ניכויים משכר העובד (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

למעסיק אסור לנכות משכרו של עובד ניכויים שלא הותרו במפורש בדין
ניתן לנכות משכר עבודתו של עובד חוב (כגון הלוואה) על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שהניכוי לא יהיה בסכום הגבוה מרבע משכר העבודה (ברוטו) של העובד
מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים, ולא העביר את הכספים לאותם גופים בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכו, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים
למידע נוסף ראו סעיפים 19א(א), 25, 25א' לחוק הגנת השכר

מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד אך ורק ניכויים שהותרו במפורש בדין.

  • הניכויים שאותם ניתן לנכות משכר העובד הם:
    • ניכויי חובה לפי החוק (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
    • תשלומים לארגון עובדים (דמי חבר/דמי טיפול).
    • מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכרו.
    • חוב שחב העובד למעסיק (למשל בגין הלוואה, ניכוי בסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה).
    • תשלומים לקופת גמל.
    • קנס שהוטל על העובד על-פי חוק או הסכם קיבוצי (כגון קנס בגין עבירת חניה לרכב חברה שהעובד נהג בו).
  • כל ניכוי אחר משכר העבודה הוא אסור! - למידע נוסף ראו ניכויים אסורים משכר עבודה.
  • כל הניכויים שנוכו משכר העבודה צריכים להופיע בתלוש השכר של העובד.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות צריכה להינתן באופן אוטומטי. אם הופרה זכות זו ניתן להגיש תביעה משפטית כנגד המפר.
  • מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים (כגון דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר לוועד עובדים, תרומות שהעובד הסכים לנכות משכרו וכו'), ולא העביר את הכספים לאותם גופים כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
  • כאשר מדובר בסכומים שעל המעסיק להעביר לקופת גמל, קרן פנסיה קופת חולים, קופת תגמולים, או כל קופה, קרן או ביטוח שהעובד חבר בהם, על המעסיק להעביר את הסכומים לאותו גוף בתוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן. אם לא עשה זאת, יראו את כל השכר שעבורו משולמים הסכומים הללו, כשכר מולן, וזאת גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן. החובה להעביר את הסכומים במועד שצויין חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על סכומים שעל המעסיק להעביר לאותם גופים מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בפנסיה או בקופת הגמל).

חשוב לדעת

  • למעסיק אסור להטיל קנסות על דעת עצמו (כגון קנסות בגין נזק שנגרם במקום העבודה או חסר בקופה).
  • ניתן לנכות משכרו של עובד חוב קצוב וברור שאינו שנוי במחלוקת (להבדיל מנזק שהמעסיק טוען שנגרם באשמת העובד), לפי התחייבות בכתב של העובד למעסיק ובסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה (ברוטו).
  • מהשכר האחרון הניתן לעובד במקום עבודתו ניתן לנכות כל יתרה של חוב.
  • ניתן לנכות מהשכר מקדמות על חשבון שכר עבודה. כך, אם טיפים מהווים חלק מהשכר, והם משולמים במזומן בתום משמרת, ניתן לראות בהם מקדמה על חשבון השכר החודשי.
  • האיסור על ניכויים מהשכר חל גם על הטיפים שאותם מקבל העובד (כהכנסה מלקוחות במסעדה או כחלק משכרו, כפי שהוסבר לעיל).
  • אם המעסיק לא ניכה דמי ביטוח לאומי מהשכר, על העובד לפנות למעסיק על מנת שיסדיר את הניכוי, שאם לא כן ייצבר לעובד חוב במוסד לביטוח לאומי. אם העובד מגלה כי לא ניכו לו עבור ביטוח לאומי רק לאחר סיום יחסי העבודה, או שהמעסיק לא מעוניין לסייע לעובד, יכול העובד לגשת לסניף הביטוח הלאומי עם תלושי השכר המעידים על תקופת ההעסקה. אם קיים חוב בגין אי ניכוי דמי ביטוח לאומי, התלושים יעידו על כך שיש לבטלו, והמוסד לביטוח לאומי ידאג לגבות מהמעסיק את הסכומים הנדרשים.


ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות