הקדמה:

כשניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, העובדת זכאית להודעה מוקדמת החל ממועד ההיתר לפיטוריה, ולא ניתן לחפוף את תקופה ההודעה המוקדמת עם הימים שנותרו עד למועד הפיטורים
תקופת ההודעה המוקדמת אינה חלה בתקופה בה שוהה העובדת בשמירת הריון ולא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם תקופת שמירת ההיריון

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
מס' תיק:
ד"מ 16978-02-21
תאריך:
15.05.2022
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
  • על פסד דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
  • נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, טרם ניתן פסק דין בערעור ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • חברה שהעסיקה עובדת בהריון, פנתה לממונה על עבודת נשים כדי לקבל היתר לפיטורי העובדת.
  • העובדת שהתה בשמירת הריון החל מיום 11.09.2020 ועד למועד הלידה.
  • ביום 18.10.2020 התיר הממונה על עבודת נשים את פיטורי העובדת, החל ממועד צאתה של העובדת לחופשת לידה.
  • החברה הודיעה לעובדת על סיום עבודתה החל ממועד הלידה, בהתאם להחלטת הממונה.
  • העובדת ילדה ביום 23.11.2020 ויצאה לחופשת לידה.
  • העובדת טענה שהחברה לא היתה רשאית לתת לה הודעת מוקדמת לפיטורים טרם צאתה לחופשת הלידה והגישה תביעה כנגד החברה בבית הדין לעבודה, לתשלום חלף הודעה מוקדמת.
  • החברה הכחישה את זכאותה של העובדה לתשלום חלף הודעה מוקדמת ותבעה את העובדת להחזר תשלומים ששולמו לה ביתר.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין פסק שבמקרה בו ניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה להימנות ממועד כניסת היתר הפיטורים לתוקף (במקרה זה ממועד הלידה), ולא ניתן לחפוף את ההודעה המוקדמת עם הימים הנותרים עד למועד הפיטורים.
    • לשונו של חוק עבודת נשים, תכליתו והרציונל העומד בבסיסו מחייבים קביעה לפיה אישה זכאית להודעה מוקדמת שתתחיל להימנות ממועד כניסת ההיתר לפיטוריה לתוקף.
    • סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע שאסור לפטר עובדת במהלך ההיריון, ללא היתר . הפסיקה קבעה כי אף לא ניתן לתת לעובדת הודעת פיטורים, גם אם למועד עתידי, בתקופה המוגנת בפני פיטורים.
    • הממונה על חוק עבודת נשים רשאי לקצר את התקופה המוגנת ולתת היתר לפיטורי אישה בהריון. סמכות זו אינה מאפשרת למעסיק "לקצר עוד" את התקופה המוגנת על ידי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים במהלכה.
  • במקרה זה שהתה העובדת בשמירת הריון עד ללידה וגם מסיבה זו יש למנות את תקופת ההודעה המוקדמת רק ממועד הלידה. התכלית של ההודעה המוקדמת, לאפשר לעובד תקופת התארגנות כדי למצוא עבודה חלופית, אינה מתקיימת בתקופה שבה שוהה העובדת בשמירת הריון ולכן לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם תקופת שמירת ההיריון.
  • לאור כל האמור לעיל אין תוקף להודעה על פיטורים שנתנה החברה לעובדת לפני מועד הלידה, והעובדת זכאית מהחברה לתשלום חלף הודעה מוקדמת בשיעור שכר של חודש אחד.

משמעות

  • כשניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, זכאית העובדת לתשלום שכרה עד למועד הפיטורים שקבוע בהיתר וכן לתמורת הודעת המוקדמת.

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר "נבו".