הקדמה:
מעביד חייב לאפשר לעובדת החוזרת מחופשת לידה לחזור לעבודה בפועל, והוא אינו יכול לפדות בכסף את ימי העבודה בהם יש איסור בפיטורים לפי החוק
פרטי פסק הדין
לפי חוק עבודת נשים ישנן מספר תקופות שיש לגביהן מגבלה על פיטורים או פגיעה בהיקף משרה של עובדים ועובדות, בקשר עם היריון ולידה. בחלק מהתקופות חל איסור מוחלט בפיטורים או פגיעה בהיקף משרה, ובחלקן מותר לפטר או לפגוע בהיקף המשרה בתנאי שניתן אישור של משרד הכלכלה - הממונה על חוק עבודת נשים. בין היתר, יש מגבלה על פיטורים או פגיעה בהיקף משרה של נשים בתקופת 60 הימים לאחר סיום חופשת הלידה שלהן. בפסק הדין בעניין שבנדון, קבע בית הדין הארצי לעבודה שאם העובדת מעוניינת לשוב לעבודתה אחרי חופשת הלידה, המעסיק לא יכול לשלם לה עבור אותם 60 ימי עבודה שבהם יש מגבלה על פיטורים או פגיעה בהיקף המשרה, אלא הוא חייב לאפשר לה לחזור לעבודה בפועל. מעסיק שמשלם לעובדת כסף במקום להחזירה לעבודה בפועל - מפר את הוראות חוק עבודת נשים, ועשוי להיות מחויב בפיצוי כספי.
משמעות
- עובדת (או עובד שיצא לחופשת לידה) המבקשת לשוב לעבודתה לאחר חופשת הלידה, זכאית לשוב לעבודה בפועל.
- מעסיק המעוניין לפטר או לפגוע בהיקף משרה של עובד/ת כאמור, בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, מחוייב לפנות לממונה על חוק עבודת נשים ולהגיש בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים.
- מעסיק שילא יתר לעובד/ת לשוב לעבודה בפועל, ותחת זאת ישלם להם את הסכום שהיו מרוויחים בתקופה של 60 הימים בהם יש מגבלה על הפיטורים, מפר את הוראות חוק עבודת נשים.