עובדים שעתיים או יומיים אשר נעדרו מעבודתם עקב החג, זכאים לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה על פי חגי דתם או בחגי ישראל, לפי בחירתם, אם עמדו בתנאי הזכאות
לא ניתן לוותר על הזכאות לדמי חגים. להסכמה לוותר עליהם בשל טעות או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב
עובדים המועסקים בימי החג הנהוגים בדתם זכאים לתשלום מוגדל
עובדים חודשיים זכאים להיעדר מעבודתם ב-9 ימי חג, מבלי ששכרם החודשי ייפגע
למידע נוסף ראו סעיף 7 לצו הרחבה - הסכם מסגרת 2000
תקציר
עובדים שאינם עובדים חודשיים זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה מקוצר), בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.
- עובדים חודשיים זכאים להיעדר מעבודתם בימי חג מבלי ששכרם החודשי המלא ייפגע
- לפירוט החגים שבהם זכאים העובדים לדמי חגים, על-פי החקיקה:
- עובד שלא ניצל את מכסת ימי החגים, כלומר עבד במהלך החג, זכאי לתוספת עבור שעות עבודתו. למידע נוסף ראו גמול עבור העסקה ביום חג.
- למידע נוסף על זכויות עובדים בתקופת החגים, ראו זכותון עובדים בחגים.
מי זכאי?
- עובד חודשי - עובד חודשי זכאי לתשלום עבור ימי היעדרותו ב-9 ימי חג, החל מיום עבודתו הראשון.
- עובד שאינו עובד חודשי (כלומר עובד בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה), העונה על שלושת התנאים הבאים:
- הוא השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
- הוא היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח (לא מתוך בחירה).
- הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק שניתנה מרצון או מכח הדין (למשל: נעדר מהעבודה מאחר והמעסיק לא שיבץ אותו לעבודה באותו יום, שהה בחופשה בהסכמת המעסיק, נעדר מהעבודה בשל מנוחה שבועית או נעדר מהעבודה בשל גשר שהמעסיק החליט עליו).
- על פי פסיקת בית הדין האזורי, אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע (אך לא בכל ימות השבוע), והחג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, העובד יהיה זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן ההיעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (לאור העובדה כי הסכימו מראש על ימי עבודה קבועים, ובימים אלה העובד לא אמור היה לעבוד). ראו פסק דין בסוגיה זו.
- על פי פסיקת בית הדין הארצי על המעסיק מוטל הנטל להוכיח שהעובד נעדר בסמוך לחג שלא בהסכמת המעסיק.
- עובד במשמרות משתנות:
- בע"ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים, גם אם ביצע במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלו, ומשכורתו לא נפגעה.
- במקרה זה, העובד הוסיף למעשה משמרות נוספות במקום המשמרות שלא עבד בהן עקב החג כדי שהיקף עבודתו לא יפגע, ולכן הוא זכאי לדמי חגים.
- היעדרות עקב מחלה בימים הסמוכים לחג: מקובל לראות בעובד שנעדר עקב מחלה ביום שלפני או אחרי החג כמי שנעדר בהסכמת המעסיק ולכן הוא יהיה זכאי לדמי חגים עבור היעדרותו בחג. טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו.
- הזכאות לדמי חגים לא תלויה בהיקף המשרה של העובד. כל עובד שעונה על 3 תנאי הזכאות יהיה זכאי לדמי חגים, בלי קשר למספר השעות שבהן הוא מועסק בכל יום עבודה.
גובה התשלום
- צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
- הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
- לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
- לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
- לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
- טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
- לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.
- עמלות מכירה אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב גובה דמי החגים המשולמים לעובדים יומיים או שעתיים שנעדרו מעבודתם בשל החג, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים. למידע נוסף ראו חישוב זכויות סוציאליות לעובד המשתכר שכר בסיס ועמלות מכירה.
תהליך מימוש הזכות
- הזכות ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
- עובד יהודי יקבל את דמי החגים בחגים שהוגדרו בחוק (ראו חגים יהודיים).
- עובד לא יהודי יקבל דמי חגים על פי חגי דתו או בחגי ישראל, לפי בחירתו.
- אסור למעסיק להתערב בבחירת העובד או לכפות עליו לבחור חגים של דת מסוימת.
- אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, הוא לא יהיה זכאי לכפל תשלום (עבור חגי דתו ועבור החגים היהודיים). ניתן לשלם לו דמי חופשה עבור ימי החג היהודיים.
- אם המעסיק הפר את חובתו לשלם דמי חגים:
- ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בע"ע (ארצי) 38313-03-18 סיכם בית הדין הארצי לעבודה את שלבי ההוכחה בתביעה לדמי חגים:
- על עובד התובע דמי חגים מוטל נטל ראשוני לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, כדי להראות כי מדובר ביום חג המקנה לו זכאות לדמי חגים. כך שהחג לא חל ב 3 חודשי העבודה הראשונים, או שנפל ביום שבת או ביום אחר בו העובד אינו אמור לעבוד. תביעה המנוסחת באופן כוללני ללא פירוט באיזה ימי חג מדובר, אינה עומדת בנטל ההוכחה.
- בשלב השני יש לבחון לגבי כל חג וחג שתבע העובד, האם העובד נעדר יום לפני החג ויום אחרי החג. הנטל להוכיח כי העובד נעדר בסמוך לחג מוטל על המעסיק, שכן קיימת חזקה עובדתית שהעובד מתייצב לעבודה בימים שהוא נדרש לעשות כן, אלא אם הייתה לו סיבה להיעדרות. אם העובד נעדר בסמוך לחג, הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד היתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק. ההנחה היא כי ימי העבודה נקבעים בשיבוץ על ידי המעסיק ובהסכמתו וזאת כל עוד לא הוכח אחרת.
- למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
חג שחל בשבת או ביום שישי
- עובדים יומיים או שעתיים אינם זכאים לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי או בשבת, שבהם לא היו עובדים ממילא , אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שחל עליהם.
- בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לפרש את צו ההרחבה כקובע זכאות לתשלום דמי חגים לעובד שהפסיד יום עבודה בגין חג שחל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו. בהתאם לכך:
- במקומות שעובדים בהם 6 ימים בשבוע, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שישי.
- במקומות שעובדים בהם בשבת, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שבת ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שבת.
- במקומות שבהם עובדים בימים א'-ה' בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי ושבת), עובד שעתי או יומי אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי או בשבת מכיוון שהוא אינו מפסיד יום עבודה בגין החג. צו ההרחבה אכן קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
- ראו מידע נוסף על פסיקת בית הדין.
- עובד במשמרות משתנות: בע"ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים, גם אם ביצע במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלו, ומשכורתו לא נפגעה. במקרה זה, העובד הוסיף למעשה משמרות נוספות במקום המשמרות שלא עבד בהן עקב החג כדי שהיקף עבודתו לא יפגע, ולכן הוא זכאי לדמי חגים.
עבודה בחג
- עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
- החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
- עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה - על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.
- בע"ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
- הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
- למידע נוסף ראו גמול עבור העסקה ביום חג.
תשלום עבור ערב החג
- ככלל ערב החג הוא יום עבודה רגיל (במקרים רבים מדובר ביום עבודה קצר יותר) אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין העובד למעסיק.
- לעובד שנעדר בערב החג ינוכה יום חופש ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותו, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובד.
- למידע נוסף ראו זכותון עובדים בחגים.
חשוב לדעת
- מדמי חגים וכן מהשכר המשולם עבור ימי החגים ינוכו ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי).
הרחבות
| ענף | הרחבה | ערך ספציפי |
|---|---|---|
| עובדי קבלן / חברות כוח-אדם |
|
דמי חגים לעובדי קבלן (חברות כוח אדם) |
| עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין) |
|
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג
- עובד שעתי או יומי אשר עבד בחג מתוך כורח, זכאי לדמי חגים בנוסף לשכרו עבור שעות עבודתו
- ע"ע (ארצי) 23333-09-16, פסקה 11- עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.
- ע"ע (ארצי) 38313-03-18, פסקה 82-84- הזכאות לתשלום דמי חגים לעובדים העובדים משמרות קבועות 5 או 6 ימים בשבוע חלה רק אם העובדים הפסידו יום עבודה בגין החג . עובדים במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאים לדמי חגים , גם אם בצעו במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלהם, ושכרם לא נפגע.
חקיקה ונהלים
- פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 - סעיף 18א.
- הודעה על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים
- הודעה על קביעת יום מנוחה נוסף לעדה הדרוזית
- חוק יום העצמאות, תש"ט-1949
- צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000- סעיף 7
- חוק הסכמים קיבוציים
- צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 - סעיפים 8(6), 19.
- צו הרחבה בענף השמירה 2009 - סעיף 20.
- צו הרחבה לאולמות וגני אירועים
- צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם
הרחבות ופרסומים
- זכויות עובדים באתר משרד העבודה.
- לוח שנה באתר נציבות שירות המדינה.