הקדמה:

שליחת הודעה בדואר אלקטרוני למספר אנשים תוך ציון שם העובד וייחוס עבירות משמעת חמורות לאותו עובד עלולה להוות לשון הרע, המזכה את העובד בפיצויים
למעסיק יש זכות לפרסם מקרה פרטני המדגים את מדיניות הכללית במקום העבודה. יחד עם זאת במקרה בו הפרסום מתמקד באופן אישי בעובד תוך פרסום שמו ולא בהיבט העקרוני של מדיניות החברה, עלול הפרסום להוות לשון הרע
יש להיזהר מפרסום הודעות בעלות אופי אישי המייחסות לעובד ביצוע עבירה פלילית או משמעתית, אף אם תוכן ההודעות נכון, שכן ציון שמו של העובד עלול להסיט את מוקד הפרסום מהשאלות העקרוניות אל העובד

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע 36064-09-16‏ ‏
תאריך:
03.06.2018

רקע עובדתי

  • עובדת פוטרה מעבודתה בשל בעיות משמעת חמורות.
  • מנהלה הישיר של העובדת שלח הודעת דואר אלקטרוני למספר עובדי החברה ובה ציין את שמה של העובדת, את העובדה שפוטרה בגלל בעיות משמעת חמורות תוך פירוט העבירות שהעובדת ביצעה, והבעת תקווה שעבירות אלו לא יישנו.
  • העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה המעסיקה וכנגד מנהלה הישיר לפיצוי בגין פרסום לשון הרע והפרת חוק איסור לשון הרע.
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי ההודעה מהווה לשון הרע שכן כללה מידע העלול להשפיל את העובדת, כשההודעה נשלחה לכ-11 אנשים אך פוטנציאלית נחשפו אליה כ-50 אנשים מעובדי החברה. בית הדין חייב את המעסיקה בתשלום פיצויים בסך 27,000 ש"ח.
  • החברה הגישה ערעור על פסק הדין. לטענת החברה לא מתקיים יסוד "הפרסום" ותוכן ההודעה אינו מהווה לשון הרע, שכן העובדת עצמה פרסמה את הדברים עוד קודם משלוח ההודעה. כמו כן, טענה החברה הם כי חלה עליה הגנת "אמת בפרסום" כאמור בסעיף 14 לחוק או "הגנת תום הלב" לפי סעיף 15 לחוק והפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות.

פסק הדין

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע שהודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה מהווה לשון הרע, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק.

  • פרסום לשון הרע הנוקב בשמו של העובד (פרסום פרסונלי) כמו גם פרסום לשון הרע על מי ששמו אינו מאוזכר אך הוא ניתן לזיהוי בקלות מתוך הפרסום או הנסיבות – מהווים עוולה.
  • בענייננו, מייחס הפרסום לעובדת תוך ציון שמה "עבירות משמעת חמורות" ובאופן עקיף חוסר אמינות. פרסום אישי זה מהווה לשון הרע, שכן יש בו כדי "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו".
  • משלוח הודעת דואר אלקטרוני ל-11 אנשים מהווה פרסום, ואף אם העובדת סיפרה את סיפור המסגרת לחברותיה טרם משלוח ההודעה, אין לכך משמעות, שכן לא הוכח כי העובדת הציגה את עצמה בשיחותיה כמי שבצעה עבירת משמעת.

הגנת "אמת בפרסום"

  • ההגנה בסעיף 14 לחוק כוללת בחובה שני מרכיבים:
    1. שהדבר שפורסם היה אמת,
    2. היה בפרסום עניין ציבורי.
  • בית הדין קבע שגם אם עיקר הפרסום היה אמת, הרי שלא מתקיים היסוד של "עניין לציבור" ועל כן לא קמה לחברה ההגנה של סעיף 14 לחוק:
    • פרסום שיש בו "עניין ציבורי" אין פירושו כל פרסום שמעניין את הציבור, אלא פירסום שיש לו חשיבות ציבורית רבה.
    • פרסום לשון הרע בהודעה היה אישי והתמקד בעובדת, ולא בהיבט העקרוני בדבר ההתנהגות המצופה מהעובדים ולכן אין בו עניין לציבור.
    • לא הוכח כי התעוררה תסיסה בחברה סביב פיטוריה של העובדת והיה צורך ליתן הסבר לפיטורים לשאר חברי הצוות על מנת לעצור תסיסה זו.
    • כשמדובר בתפוצה רחבה בדואר האלקטרוני נדרש עניין ציבורי שיהא בו להצדיק פרסום אישי בדרך זו. ענין ציבורי כזה לא הוכח.
    • יחד עם זאת, אין מקום למסקנה כי פרסום בעל מאפיינים אישיים לעולם אינו יכול להיות בעל "ענין לציבור", ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

הגנת "תום הלב"

  • בית הדין דחה את טענת החברה בדבר "הגנת תום הלב", כאמור בסעיף 15 לחוק:
  • למעסיק יש זכות לפרסם מקרה פרטני המדגים את מדיניות הכללית במקום העבודה, אך במקרה הזה מוקד הפרסום היה בעובדת ולא בהיבט העקרוני של מדיניות החברה. פרסום שמה של העובדת לא היה הכרחי לשם העברת המסר בדבר ההתנהגות המצופה מהעובדים.
  • השילוב בין הממד האישי של הפרסום ובין תפוצתו הפוטנציאלית הרחבה מביא למסקנה שהפרסום אינו מידתי וחורג מהסביר לפי מבחן אובייקטיבי.
  • יש להיזהר מפרסום הודעות בעלות אופי אישי המייחסות לעובד ביצוע עבירה פלילית או משמעתית, אף אם אלה מדויקים, שכן ציון שמו של העובד עלול להסיט את מוקד הפרסום מהשאלות העקרוניות אל העובד.

משמעות

  • שליחת הודעה בדואר אלקטרוני למספר אנשים תוך ציון שם העובד וייחוס עבירות משמעת חמורות לאותו עובד עלולה להוות לשון הרע, המזכה את העובד בפיצויים.
  • למעסיק יש זכות לפרסם מקרה פרטני, המדגים את מדיניות הכללית במקום העבודה. יחד עם זאת במקרה בו הפרסום מתמקד באופן אישי בעובד תוך פרסום שמו ולא בהיבט העקרוני של מדיניות החברה עלול הפרסום להוות לשון הרע.
  • יש להיזהר מפרסום הודעות בעלות אופי אישי המייחסים לעובד ביצוע עבירה פלילית או משמעתית, אף אם אלה מדויקים, שכן ציון שמו של העובד עלול להסיט את מוקד הפרסום מהשאלות העקרוניות אליו, ואו אז יהא על המעסיק לשכנע בקיום עניין לציבור ובהתקיימות דרישת תום לב.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.