הקדמה:

עובד יומי או שעתי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בערך של 150% משכרו היומי) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם עמד בתנאי הזכאות לדמי חגים)
משמעות הדבר היא כי התשלום הכולל שיקבל העובד בגין החג יסתכם ב-250% משכרו הרגיל
עובד שעבד מרצונו בחג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של 150% משכרו הרגיל) בלבד, אך לא היה זכאי בנוסף לדמי חגים


פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 300360/98
תאריך:
30.04.2002

הרקע העובדתי

  • העובד (המערער) הועסק בתפקיד שומר על ידי החברה (המשיבה) החל מחודש אוגוסט 1986 ועד לחודש מרץ 1993, עת פוטר מעבודתו.
  • לאחר תום עבודתו הגיש העובד תביעה כנגד החברה בבית הדין האזורי בחיפה, שהתקבלה בחלקה.
  • העובד ערער לבית הדין ארצי כנגד דחיית חלק מתביעותיו על ידי בית הדין האזורי, לרבות דחיית תביעתו לתשלום דמי חגים עבור ימי עבודתו בחגים.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • דמי חגים נועדו לפצות עובד שעתי או יומי שאינו עובד בחגים ואינו מקבל תמורה עבורם, שכן עובד יומי אינו זכאי לקבל שכר עבור ימים שלא עבד בהם.
  • עובד שעתי או יומי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל), ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם עמד בתנאי הזכאות לדמי חגים).
  • הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים הוא, שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם ייגרע כתוצאה מכך. תכלית זו תסוכל אם העובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל בחגים והן דמי חגים.
  • מתכלית החקיקה עולה שעובד שעבד על פי בחירתו בחג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של 150% משכרו הרגיל) בלבד, אך לא יהיה זכאי בנוסף לדמי חגים.
  • בית הדין יצא מתוך הנחה שבמקרה זה העובד הועסק בחגים בכורח, ולא על פי בחירתו.
  • לאור זאת פסק בין הדין הארצי כי "אם עבד העובד ביום חג, כגירסת המעבידה, זכאי הוא לתשלום עבור אותו יום כיום עבודה, בצרוף הגמול עבור עבודה בחגים".

משמעות

  • עובד שעתי או יומי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים).
  • משמעות הדבר היא כי התשלום הכולל שיקבל העובד בגין החג יסתכם ב-250% משכרו הרגיל.
  • עובד שעבד בחג מרצונו, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בלבד (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל), אך לא יהיה זכאי בנוסף לדמי חגים.

חשוב לדעת

  • פסק הדין מתייחס אומנם לעובד שעתי, אך הנימוקים של פסק הדין עשויים להיות רלוונטיים גם לעובדים המקבלים משכורת חודשית קבועה. אם כך הדבר, אזי לפי פסק הדין עובד במשכורת חודשית העובד בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, עשוי להיות זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי (ולא ל-50%) עבור שעות עבודתו בחג. נושא זה טרם הוכרע בפסיקה.
  • בנוסף, עובד שהועסק במהלך החג זכאי גם לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד. החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.