הקדמה:

נפגעי עבירה זכאים לתבוע פיצוי כספי מהפוגע בגין נזקים שגרם להם
כאשר העבירה בוצעה כלפי קטין (מתחת לגיל 18), ההתיישנות (משך הזמן בו ניתן להגיש את התביעה) תתחיל מהיום בו יגיע הקטין לגיל 18
ניתן לקבל פיצוי בגין הוצאות לצורך טיפול בנפגע העבירה שנזקק לעזרה אישית, סיוע וליווי


נפגעי עבירה זכאים לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבירה ממנה נפגעו.

  • את הפיצוי ניתן לתבוע בתביעה אזרחית שאינה מותנית בהליך הפלילי, כאשר הנתבע הוא הפוגע שגרם לנזק באופן ישיר. לעתים קיימים "גורמים אחראים" נוספים שהתרשלו ואיפשרו את קרות העבירה (למשל מעסיק).

* חשוב להבחין בין תביעה אזרחית רגילה לבין תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • הזכות לתבוע עומדת לרשות נפגע העבירה כנגד מי שפגע בו.
  • במקרה שהעבירה הובילה למותו של אדם, עומדת למשפחת המנוח הזכות לתבוע את הנזק בשם עיזבון המנוח, ובשם מי שנגרם לו נזק כתוצאה מהמעשה ומאובדן המנוח.
  • במקרים מסוימים גם קרובי משפחתו של הנפגע יכולים לתבוע ולקבל פיצוי כספי בגין נכות נפשית שנותרה להם כתוצאה מהעבירה.
  • הנתבע לא חייב להיות הפוגע אלא יכול להיות מי שאפשר את הפגיעה, או באופן כלשהו איפשר ברשלנותו את קרות הפגיעה.
  • התביעה האזרחית אינה מחייבת התקיימות הליך פלילי כנגד הפוגע, ויכולה להיות מוגשת גם כאשר לא התקיים הליך פלילי כנגד הפוגע או במקרים בהם ההליך הפלילי הסתיים בזיכוי הנאשם.

למי ואיך פונים

  • התביעה האזרחית מוגשת ככל תביעת נזיקין או לבית משפט השלום או לבית משפט המחוזי לפי הסכום המשוער של התביעה.
  • מומלץ להגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לצו עיקול זמני על נכסי הנתבע, זאת כאשר יש חשש שעד לסיום ההליך המשפטי הנתבע יבריח את נכסיו על מנת להתחמק מתשלום הפיצויים שייפסק בסופו של דבר.
  • מומלץ להגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום.
  • בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ובמקרה שטוענים לנכות שנגרמה כתוצאה מהפגיעה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת התביעה, או להיעזר בייצוג משפטי בידי עורך דין (ישנם מקרים שניתן לקבל בהם סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי).

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת כתב התביעה לבית המשפט על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. אם לא יעשה זאת זכאי התובע לבקש מבית המשפט שיתן פסק דין בהיעדר הגנה.
  • לאחר שמוגש כתב ההגנה, על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים כגון מענה על שאלונים וגילוי מסמכים. כמו כן, הנתבע רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו ולצורך כך יוזמן התובע לבדיקה על-ידי מומחים מטעם הנתבע. במקרים בהם הפער בין אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי המומחים משני הצדדים יהיה משמעותי והצדדים לא יסכימו על אחוזי הנכות, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו והתובע ייאלץ להיבדק על-ידי מומחה שלישי.
  • לאחר שתיקבע נכותו של התובע יגישו הצדדים תחשיבי נזק מטעמם. תחשיבי הנזק מפרטים את נזקי התובע ויש לצרף קבלות, אישורי שכר, וכל אסמכתא שיכולה לתמוך בטענות לנזק.
  • באם נפסק פיצוי בהליך האזרחי והנתבע לא עמד בהוראות פסק הדין, ניתן לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב. לפירוט הליך גביית פיצוי שנפסק בהליך אזרחי לחצו כאן.

מועדי הגשת התביעה

  • בתביעה אזרחית יש לשים לב להתיישנות (משך הזמן בו ניתן להגיש את התביעה מאז הארוע):
  • ככלל, ניתן להגיש את התביעה האזרחית תוך 7 שנים מיום שאירע המקרה.
  • בביטוח תאונות תלמידים ישנה ההתיישנות של 3 שנים מיום הארוע.
  • כאשר העבירה בוצעה כלפי קטין (מתחת לגיל 18), מתחילים לספור את 7 השנים מגיל 18.
דוגמה
אם בוצעה עבירה כלפי קטין בהיותו בן 15, הההתיישנות תחל מהיום בו יגיע לגיל 18 - למשך 7 שנים. משמעות הדבר כי יוכל להגיש תביעה נגד הפוגע בתוך תקופה של 10 שנים, עד הגיעו לגיל 25.
  • במקרים של תקיפה מינית והתעללות בקטינים קיימות הוראות התיישנות מיוחדות המאריכות את תקופת ההתיישנות כך שתתחיל להיספר מהיום בו הגיע הקטין לגיל 28.
דוגמה
קטין עבר התעללות בהיותו בן 13. ההתיישנות תתחיל להיספר מהיום בו יגיע לגיל 28 ותימשך 7 שנים. כלומר, הוא יוכל לתבוע את האדם שהתעלל בו בתקופה שבין גיל 13 ל- 35.
  • הטרדה מינית - ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק אם מגישים את התביעה האזרחית לפי חוק למניעת הטרדה מינית בתוך שלוש שנים מיום הארוע.
  • חשוב לזכור כי באופן כללי ההליך הפלילי אינו עוצר את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי.

ערעור

  • על פסק דין שניתן בתביעה אזרחית ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר. (לדוגמה: על פסק דין שניתן בבית משפט השלום אפשר לערער לבית המשפט המחוזי).

סוגי הנזק

  • כאב וסבל- עוגמת הנפש והייסורים שנגרמו לקורבנות כתוצאה מהעבירה, אובדן מהנאות החיים. ככל שהפגיעה יותר קשה וככל שנסיבות העבירה חמורות יותר כן יהא הפיצוי ברכיב זה גבוה יותר.
  • הוצאות רפואיות- פיצוי בגין הוצאות על טיפולים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים לרבות הנסיעות לטיפולים להם נזקק קורבן העבירה, לעבר- הוצאות שהוציא הנפגע בפועל בעבר בגין טיפולים שקיבל, יש להוכיח ההוצאה הכספית בקבלות, ולעתיד- טיפולים להם יזדקק בעתיד, בד"כ עפ"י קביעת מומחה רפואי על הצורך בהמשך טיפולים. כאשר הנפגע הוא קטין ועקב הארוע נזקקים גם הוריו ובני משפחה אחרים לטיפולים, הם זכאים למימון טיפולים אלו, כולל הנסיעות לטיפולים.
  • הפסדי שכר ופגיעה בכושר העבודה: פיצוי בגין הפסד שכר שנגרם לקורבן (או להוריו - כאשר נפגע העבירה הינו קטין), בשל היעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. פיצוי לנפגע העבירה אשר נותרה לו נכות נפשית ו/או אחרת בעטייה נפגע כושר העבודה שלו: הפיצוי מחושב על פי מספר קריטריונים ובהם גובה הנכות, תפקודיות הנכות (עד כמה משפיעה על תפקודו וכושר עבודתו), גיל הנפגע עד הגיעו לגיל פרישה (כלומר, כמה שנות עבודה נפגעו) וכו'.
  • עזרה וסיעוד- פיצוי בגין הוצאות שהוצאו לצורך טיפול בנפגע העבירה בהתאם למהות הפגיעה והצורך בעזרה אישית, סיוע וליווי, לעבר ולעתיד.
  • פיצויים עונשיים- קביעת פיצויים עונשיים מטרתה להעניש את המזיק ולהרתיע מזיקים פוטנציאליים. הסכום שנפסק ברכיב זה אינו משקף את הנזק שנגרם לנפגע העבירה, אלא תלוי בחומרת התנהגותו של מבצע העבירה ומטרתו להעביר מסר שהחברה אינה מקבלת את התנהגותו של מבצע העבירה.
  • פיצויים מוגברים- גם סוג זה של פיצויים, בדומה לפיצויים העונשיים, אינו משקף את הנזק שנגרם. מטרתם לפצות את הנפגע על נזק לא ממוני שנגרם לו, למשל פגיעה ברגשותיו או פגיעה בשמו הטוב. גובה הפיצוי ייקבע על-פי מספר קריטריונים: הנסיבות שבהן בוצעה העבירה, חומרת העבירה, כוונתו הזדונית של מבצע העבירה וכן גובה הנזק שנגרם לנפגע.
  • במקרה של הריגה, ניתן לתבוע בנוסף את הנזקים הבאים:
    • הוצאות קבורה, אבלות ומצבה
    • קיצור תוחלת חיים של המנוח- המדובר בנזק לא ממוני אשר הסכום שנקבע הינו פיצוי בגין נטילת החיים, בשל כך נבצר מהמנוח להנות מתוחלת החיים שהיתה צפויה לו (פסק דין אטינגר).
    • שנים אבודות- השנים האבודות אלו הן אותן השנים שבהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של המנוח, כלומר אותן השנים שבהן נגרם הפסד השתכרות עקב הפגיעה. הנזק מחושב למשך תקופת העבודה, החל מגיל 21 במקרה של קטין או ממועד הארוע במקרה של בגיר, ועד לגיל הפרישה. בתקופת עבודה זו, מנעה העוולה הנזיקית מהנפגע את היכולת לעבוד ולהשתכר. עזבון המנוח זכאי לפיצוי בגין הפסד זה (פס"ד אטינגר).

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות