הקדמה:

כאשר מעסיק טועה בחישוב המס שעליו לנכות מהעובד, ומנכה בפועל מס מופחת מזה שהיה עליו לנכות, הוא עשוי להיות זכאי לגבות את ההפרש בדיעבד מהעובד
כאשר המעסיק לא מתקן את הטעות, וכתוצאה מכך העובד מסתמך על גובה השכר נטו שלו, לא יתאפשר למעסיק לקבל בחזרה מהעובד את ההפרש, אף אם המעסיק נדרש להעביר את הסכום המלא לרשות המסים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ברע (ארצי) 51823-10-14
תאריך:
26.02.2015

רקע עובדתי

  • חברה מסוימת העסיקה מספר אזרחי אריתריאה השוהים בישראל כמבקשי מקלט.
  • במהלך העסקתם ניכתה החברה ממשכורותיהם של העובדים מס הכנסה מופחת, לאחר שבמסגרת חישוב המס של העובדים הביאה בחשבון 2.25 נקודות זיכוי ממס הכנסה אשר מוענקות לתושבי ישראל, למרות שעובדים אלה הינם מבקשי מקלט שאינם תושבי ישראל.
  • במהלך תקופת ההעסקה, התברר למעסיקה שרשות המסים אינה מכירה בנקודות זיכוי למבקשי מקלט ודורשת מהמעסיק להעביר לידיה את מלוא המס שהיה עליה לנכות מהעובדים (גם אם בפועל ניכתה מהעובדים מס מופחת).
  • החברה המשיכה להעניק לעובדים את נקודות הזיכוי, כלומר לנכות מהם מס מופחת, גם לאחר שנודע לה על עמדת רשות המסים.
  • לאחר שכל אחד מהעובדים סיים את עבודתו, הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לקבלת זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו בחברה, טענה החברה בכתב ההגנה כי מכל סכום שיחייב אותה בית המשפט לשלם לעובדים, היא תהיה רשאית לקזז את שוויין הכספי של נקודות הזיכוי שהיא העניקה לעובדים ושהיא צפויה להעביר בעתיד לרשות המסים.
  • בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת החברה לעניין הקיזוז, והחברה הגישה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי.

החלטת בית הדין הארצי

  • בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור, ונקבע:
    • החבות במס בגין הכנסתו של העובד מוטלת על העובד עצמו.
    • ככלל, מותר לעובד להניח כי מעסיקו נוהג על פי חוק ומנכה משכרו את כל המיסים שמוטל על העובד לשלם.
    • במקרה שמעסיק טעה בניכוי במקור - ישנם מקרים בהם המעסיק יוכל "לחזור" אל העובד ולקבל את הסכומים ששילם לרשות המס.
    • השאלה האם יתאפשר למעסיק "לחזור" אל העובד זאת צריכה להיבחן בכל מקרה בנסיבותיו. בין היתר יש לבחון את תרומת המעסיק או העובד לטעות.
    • במקרה זה המעסיקה הניחה בטעות כי העובדים זכאים ליהנות מנקודות הזיכוי לתושב. משהתגלתה הטעות, היה על המעסיקה לכל הפחות ליידע את העובדים כי חלה טעות וכי קיימת אפשרות שידרשו לשלם את המס, אולם המעסיקה לא פעלה כך.
    • בנסיבות אלה, בהן המעסיקה ידעה על הטעות ולא יידעה את העובדים והמשיכה לשלם להם את שכרם באותו שיעור כאילו לא אירע דבר, היא גרמה להם להמשיך ולהסתמך על הכנסתם נטו.
    • יש לתת לאינטרס ההסתמכות של העובדים משקל גבוה יותר ולדחות את טענת המעסיקה לקיומה של זכות להשבת סכומי מס ההכנסה אותם היא עשויה להידרש לשלם בעתיד לרשות המסים.

משמעות

  • מעסיק שטועה בניכוי מס במקור, לא תמיד יוכל לגבות בחזרה מהעובד את התשלום ששילם לרשות המס.
  • השאלה אם המעסיק יוכל לגבות מהעובד בדיעבד את הסכומים שאותם היה עליו לגבות מהעובד ושאותם יידרש בעתיד להעביר לרשות המסים, תלויה, בין היתר, בתרומה של המעסיק או העובד לטעות.
  • אם לאחר גילוי הטעות המעסיק לא עדכן את העובד בדבר הטעות ולא שינה את אופן הניכוי, ההסתמכות של העובד על המצג שיצר המעביד מביאה להעדפת האינטרס שלו ולשלילת האפשרות של המעסיק לגבות מהעובד בדיעבד את הסכומים ששילם המעסיק לרשות המס.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".