הקדמה:

עובד שאינו עובד חודשי זכאי לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדר מעבודתו, בהתאם לתנאי הזכאות
לא ניתן לוותר על הזכאות לדמי חגים. להסכמה לוותר עליהם בשל טעות או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב
עובדים המועסקים בימי החג הנהוגים בדתם זכאים לתשלום מוגדל
למידע נוסף ראו סעיף 7 לצו הרחבה - הסכם מסגרת 2000


עובדים שאינם עובדים חודשיים זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה מקוצר), בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.

גובה התשלום

  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל, שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום (עבור עובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות- מספר שעות ממוצע ליום לפי השנה האחרונה, ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות וכדומה).

מי זכאי?

  • עובד שאינו עובד חודשי (כלומר עובד בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה), העונה על שלושת התנאים הבאים:
    1. הוא השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
    2. הוא היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח (לא מתוך בחירה).
    3. הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק (למשל: נעדר מהעבודה מאחר והמעסיק לא שיבץ אותו לעבודה באותו יום, שהה בחופשה בהסכמת המעסיק, נעדר מהעבודה בשל מנוחה שבועית או נעדר מהעבודה בשל גשר שהמעסיק החליט עליו).
דוגמה
  • עובד המועסק במשמרות ערב ובזמן משמרת הערב הקבועה שהיה אמור לעבוד בה חל ערב חג, או עובד שלא שובץ לעבודה ביום שלמחרת החג.
  • היות שהעובד לא עבד בהסכמת המעסיק באותו יום, לא תיפגע בשל כך זכאותו לדמי חגים.
  • אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע (אך לא בכל ימות השבוע), והחג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, העובד יהיה זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן ההיעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (לאור העובדה כי הסכימו מראש על ימי עבודה קבועים, ובימים אלה העובד לא אמור היה לעבוד). ראו פסק דין בסוגיה זו.
דוגמה
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2016 (תשע"ז) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
  • היעדרות עקב מחלה בימים הסמוכים לחג - מקובל לראות בעובד שנעדר עקב מחלה ביום שלפני/אחרי החג כמי שנעדר בהסכמת המעסיק ולכן הוא יהיה זכאי לדמי חגים עבור היעדרותו בחג. טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו.
  • הזכאות לדמי חגים לא תלויה בהיקף המשרה של העובד. כל עובד שעונה על 3 התנאים הנ"ל יהיה זכאי לדמי חגים, בלי קשר למספר השעות שבהן הוא מועסק בכל יום עבודה.
  • תהליך מימוש הזכות

    • הזכות ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
    • עובד לא יהודי יקבל דמי חגים על פי חגי דתו או בחגי ישראל, לפי בחירתו.
    • אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, הוא לא יהיה זכאי לכפל תשלום (עבור חגי דתו ועבור החגים היהודיים). ניתן לשלם לו דמי חופשה עבור ימי החג היהודיים.

    חג שחל בשבת או ביום שישי

    • בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לפרש את צו ההרחבה כקובע זכאות לתשלום דמי חגים לעובד שהפסיד יום עבודה בגין חג שחל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו. בהתאם לכך:
      • במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע - עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי ונעדר מעבודתו בשל החג, זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שישי.
      • במקומות שבהם עובדים בשבת - עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שבת ונעדר מעבודתו בשל החג, זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שבת.
      • במקומות שבהם עובדים בימים א'-ה' בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי ושבת) - עובד שעתי או יומי אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי או בשבת מכיוון שהוא אינו מפסיד יום עבודה בגין החג. צו ההרחבה אכן קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
    • למידע נוסף על פסיקת בית הדין, ראו כאן.

    עבודה בחג

    • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
    • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
    • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה - על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.
    • למידע נוסף ראו גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.

    חשוב לדעת

    • מהשכר המשולם עבור ימי החגים ינוכו ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי).

    הרחבות

    ענף הרחבה ערך ספציפי
    עובדי קבלן / חברות כוח-אדם
    • עובדי קבלן כוח-אדם במגזר הפרטי זכאים להיעדר בתשלום יום נוסף מעבר ל- 9 הימים שנקבעו, וזאת בתיאום בין המזמין והמעסיק לעובד.
    דמי חגים לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)

    פסקי דין

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים