנות לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
  • הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית יכולה להאריך את תקופת האשפוז לתקופה נוספת של 3 חודשים לכל היותר.
  • לאחר ההארכה הראשונה, הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית רשאית להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.
לפרטים נוספים ראו אשפוז כפוי דחוף של מתמודדי נפש.
הוועדה הפסיכיאטרית החליטה להאריך את תקופת האשפוז הכפוי, איך ניתן להתנגד לכך? אם הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את תקופת האשפוז לתקופה שעולה על שלושה חדשים, החולה, קרובו או אפוטרופסו יכול לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בעניין האשפוז, בתום 3 חודשים מיום שנתנה את ההחלטה על ההארכה.
האם מאושפז בכפייה רשאי לצאת לחופשות? הצוות המטפל יכול לאפשר חופשה במהלך האשפוז הכפוי.

שחרור מאשפוז פסיכיאטרי

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה ניתן לעשות אם בן משפחה מתמודד נפש מאושפז בכפייה והמשפחה מבקשת את שחרורו?
  • אם הפסיכיאטר המחוזי הורה על האשפוז, כל אדם יכול להגיש ערר על החלטתו לוועדה הפסיכיאטרית והיא תדון בערר בתוך 5 ימים מהיום שהוגש.
  • על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית יכולים קרובי המשפחה והיועץ המשפטי לממשלה לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום שניתנה החלטת הוועדה, בהתאם להוראות פרק ו' לתקנות טיפול בחולי נפש.
  • החולה זכאי לייצוג משפטי בהליךערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • יש חובה ליידע את קרובי המשפחה והאפוטרופוס של החולה על זכותו לקבל ייצוג משפטי.
  • אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לייצוג משפטי עבור החולה, ואם אין לחולה אפוטרופוס - יכול קרוב משפחה להגיש הבקשה בשמו.
  • בדיון בוועדה הפסיכיאטרית יהיו נוכחים החולה, עורך דינו ואנשים נוספים שנוגעים לעניין ושנוכחותם דרושה.
מה ניתן לעשות אם בבית החולים הפסיכיאטרי מבקשים לשחרר בן משפחה מאשפוז, אבל המשפחה מבקשת להתנגד?
  • אם החליט מנהל על שחרור החולה, יכולים החולה וקרוביו להתנגד לשחרור.
  • אם הוגשה התנגדות לשחרור, לא ניתן יהיה לשחרר את החולה אלא באישור פסיכיאטר מחוזי.
על החלטת פסיכיאטר מחוזי בדבר השחרור ניתן להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית.

לאחר אשפוז

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
לאיזה סיוע עשוי להיות זכאי אדם שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי?
מהן המסגרות הטיפוליות שעשויות להתאים לאדם לאחר אשפוז פסיכיאטרי?

ראו גם מסגרות לטיפול אמבולטורי

זכויות וסיוע לבני משפחותיהם של מתמודדי נפש

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה מתמודד נפש? ניתן לפנות למרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש, שפועלים מטעם משרד הבריאות באמצעות עמותות.
האם קיימות הטבות כלשהן לבני משפחה של מתמודדי נפש?
הערת עריכה
== הפרעות ומחלות נפשיות שכיחות ==

מתמודדי נפש עשויים לסבול מקשת רחבה של מקרים, שנעים בין לקויות והפרעות ועד למחלות נפש. ריכזנו את ההפרעות והמחלות השכיחות, שעשויות להתבטא, בין היתר, בהפרעות אכילה, גילויי אלימות קיצונית ולא מוסברת, אובדנות, שינויים קיצוניים בהתנהגות ועוד.

{
הערה מאת כרמל סחף (שיחה) 11:51, 28 בדצמבר 2017 (IST)

אוכלוסיות ספציפיות

ההתמודדות הנפשית הרחבה למידע נוסף באתר המשך טיפול
נשים וגברים שסובלים מאנורקסיה והפרעות אכילה
נזק נפשי בעקבות פגיעה מינית
  • נפגעי ונפגעות תקיפה מינית עשויים לחוות קשיים נפשיים בעקבות הפגיעה שחוו.
  • נפגעי ונפגעות תקיפה מינית זכאים לסיוע רפואי ושירותים נוספים במרכזי טיפול ייעודיים של משרד הרווחה.
למידע נוסף ובדבר הזכויות להן זכאים נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וכיצד למצות אותן, ראו פורטל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס.
נזק נפשי בעקבות פגיעה בפעולת איבה או בתאונת דרכים
  • נפגעי פעולות איבה או נפגעי תאונות דרכים עשויים לסבול מנזק נפשי בעקבות הפגיעה שחוו.
  • אם בן המשפחה נפגע בפעולת איבה או בתאונת דרכים, מומלץ לעיין בפורטל הרלוונטי כדי להכיר את הזכויות הנוספות שנלוות לאותו מקרה, וכיצד לסייע לבן המשפחה למצות אותן.
לפרטים נוספים ראו נפגעי פעולות איבה או נפגעי תאונות דרכים.

חשוב לדעת

פסקי דין


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים