הקדמה:

כל מטפל חייב לשמור על הסודיות הרפואית של מטופליו, ובכלל זה מטופלים החיים עם HIV או איידס
הפגיעה בסודיות הרפואית מתאפשרת אך ורק אם האדם החי עם HIV או איידס אינו מיידע את בן/בת זוגו או מקיים יחסי מין לא מוגנים, ורק באישור ועדת האתיקה הארצית ל-HIV
במקרים החריגים שבהם מותר לפגוע בזכות זו, על הרופא לפנות לוועדת האתיקה הארצית ל-HIV על מנת לקבל את אישורה לגילוי המידע הרפואי לבן/בת הזוג או לכל פעולה אחרת של מניעת הרחבת מעגלי ההדבקה
למידע נוסף ראו חוק זכויות החולה


אדם החי עם HIV או איידס, זכאי לשמירה על סודיות רפואית בנוגע לכל פרטיו ומצבו הרפואי.

  • ניתן לפגוע בזכות זו אך ורק אם ידוע למנהל מרפאת האיידס, רופא מחוזי או נפתי של משרד הבריאות (או לממלאי מקומם) או לרופא המטפל באדם שלא במסגרת מרכז האיידס, כי אדם שחי עם HIV או איידס, פועל באחת משתי הדרכים הבאות:
    • בוחר שלא ליידע את בן/בת זוגו הקבוע/ה כי הוא חי עם HIV או איידס;
    • מקיים יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג מזדמנים ללא הגנה.

מי זכאי?

  • כל אדם שחי עם HIV או איידס.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי (כל מטפל חייב לשמור על סודיות הרפואית של המטופל).

תהליך להפרת הסודיות הרפואית בהתקיים החריגים לשמירה על הסודיות

  • במקרים החריגים שבהם מותר להפר את הסודיות הרפואית (אם המטופל בוחר שלא ליידע את בן/בת זוגו הקבוע/ה כי הוא נשא HIV או חולה איידס או מקיים יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג מזדמנים ללא הגנה) יינקט ההליך הבא:
    1. על הרופא לפנות לוועדת האתיקה הארצית ל-HIV באמצעות המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות.
    2. ועדת האתיקה רשאית לתת לרופא אישור לגילוי המידע הרפואי לבן/בת הזוג או לנקיטת כל פעולה אחרת של מניעת הרחבת מעגלי ההדבקה.
    3. ההודעה לבן/בת הזוג תלווה בהסבר מתאים על דרכי ההדבקה, אמצעי ההגנה שיש לנקוט וחשיבות בדיקות לגילוי הנגיף.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.