הקדמה:

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. כמו כן, מציין החוק מקרים שבהם מותר לפרסם את אותם פרטים העשויים להיחשב כלשון הרע.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965
נוסח החוק:
החוק באתר נבו
החוק ב"ספר החוקים הפתוח"

החוק נגזר מהזכויות לכבוד, לקניין ולפרטיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.

  • מטרת החוק הינה להגן על כבודו ושמו הטוב של כל אדם באמצעות הטלת איסור פרסום על פרטים העלולים להשפילו ולבזותו.
  • החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין, שיכולה לזכות את האדם הנפגע בפיצויים ולעתים אף להיחשב כעברה פלילית, שיכולה להביא להטלת עונש של עד שנת מאסר על האדם הפוגע.

מהי לשון הרע?

  • סעיף 1 לחוק מגדיר מהי לשון הרע. לשון הרע היא כל דבר שפרסומו עלול להוביל לאחת מ-4 התוצאות הבאות:
    1. להשפיל אדם או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
    2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
    3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
    4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
  • לצורך הגדרת לשון הרע, אין חשיבות אם מדובר בעובדה או בדעה, אולם, להבחנה בין עובדה לדעה יש חשיבות בנוגע להגנות.

הגנות מפני לשון הרע

  • סעיפים 16-13 בחוק מגדירים הגנות שהעיקריות בהן הן הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. משמעות הדבר היא שיש פרסומים שלמרות היותם עונים על הגדרת לשון הרע - הם מותרים.
  • פרסומים לגיטימיים באופן מיוחד הם פרסומים מצד הכנסת, חברי-כנסת, הממשלה וחבריה, או מבקר המדינה.
  • בנוסף, מוגדרת הגנת אמת בפרסום – פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי מוגן. משמעות הדבר היא כי דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות מותרים לפרסום, גם אם הם בגדר לשון הרע. במקרים אלה, יש להבחין בין טענת עובדה לבין הבעת דעה. עובדה שהיא אמתית ויש בה עניין ציבורי - מוגנת ומותרת לפרסום בלי קשר למניעיו של המפרסם.

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

פסקי דין

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח החוק באדיבות אתר "נבו".