למעסיק אסור לנכות משכרו של עובד ניכויים שלא הותרו במפורש בדין
במהלך יחסי העבודה ניתן לנכות משכר עבודתו של עובד חוב (כגון הלוואה) על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שהניכוי לא יהיה בסכום הגבוה מרבע משכר העבודה (ברוטו) של העובד
בסיום יחסי העבודה רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו ובלבד שהחוב אינו שנוי במחלוקת
מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים, ולא העביר את הכספים לאותם גופים בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכו, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים

תקציר

מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד אך ורק ניכויים שהותרו במפורש בחוק.

מי זכאי?

ניכויים שניתן על פי הדין לנכות משכר העובד

  • הניכויים שאותם ניתן לנכות משכר העובד הינם :
    1. ניכויי חובה לפי החוק- (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
    2. תשלומים לארגון עובדים (דמי חבר/דמי טיפול) - שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
    3. תרומות - שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
    4. תשלומים לקופת גמל - ניתן לנכות משכרו של עובד את חלקו בתשלומים לקופת גמל, אלא אם העובד הודיע למעסיק בכתב כי הוא מתנגד לניכוי חלקו בתשלומים לקופת הגמל.
    5. קנס - קנס משמעתי שהוטל על העובד על-פי חוק או הסכם קיבוצי,ועל פיהם בלבד, ולא על-פי חוזה אישי.
    6. חוב-
      • במהלך יחסי עבודה ניתן לנכות חוב משכרו של העובד רק אם קיימת התחייבות בכתב מהעובד למעסיק ובתנאי שהסכום שינוכה משכר העובד על חשבון החוב לא יהיה גבוה מרבע מהשכר (למשל בגין הלוואה, ניכוי בסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה).
      • בסיום יחסי העבודה, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו. על פי הפסיקה, הכוונה לחוב אשר אינו שנוי במחלוקת (היעדר המחלוקת נוגעת הן לעצם החוב והן לגובהו),שהרי לא יעלה על הדעת שהמעסיק יעשה דין לעצמו ויחליט כיישר בעיניו כמה לנכות משכרו של העובד." לפסיקה בנושא זה ראו דב"ע (ארצי) נד / 101 - 3- פסקאות 64-65 .
    7. מקדמות - שניתנו לעובד על חשבון שכרו, בתנאי שהמקדמות אינן עולות על שכר עבודה בעד 3 חדשים.
      • אם המקדמות עולות על שכר עבודה ל- 3 חדשים, ניתן לנכות את המקדמות העולות על שכר של 3 חודשים בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו לכך בכתב והסכום שינוכה לא יהיה גבוהה מרבע מהשכר.
      • בסיום יחסי העבודה, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות ובלבד שהסכום אינו שנוי במחלוקת .
דוגמה
לעובד משולמת משכורת חודשית בסך 8,000 ש"ח. העובד נטל מקדמה בסך 30,000 ש"ח. המעסיק רשאי לנכות מהמשכורת מקדמה בסך 24,000 ש"ח. את יתרת המקדמה, בסך 6,000 ש"ח, רשאי המעסיק לנכות בהסכמת העובד במהלך 3 חודשים עוקבים, 2,000 ש"ח (רבע מהמשכורת) בכל חודש.
  • כל ניכוי אחר משכר העבודה הוא אסור! - למידע נוסף ראו ניכויים אסורים משכר עבודה.
  • כל הניכויים שנוכו משכר העבודה צריכים להופיע בתלוש השכר של העובד.

ניכוי חוב משכרו האחרון של העובד

  • בסיום יחסי העבודה בין המעסיק לעובד, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות, ובלבד שהחוב הוא בסכום קצוב, מוכח, ודאי ושאינו שנוי במחלוקת.
  • במקרה של ניכוי חוב משכרו האחרון של העובד, אין צורך בהסכמה בכתב של העובד וניתן לנכות את מלוא החוב, גם אם הוא גבוה מרבע מהשכר, ובלבד שהחוב אינו שנוי במחלוקת.
  • בנוסף, בסיום יחסי העבודה רשאי המעסיק לנכות את יתרת החוב המוסכמת של העובד מכל התשלומים שהוא חייב לעובד עקב סיום יחסי העבודה ביניהם, כמו: פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה ופיצויי פיטורים המשולמים ישירות ע"י המעסיק. (לא ניתן לנכות חוב מפיצויי פיטורים המשולמים דרך קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים).

ניכוי כספים ששולמו בטעות לעובד

  • החוק אינו מתיר ניכוי משכר העובד בשל תשלום ששילם המעסיק לעובד בטעות.
  • לאור האמור לעיל, מעסיק אשר שילם לעובד בטעות תשלומים כלשהם, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט על דעת עצמו לנכות תשלומים אלה משכרו של העובד.
  • ייתכן שניתן לראות בתשלומי היתר ששילם המעסיק בטעות לעובד כעין "התחייבות" או "חוב" של העובד להחזיר את הסכום למעסיק.
    • במקרה זה במהלך יחסי העבודה המעסיק יהיה רשאי לנכות את הסכומים הללו משכר העובד רק אם העובד נתן את הסכמתו לכך בכתב, ואם אין מחלוקת הן לגבי עצם הטעות והן לגבי גובה הסכום ששולם בטעות. במקרה כזה גובה הסכום החודשי שהמעסיק יהיה רשאי לנכות משכר העובד יהיה לכל היותר רבע מהשכר החודשי.
    • בתום יחסי העבודה המעסיק יהיה רשאי לנכות את הסכומים הללו מהשכר האחרון של העובד רק אם הסכום הוא קצוב, מוכח, ודאי ושאינו שנוי במחלוקת.
  • אם העובד לא נתן בכתב את הסכמתו לניכוי הכספים ששולמו לו בטעות, או שקיימת מחלוקת בין העובד למעסיק לגבי עצם הטעות או לגבי גובה הסכום שיש להחזיר, על המעסיק להגיש תביעה כנגד העובד בבית הדין לעבודה להשבת הכספים ששולמו לו בטעות מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
    • גם כאשר הוכח שמדובר בטעות של המעסיק, לא בכל מקרה המעסיק זכאי להשבה, ובית הדין בוחן בכל מקרה את מכלול נסיבות העניין.
    • בית המשפט עשוי לפטור את העובד מהשבת הסכומים אם ישתכנע שהדבר אינו צודק. במסגרת השיקולים עשוי בית המשפט לבחון את משך התקופה, בה שילם המעסיק לעובד תשלומים אלה בטעות, אם המעסיק בהתנהגותו הסכים לשאת בתוצאות טעותו, תום הלב של המעסיק, תום הלב של העובד, מידת ההסתמכות של העובד על התשלומים ששולמו לו בטעות וכיו"ב.
    • לפסקי דין לדוגמה ראו: עע (ארצי) 39/99 אסרף נ' מדינת ישראל, וכן עע (ארצי) 66524-09-14‏ ‏ רשות שדות התעופה בישראל נ' רון עניא.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות צריכה להינתן באופן אוטומטי. אם הופרה זכות זו ניתן להגיש תביעה משפטית כנגד המפר.
  • מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים (כגון דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר לוועד עובדים, ביטוח פנסיוני, תרומות שהעובד הסכים לנכות משכרו וכו'), ולא העביר את הכספים לאותם גופים כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
  • כאשר מדובר בסכומים שעל המעסיק להעביר לקופת גמל, קרן פנסיה קופת חולים, קופת תגמולים, או כל קופה, קרן או ביטוח שהעובד חבר בהם, על המעסיק להעביר את הסכומים לאותו גוף בתוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן. אם לא עשה זאת, יראו את כל השכר שעבורו משולמים הסכומים הללו, כשכר מולן, וזאת גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן. החובה להעביר את הסכומים במועד שצויין חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על סכומים שעל המעסיק להעביר לאותם גופים מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בפנסיה או בקופת הגמל).

חשוב לדעת

  • למעסיק אסור להטיל קנסות על דעת עצמו (כגון קנסות בגין נזק שנגרם במקום העבודה או חסר בקופה).
  • ניתן לנכות משכרו של עובד חוב קצוב וברור שאינו שנוי במחלוקת (להבדיל מנזק שהמעסיק טוען שנגרם באשמת העובד), לפי התחייבות בכתב של העובד למעסיק ובסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה (ברוטו).
  • מהשכר האחרון הניתן לעובד במקום עבודתו ניתן לנכות כל יתרה של חוב.
  • ניתן לנכות מהשכר מקדמות על חשבון שכר עבודה. כך, אם טיפים מהווים חלק מהשכר, והם משולמים במזומן בתום משמרת, ניתן לראות בהם מקדמה על חשבון השכר החודשי.
  • האיסור על ניכויים מהשכר חל גם על הטיפים שאותם מקבל העובד (כהכנסה מלקוחות במסעדה או כחלק משכרו, כפי שהוסבר לעיל).
  • אם המעסיק לא ניכה דמי ביטוח לאומי מהשכר, על העובד לפנות למעסיק כדי שיסדיר את הניכוי, שאם לא כן ייצבר לעובד חוב במוסד לביטוח לאומי. אם העובד מגלה כי לא ניכו לו עבור ביטוח לאומי רק לאחר סיום יחסי העבודה, או שהמעסיק לא מעוניין לסייע לעובד, יכול העובד לגשת לסניף הביטוח הלאומי עם תלושי השכר המעידים על תקופת ההעסקה. אם קיים חוב בגין אי ניכוי דמי ביטוח לאומי, התלושים יעידו על כך שיש לבטלו, והמוסד לביטוח לאומי ידאג לגבות מהמעסיק את הסכומים הנדרשים.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים