מדריך למשפחה של מתמודד נפש

מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לטיפולים ותרופות שונות, לקצבת נכות ושירותי שיקום, למסגרות טיפוליות שלא במסגרת אשפוז ולשירותי אשפוז פסיכיאטרי

מתמודד נפש בוגר וכשיר יכול לבצע בחירות שנוגעות לאופן הטיפול בו, גם אם הן לא מוסכמות על בני המשפחה

למידע רלוונטי לגבי ילדים ונוער ראו מדריך למשפחות של ילדים ובני נוער מתמודדי נפש

למידע רשמי ראו אתר משרד הבריאות ו אתר ״כל הבריאות״

תוכן עניינים

התמודדות עם בן משפחה שמתמודד עם קשיים נפשיים יכולה להיות מאתגרת ומורכבת. אם בני המשפחה יידעו מהן האפשרויות שעומדות בפני מתמודד הנפש לצורך הטיפול בו וכיצד ניתן לסייע לו, כך הטיפול עשוי להיות קל ויעיל יותר. סביבה משפחתית מעורבת ותומכת נחשבת חשובה ביותר בייצוב מצבו של מתמודד הנפש, החלמתו והשתלבותו בקהילה.

מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לתרופות וטיפולים פסיכולוגיים שונים במסגרת סל הבריאות ושירותי בריאות הנפש, למסגרות טיפוליות תומכות שאינן אשפוזיות, לקצבת נכות ולסל שיקום, שמסייע בתחומי החינוך, הדיור, התעסוקה ועוד, וכן לשירותי אשפוז פסיכיאטריים, אם יש בכך צורך.
חשוב שבני המשפחה יהיו מודעים לכך שבמקרים רבים, מתמודד נפש בוגר וכשיר יכול לבצע בחירות שנוגעות לאופן הטיפול בו, גם אם הן לא מוסכמות על בני המשפחה.

המדריך כולל את הנושאים הבאים:

טיפולים שניתנים למתמודדי נפש ללא אשפוז מלא
קבלת קצבת נכות
קבלת סל שיקום
אשפוז פסיכיאטרי, שחרור מאשפוז פסיכיאטרי ומידע לאחר אשפוז
זכויות וסיוע לבני משפחותיהם של מתמודדי נפש
אוכלוסיות ספציפיות

טיפולים שניתנים למתמודדי נפש ללא אשפוז מלא

שאלה	תשובה	הערות
מה נכלל בסל הבריאות בשירותי בריאות הנפש וכיצד ניתן לקבל את הטיפולים שבסל?	קופות החולים הן שמספקות שירותים בתחום בריאות הנפש. הזכאות לטיפול נפשי כלולה בסל הבריאות, וניתנת לכלל התושבים, כאשר חלק מהשירותים כרוכים בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופת החולים. כדי לקבל את הטיפול יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה ולפעול בהתאם לתנאי קופת החולים.	להרחבה על השירותים שנכללים בסל הבריאות בתחום בריאות הנפש ראו אתר ״כל הבריאות״. להרחבה ראו פרטים בדבר שירותי בריאות הנפש שניתנים בקופת חולים כללית, בקופת חולים מכבי, בקופת חולים מאוחדת, ובקופת חולים לאומית
אילו מסגרות טיפוליות ללא אשפוז קיימות עבור מתמודדי נפש?	מסגרת טיפול יום למתמודדי נפש, שניתנת בחינם, ומתאימה למי שקיימת עבורו מסגרת משפחתית או טיפולית תומכת בקהילה. המסגרת יכולה להיות תחנת ביניים עבור מטופלים שהשתחררו מאשפוז פסיכיאטרי או שעתידים להתאשפז. טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים. במקרים דחופים בהם יש צורך בטיפול חירום, ניתן לפנות ליחידת מיון למתמודדי נפש, וניתן לפנות אליה באופן עצמאי או בהפניה מהרופא המטפל.	להרחבה ראו מסגרות לטיפול אמבולטורי
אילו טיפולים נכללים בטיפול המרפאתי בבריאות הנפש?	בסל הבריאות ניתנים טיפולים רבים שאינם תרופתיים, שניתנים בחינם או בהשתתפות עצמית, בהתאם להסדר ובהתאם למסלול שהמטופל בוחר. סל השירותים המרפאתי כולל, בין היתר: אבחונים, ייעוץ, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, וכן סיוע בהגשת בקשה לועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש לצורך קבלת סל שיקום למתמודדי נפש ושירותים שונים. למידע נוסף ראו ב‏אתר ״כל הבריאות״.	לכל השירותים והטיפולים שניתנים בתחום בריאות הנפש, לרבות באמצעות סל השיקום, סל השירותים המרפאתי ושירותים נוספים, ראו אתר ״כל הבריאות״. סל שיקום למתמודדי נפש מעניק מסגרות משקמות לזכאים, שעשויות לכלול סיוע בדיור, תעסוקה, השלמת השכלה, ייעוץ ותמיכה. לפרטים נוספים ראו קבלת סל שיקום

טיפול בכפייה למתמודדי נפש, ללא אשפוז מלא

לעתים בן המשפחה מצוי במצב נפשי קשה, אך לא מוכן לגשת ולהיבדק או לקבל את הטיפול שהוא זקוק לו. במקרים רבים זכאי מתמודד הנפש לסרב לטיפול או לבדיקה, גם אם בני משפחתו חשים שעליו לקבלם, אך קיימים מקרים שבהם בני המשפחה יכולים לבקש שמתמודד הנפש ייבדק או יטופל בכפייה, גם בניגוד לרצונו, אם המצב מצדיק זאת.

שאלה	תשובה	הערות
בן המשפחה מסרב להיבדק, האם יש דרך לכפות עליו בדיקה פסיכיאטרית?	ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשה להורות על בדיקה כפויה לבן המשפחה אם התקיימו התנאים הבאים: קיים חשש שבן המשפחה סובל ממחלת נפש (למשל פסיכוזה). חשוב לציין כי הפרעות אחרות כגון חרדות, אנורקסיה, או הפרעות אישיות לא יאפשרו בדיקה בכפייה. בשל מחלתו, תפיסת המציאות שלו לקויה. קיימים תנאים נוספים שנבדלים בין בדיקה כפויה דחופה של מתמודדי נפש לבין בדיקה כפויה לא דחופה של מתמודדי נפש, בהתאם למקרה הספציפי. הוראה לביצוע בדיקה כפויה (דחופה ולא-דחופה) תקפה למשך 10 ימים.
האם ניתן לכפות טיפול על בן משפחה שלא מוכן לקבל את הטיפול מיוזמתו?	קיימים סוגים של טיפול אמבולטורי כפוי שמבוצעים על פי הוראה כתובה של פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט, בהתאם לנוהל טיפול מרפאתי כפוי מיום 11.6.2003 התנאים לטיפול מרפאתי כפוי זהים לתנאים לאשפוז כפוי דחוף של מתמודדי נפש. להרחבה על התנאים ראו בהמשך המדריך בפרק שעוסק באשפוז בכפייה.	להרחבה ראו טיפול אמבולטורי כפוי
האם יש זכות לייצוג משפטי בדיון על החלטה לטיפול אמבולטורי בכפייה?	מטופל בכפייה, על-פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על-פי צו של בית משפט, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך-דין בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית או בדיון בערעור על החלטותיה (בפני בית המשפט המחוזי). מי שמאושפז על-פי הוראת אשפוז או על-פי הוראה לטיפול מרפאתי של פסיכיאטר מחוזי, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, וזאת במימון המדינה. למידע נוסף ראו סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים. מי שמאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על-פי צו של בית משפט, זכאי להיות מיוצג בדיונים על-ידי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, במימון המדינה. המטופל יכול לבחור להיות מיוצג על-ידי עורך דין אחר לפי בחירתו ועל חשבונו.	למידע נוסף ראו ייצוג משפטי בטיפול כפוי

קבלת קצבת נכות

מתמודדי נפש עשויים להיות מוכרים כנכים ולקבל קצבת נכות וכן סל שיקום במקרים המתאימים. הבקשה להכרה כנכה מתמודד נפש יכולה להיות לאחר אשפוז פסיכיאטרי או ללא קשר לאשפוז פסיכיאטרי.

שאלה	תשובה	הערות
האם ניתן להכיר במתמודד נפש כנכה?	מתמודד נפש עשוי להיות מוגדר כנכה מתמודד נפש. נכה מתמודד נפש עשוי להיות זכאי לאחת או יותר מהזכויות האלו: סל שיקום למתמודדי נפש מטעם משרד הבריאות קצבת נכות והטבות נלוות מטעם המוסד לביטוח לאומי. זכויות שונות שניתנות בגין נכות רפואית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, גם למי שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות.	ראו פירוט בדבר הזכויות בהמשך הטבלה
כיצד יש לפעול להכרה במתמודד נפש כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולמה הוא עשוי להיות זכאי אם יוכר כנכה?	יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. לצורך בדיקת הזכאות, האדם ייבדק על ידי הוועדה הרפואית, ובן משפחה יכול להתלוות אליו לדיון בוועדה הרפואית, לצורך ליווי או תרגום. מתמודד נפש שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות והטבות נלוות. במקרה שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה נכות בשיעור של 60% לפחות, או 40% לפחות (כאשר ליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות), או 50% לפחות (לעקרת בית), ניתן יהיה לקבוע דרגת אי כושר, שעל פיה ייקבע אם קיימת זכאות לקצבת נכות. ישנן זכויות שונות שניתנות בגין נכות רפואית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, גם למי שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות.	עבור בעלי לקות נפשית בשיעור 50% ומעלה קיים מסלול מהיר להגשת תביעה לקצבת נכות כללית, והביטוח הלאומי ישתדל לסיים את הטיפול בתביעותיהם בתוך 30 ימים מיום קבלת התביעה.
האם ובאיזה אופן יכולים בני המשפחה להיות מעורבים בקבלת קצבת נכות ?	לצורך קבלת קצבת נכות מאת המוסד לביטוח לאומי, יכול בן משפחה להתלוות לאדם לדיון בוועדה הרפואית.
מה ניתן לעשות אם יש חשש שבן המשפחה מתמודד הנפש לא יעשה שימוש נבון בכספי קצבת הנכות?	אם מתמודד הנפש לא מסוגל לדאוג לענייני רכושו, ניתן לבקש להתמנות כאפוטרופוס לרכוש ובמקרה הצורך גם כאפוטרופוס לגוף ולרכוש. אם אין מקום למינוי אפוטרופוס, ניתן לפנות בבקשה למינוי תומך החלטות עבור מתמודד הנפש. אם מתמודד הנפש הפקיד ייפוי כוח מתמשך, יתמנה מי שנזכר בייפוי הכוח כאחראי על ענייניו הכספיים, אם התקיימו התנאים להפעלת ייפוי הכוח.

קבלת סל שיקום

סל השיקום ניתן על ידי משרד הבריאות למי שהוכרו לו לפחות 40% נכות בגין פגיעת נפש, ועשוי לסייע רבות בתחומים שונים, כגון דיור, תעסוקה, טיפולי שיניים, סיוע למשפחות מתמודדי הנפש ועוד.

שאלה	תשובה	הערות	המשך טיפול
מהו סל השיקום וכיצד ניתן לקבל אותו?	אדם מעל גיל 18 שהוכרו לו 40% נכות בגין פגיעת נפש, יפנה לועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש לצורך קבלת סל שיקום למתמודדי נפש מטעם משרד הבריאות. זכאי סל שיקום למתמודדי נפש עשויים להיות זכאים לסיוע בתחומי דיור, חינוך, תעסוקה, וזכויות והטבות נוספות, בהתאם לתוכנית שתותאם עבורם. קביעת הנכות יכולה להיעשות בשתי דרכים: על ידי פסיכיאטר מוסמך. קביעת נכות על ידי פסיכיאטר מוסמך יכולה לבסס זכאות אך ורק לסל השיקום של משרד הבריאות, ולא להטבות או זכויות נוספות, כגון קצבת נכות. קביעת נכות נעשית על ידי המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הוועדה הרפואית במסגרת הליך התביעה לקצבת נכות, כמתואר לעיל. במקרה שהנכות הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אין צורך לפנות לפסיכיאטר.	סל שירותים מרפאתי כולל בין היתר סיוע בהגשת בקשה לוועדת השיקום האיזורית לצורך קבלת סל השיקום, וניתן לפנות לרופא המשפחה או למוקד קופת החולים לקבלת ייעוץ. למידע נוסף בדבר סל השיקום ראו סל שיקום למתמודדי נפש ובאתר ״כל הבריאות״. למידע בדבר מסגרות השיקום באזורים השונים בארץ ראו אתר משרד הבריאות.
האם ובאיזה אופן יכולים בני המשפחה להיות מעורבים בקבלת סל שיקום עבור בן המשפחה מתמודד הנפש?	בן משפחה יכול לפנות מטעם מתמודד הנפש לועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש לצורך קבלת סל שיקום למתמודדי נפש. אם מתמודד הנפש מבקש זאת, אדם ממשפחתו יכול להיות נוכח בדיון בוועדת השיקום, בהתאם לנוהל עבודת ועדות שיקום אזוריות, והוועדה רשאית לשמוע את דעתם של בני המשפחה, אם ביקשה זאת.

אשפוז פסיכיאטרי

לעתים נדרש אשפוז פסיכיאטרי כדי לייצב את מצבו של מתמודד הנפש. האשפוז יכול להיעשות מרצון או בכפייה, ורצוי שבני המשפחה יידעו כיצד להיות מעורבים בהליך, מהן זכויותיהן וכיצד הם יכולים לסייע לבן משפחתם, הן בשאלת הכניסה לאשפוז הפסיכיאטרי, במהלכו ולאחר השחרור. מעורבות בני המשפחה ידועה כחשובה ביותר להחלמתו של מתמודד הנפש ולהשתלבותו מחדש בחברה לאחר האשפוז.

שאלה	תשובה	הערות
מה אפשר לעשות אם יש חשש שבן המשפחה מתמודד הנפש עשוי לפגוע בעצמו או אלים ומסכן את סביבתו?	אם ניתן לקבל את שיתוף הפעולה של בן המשפחה, ניתן לבקש ממנו שיאשפז את עצמו אשפוז מרצון. אם בן המשפחה לא מסוגל לשתף פעולה, ניתן לפנות לפסיכיאטר מחוזי בבקשה לאשפוז כפוי, לפרטים נוספים ראו בהמשך המדריך בנושא אשפוז פסיכיאטרי בכפייה. הוראה לאשפוז כפוי מיידי תינתן אם החולה מצוי במצב פסיכוטי שכתוצאה ממנו נשקפת סכנה לו עצמו (אובדנות) או לסביבתו (תקיפה), והוא מסרב להתאשפז.	אם בן המשפחה התאשפז מרצון, הוא יכול לבקש להשתחרר בכל עת, והוא ישוחרר בתוך 48 שעות מהרגע שביקש זאת. חולה שאושפז אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו, את קרובי משפחתו והאפוטרופוס שלו על זכותו לייצוג משפטי.
האם קיימות מסגרות אשפוזיות ייעודיות עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס?	כן, קיימות כיום מספר מסגרות של אשפוז פסיכיאטרי לנפגעות תקיפה מינית. מדובר באשפוז מרצון, שנועד לתמוך במצב הייחודי של נפגעות תקיפה מינית. לרוב מדובר בתקופות אשפוז קצרות, שנועדו לייצב את מצבן של הנפגעות בתקופות אקוטיות.
כיצד יש לפעול במקרה שבן המשפחה סובל הן מלקות נפשית והן ממוגבלות שכלית התפתחותית?	מטופלים שמאובחנים בתחלואה כפולה נזקקים לטיפול ייחודי. אנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית שסובלים גם ממוגבלות שכלית התפתחותית, ברמה בינונית ומעלה, יעברו ועדה בין-משרדית לצורך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית לתחלואה כפולה. כל גורם טיפולי במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה יכול להפנות מטופל לוועדה הבין משרדית.	להרחבה ראו באתר ״כל הבריאות״
כיצד יש לפעול במקרה שבן המשפחה סובל הן מלקות נפשית והן מבעיית התמכרות לאלכוהול או סמים?	מטופלים שמאובחנים בתחלואה כפולה נזקקים לטיפול ייחודי. לפרטים בדבר מסגרות לאנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית שסובלים גם מהתמכרות לסמים או אלכוהול ראו באתר משרד הבריאות.
כיצד ניתן לאשפז בן משפחה שמונה לו אפוטרופוס?	אם בן המשפחה החולה הוכרז פסול דין, מספיקה הסכמת האפוטרופוס לאשפוז ואין צורך לשמוע את דעתו של החולה. בהתאם לפסיקה, אם החולה לא הוכרז פסול דין, יש לשמוע את דעתו לפני האשפוז, ואם הוא מתנגד לאשפוז למרות הסכמת האפוטרופוס, בית המשפט יחליט האם לאשפזו או לא. לפרטים נוספים ראו אשפוז מרצון של מתמודדי נפש.
האם וכיצד בני משפחתו של המאושפז מעורבים בהליך קבלתו לאשפוז פסיכיאטרי?	בתי החולים נוהגים או נדרשים לשתף את המשפחה בהליך הקבלה לאשפוז, בין היתר בנושאים הבאים: באשפוז מרצון, המאושפז או האפוטרופוס יחתום על טופס הסכמה לאשפוז, שכולל הסכמה לטיפולים רפואיים (למעט טיפול בנזע חשמלי לגביו נדרשת הסכמה נפרדת). באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי. בית החולים ישמור את חפצי הערך של המאושפז, או ייתן אותם לבן משפחתו של המאושפז, אם ניתנה הסכמתו לכך או אם בן המשפחה הוא האפוטרופוס לרכוש המאושפז. יש חובה להדריך את המטופל ומשפחתו בסמוך לתחילת האשפוז בנושאים שונים, בהם זכויות וחובות המטופל באשפוז הפסיכיאטרי, השירותים שניתנים במחלקה, השיקולים להחלטה הרפואית והטיפולים שמוצעים, ממצאי הבדיקות, אבחנה משוערת ותוכנית טיפול.	להרחבה ראו: מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה נוהל קבלה ואשפוז בבית חולים מיום 1.1.2016 נוהל קבלה, בדיקה וטיפול במלר"ד לשם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מיום 1.1.2016 נוהל טיפול בחפצי ערך של מטופל במהלך אשפוז פסיכיאטרי מיום 1.5.2017
האם בני משפחתו של המאושפז רשאים להיות מעורבים בהליך האשפוז ולאחריו?	כן, כאשר בני המשפחה והמאושפז עצמו מעוניינים בכך. במקרה זה, ישותפו בני המשפחה בהליך הקבלה לאשפוז, ואם לא נכחו, יקבלו עדכון אודות הקבלה לאשפוז. לאחר מכן ייקבע לבני המשפחה מפגש עם איש קשר במחלקה בה מאושפז הקרוב, בתוך 5 ימים מיום הקבלה לאשפוז. לקראת השחרור מהאשפוז יתקיים מפגש עם בני המשפחה לצורך מתן הסברים על המשך הטיפול	ראו מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה וכן נוהל עבודה עם משפחות של מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי
לאיזה קשר זכאים בני המשפחה עם המאושפז בזמן שהותו בבית החולים?	זכותם של בני המשפחה: לבקר את בן המשפחה בשעות המוגדרות בבית החולים. לשמור על קשר טלפוני או בכתב עם המאושפז. להביא למאושפז פירות, שתייה חמה וקרה (מזון אחר יאוחסן בנפרד לשם שמירה על מטופלים אחרים). להביא ביגוד אישי עבור המאושפז, ונעלי בית נוחות. להיפגש עם המטפלים של המאושפז, בתיאום מראש, ולהתעדכן במצבו של המאושפז.	למידע נוסף ראו מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה וכן נוהל עבודה עם משפחות של מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי.
כיצד יכולים בני המשפחה לסייע לשמירת זכויותיו של בן המשפחה המאושפז?	רצוי שבני המשפחה יהיו ערים לכך שזכויותיו של בן המשפחה נשמרות, וזאת באמצעות שמירה על קשר עמו ועם הצוות המטפל. אם מצבו הרפואי של המאושפז מאפשר זאת, הוא זכאי, בין היתר, לזכויות הבאות: שמירה על קשר עם מי שיבקש, וכן לקבל אורחים בשעות הביקור שמוגדרות במוסד. באופן כללי שעות הביקור יהיו בימים א'-ה' בין השעות 20:30-15:30, ובסופי שבוע וחגים בין השעות 20:00-10:00. ללבוש את בגדיו האישיים ולהחזיק חפצים אישיים במידה סבירה. לנוע בחופשיות בשטחים הציבוריים בבית החולים. זכויות אלה קיימות גם באשפוז כפוי במחלקה סגורה, כל עוד מצבו של המטופל מאפשר זאת. לקבל עדכון על מצבו הרפואי.	להרחבה על זכויות המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי ראו: זכותון למאושפז במחלקה פסיכיאטרית זכותון למאושפז מרצון במחלקה פסיכיאטרית זכותון למאושפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית אתר משרד הבריאות.
האם ניתן לקבל מידע על מצבו של בן משפחה שמאושפז באשפוז פסיכיאטרי?	מאושפז פסיכיאטרי זכאי לשמירה על סודיות רפואית, ולא ניתן למסור מידע על מצבו לבני משפחתו ללא הסכמתו בכתב. כאשר המאושפז לא כשיר לחתום על טופס הסכמה למסירת מידע, ולא מונה לו אפוטרופוס מבני המשפחה, ייתכן שלא יהיה ניתן למסור מידע לבני המשפחה. למרות זאת, בני המשפחה זכאים לדעת לכל הפחות על עצם אשפוזו של בן המשפחה, כאשר מדובר באשפוז בכפייה.	עשויים להיות הבדלים במסירת המידע לבני המשפחה בין מקרה של אשפוז בכפייה לבין אשפוז מרצון. ראו סודיות בטיפול במתמודדי נפש.
האם ובאיזה אופן מעורבים בני המשפחה של המטופל בהליך שחרורו מאשפוז פסיכיאטרי?	לקראת השחרור, באחריות בית חולים ליצור קשר עם גורמים טיפוליים בקהילת המטופל, לצורך המשך הטיפול בו. ההחלטה על המשך הטיפול תיעשה בשיתוף עם המטופל, ואם הוא מסכים לכך - ישותפו גם בני משפחתו או גורם משמעותי אחר. המטופל, ובהסכמתו - גם בני המשפחה - יקבלו הדרכה בכתב ובעל פה, שכוללת, בין היתר, פרטים בדבר המשך טיפול בקהילה, שמירת רצף טיפול, מצבים שבהם יש לפנות לגורמים רפואיים שונים וכדומה.	להרחבה ראו מעורבות המשפחה באשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה וכן נוהל שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי מיום 1.7.2016.
האם ניתן לחייב מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי לקבל טיפול רפואי?	כאשר מדובר במאושפז בכפייה אין חובה לקבל את הסכמתו לטיפול רפואי. כאשר מדובר במאושפז מרצון: נדרשת הסכמת המאושפז או האפוטרופוס לטיפול רפואי, למעט טיפול חירום, ואין לטפל בו ללא ההסכמה. בית החולים יכול לשחרר מאושפז מרצון שלא משתף פעולה עם תוכנית הטיפול, או לבקש את אשפוזו בכפייה, בהתאם למצב. הסכמת המאושפז מרצון לטיפולים רפואיים לא כוללת טיפול בנזע חשמלי, לגביו תידרש הסכמה נפרדת.
כיצד ניתן לטפל במאושפזים בנזע חשמלי?	קיימים תנאים הנדרשים לצורך מתן טיפול בנזע חשמלי. חשוב לדעת שכאשר מדובר במאושפז מרצון, יש חובה לקבל את הסכמתו לטיפול, אך כשמדובר במאושפז בכפייה, אין חובה לקבל הסכמתו.	למידע נוסף בדבר התנאים שנדרשים לטיפול בנזע חשמלי ראו כאן
כיצד ניתן להגיש תלונה על שירות שקיבל קרוב משפחה בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה לבריאות הנפש?	כל אדם יכול להגיש תלונה על שירותי בריאות הנפש לאחראי על תלונות ופניות הציבור בגוף הרלוונטי.

אשפוז בכפייה

במקרים חריגים, כאשר בן המשפחה נמצא במצב פסיכוטי בו נשקפת סכנה לחייו או לסביבתו, והוא מסרב להתאשפז, ניתן לפעול כך שבן המשפחה יאושפז בכפייה ויקבל את הטיפול שדרוש לו. חשוב לציין שלבן המשפחה יש זכות לייצוג משפטי בערעור על ההחלטה לאשפז אותו בכפייה.

שאלה	תשובה	הערות
מה ניתן לעשות אם נראה שבן המשפחה הופך מסוכן לעצמו או לסביבתו, אך הוא מסרב להתאשפז?	בני המשפחה יכולים לפנות לפסיכיאטר מחוזי בבקשה לאשפוז כפוי. כאשר יש דחיפות (למשל סכנה מיידית שבן המשפחה עשוי לפגוע בעצמו או באחרים), ניתן להזעיק את המשטרה או את מד"א שיסייעו בתהליך. הוראה לאשפוז כפוי מיידי תינתן אם החולה מצוי במצב פסיכוטי שכתוצאה ממנו נשקפת סכנה לו עצמו (אובדנות) או לסביבתו (תקיפה), והוא מסרב להתאשפז. אם החולה הובא לבית החולים, ניתן לאשפז אותו באמצעות הוראה לאשפוז כפוי מאת מנהל בית החולים, ללא צו אשפוז.	חולה שאושפז אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו, את קרובי משפחתו והאפוטרופוס שלו על זכותו לייצוג משפטי, כאמור בהמשך.
מהי זכותו של מטופל לייצוג משפטי באשפוז בכפייה?	באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי בערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי. בפנייה לקבלת סיוע משפטי לייצוג בפני הוועדה הפסיכיאטרית, לא נבדקת זכאותו הכלכלית של הפונה ולא נבדק הסיכוי המשפטי לבקשתו. בבחינת הסיוע לייצוג בערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית (בפני ביהמ"ש המחוזי), נבחן הסיכוי המשפטי בלבד, ולא נבדקת היכולת הכלכלית של הפונה.
האם ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי בשל מחלת האנורקסיה?	לגבי מבוגרים, ובהתאם לפסיקה, קיימת מחלוקת האם אנורקסיה נחשבת "מחלת נפש" שמאפשרת אשפוז בכפייה של מבוגרים, והדבר ייבחן לפי כל מקרה ומקרה ובהתאם לחומרת התסמינים של המחלה.	למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות ובפסק דין שעוסק בנושא.
מהו משך זמן האשפוז הכפוי?	אשפוז כפוי יהיה ל-7 ימים לכל היותר, כאשר לפסיכיאטר המחוזי סמכות להאריך אותו ב-7 ימים נוספים, ובסך הכל 14 ימים. אם הצוות הרפואי מעריך שיש צורך באשפוז ממושך מעבר ל-14 ימים, עליו לפנות לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית יכולה להאריך את תקופת האשפוז לתקופה נוספת של 3 חודשים לכל היותר. לאחר ההארכה הראשונה, הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית רשאית להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.	לפרטים נוספים ראו אשפוז כפוי דחוף של מתמודדי נפש.
הוועדה הפסיכיאטרית החליטה להאריך את תקופת האשפוז הכפוי, איך ניתן להתנגד לכך?	אם הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את תקופת האשפוז לתקופה שעולה על שלושה חדשים, החולה, קרובו או אפוטרופסו יכול לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בעניין האשפוז, בתום 3 חודשים מיום שנתנה את ההחלטה על ההארכה.	על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום שניתנה החלטת הוועדה, בהתאם להוראות פרק ו' לתקנות טיפול בחולי נפש.
האם מאושפז בכפייה רשאי לצאת לחופשות?	הצוות המטפל יכול לאפשר חופשה במהלך האשפוז הכפוי.

שחרור מאשפוז פסיכיאטרי

שאלה	תשובה	הערות	המשך טיפול
מה ניתן לעשות אם בן משפחה מתמודד נפש מאושפז בכפייה והמשפחה מבקשת את שחרורו?	אם הפסיכיאטר המחוזי הורה על האשפוז, כל אדם יכול להגיש ערר על החלטתו לוועדה הפסיכיאטרית והיא תדון בערר בתוך 5 ימים מהיום שהוגש. על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית יכולים קרובי המשפחה והיועץ המשפטי לממשלה לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום שניתנה החלטת הוועדה, בהתאם להוראות פרק ו' לתקנות טיפול בחולי נפש.	החולה זכאי לייצוג משפטי בהליךערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי. יש חובה ליידע את קרובי המשפחה והאפוטרופוס של החולה על זכותו לקבל ייצוג משפטי. אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לייצוג משפטי עבור החולה, ואם אין לחולה אפוטרופוס - יכול קרוב משפחה להגיש הבקשה בשמו. בדיון בוועדה הפסיכיאטרית יהיו נוכחים החולה, עורך דינו ואנשים נוספים שנוגעים לעניין ושנוכחותם דרושה.
מה ניתן לעשות אם בבית החולים הפסיכיאטרי מבקשים לשחרר בן משפחה מאשפוז, אבל המשפחה מבקשת להתנגד?	אם החליט מנהל על שחרור החולה, יכולים החולה וקרוביו להתנגד לשחרור. אם הוגשה התנגדות לשחרור, לא ניתן יהיה לשחרר את החולה אלא באישור פסיכיאטר מחוזי.	על החלטת פסיכיאטר מחוזי בדבר השחרור ניתן להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית.

לאחר אשפוז

שאלה	תשובה	הערות	המשך טיפול
לאיזה סיוע עשוי להיות זכאי אדם שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי?	רצוי לבדוק את הזכאות לקבלת קצבת נכות וקבלת סל שיקום, אם האדם לא קיבל אותן לפני האשפוז.
מהן המסגרות הטיפוליות שעשויות להתאים לאדם לאחר אשפוז פסיכיאטרי?	מסגרת טיפול יום למתמודדי נפש, שניתנת בחינם, ומתאימה למטופלים שהשתחררו מאשפוז פסיכיאטרי ושקיימת עבורם מסגרת משפחתית או טיפולים תומכת בקהילה. טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים, שכוללת טיפולים פסיכולוגיים, טיפול פסיכיאטרי, ייעוץ משפחתי וזוגי, ועוד. להרחבה ראו לעיל ובאתר ״כל הבריאות״	ראו גם מסגרות לטיפול אמבולטורי

זכויות וסיוע לבני משפחותיהם של מתמודדי נפש

שאלה	תשובה	הערות	המשך טיפול
למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה מתמודד נפש?	ניתן לפנות למרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש, שפועלים מטעם משרד הבריאות באמצעות עמותות.
האם קיימות הטבות כלשהן לבני משפחה של מתמודדי נפש?	אם בן המשפחה מתמודד הנפש זקוק לליווי, המלווה יהיה זכאי לפטור מתשלום במקומות ציבוריים למלווה של ילד או בוגר עם לקות נפשית. בנוסף, קיימות זכויות נוספות לבני משפחה שמטפלים באדם עם מוגבלות

אוכלוסיות ספציפיות

ההתמודדות הנפשית	הרחבה	למידע נוסף באתר
נשים וגברים שסובלים מאנורקסיה והפרעות אכילה	עבור הלוקים בהפרעות אכילה, קיימות מסגרות לטיפול ואשפוז בהפרעות אכילה, יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה. כמו כן, ניתן לפנות לאחד ממרכזי טיפול ובתים שיקומיים באתר העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה. ייתכן וניתן יהיה לאשפז באשפוז כפוי מבוגרים שלוקים במקרים חמורים של אנורקסיה, ראו לעניין אשפוז כפוי.	למידע נוסף מומלץ לעיין בפורטל הפרעות אכילה
נזק נפשי בעקבות פגיעה מינית	נפגעי ונפגעות תקיפה מינית עשויים לחוות קשיים נפשיים בעקבות הפגיעה שחוו. נפגעי ונפגעות תקיפה מינית זכאים לסיוע רפואי ושירותים נוספים במרכזי טיפול ייעודיים של משרד הרווחה.	למידע נוסף ובדבר הזכויות להן זכאים נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וכיצד למצות אותן, ראו פורטל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס.
נזק נפשי בעקבות פגיעה בפעולת איבה או בתאונת דרכים	נפגעי פעולות איבה או נפגעי תאונות דרכים עשויים לסבול מנזק נפשי בעקבות הפגיעה שחוו. אם בן המשפחה נפגע בפעולת איבה או בתאונת דרכים, מומלץ לעיין בפורטל הרלוונטי כדי להכיר את הזכויות הנוספות שנלוות לאותו מקרה, וכיצד לסייע לבן המשפחה למצות אותן.	לפרטים נוספים ראו נפגעי פעולות איבה או נפגעי תאונות דרכים.

חשוב לדעת

להרחבה ראו זכותונים ומדריכים בדבר זכויות מתמודדי נפש, מאושפזים ובני משפחותיהם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם	אתר	דוא"ל	טלפוןטל'
קול הבריאות (משרד הבריאות)	אתר	פניה מקוונת	*5400
ביטוח לאומי	אתר		*6050
יד מכוונת (ביטוח לאומי)	אתר		*2496
שי"ל	אתר	פניה מקוונת	118
מענה ממשלתי מרכזי	אתר	דוא"ל	1299

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

דו"ח ועדת לב בעניין נקיטת אמצעי בידוד וקשירה במאושפזים באשפוז פסיכיאטרי