הקדמה:

תביעת אבהות היא הליך שמטרתו לקבוע האם גבר הוא אביו של קטין, לרוב באמצעות בדיקה גנטית
לתוצאות ההליך עשויות להיות השלכות משמעותיות על חובותיו וזכויותיו של הגבר כלפי הקטין
לרוב, בתי המשפט לא יצוו לערוך בדיקה גנטית אם קיים חשש כי בעקבותיה הקטין יוכרז כממזר מבחינה הלכתית או ייגרם לו נזק חמור כבן דת אחרת, והאבהות תוכרע על סמך ראיות אחרות
פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה
לפרטים ראו סעיף 28א לחוק מידע גנטי


תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא אביו של קטין.

  • בסיום ההליך המשפטי נותן בית המשפט פסק דין המצהיר האם הגבר שנתבע הוא אביו של הקטין או לא (פסק דין הצהרתי).
  • להצהרה כי אדם הוא אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב והקטין:
    • קביעה כי אדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו בתשלום מזונות לקטין.
    • האב יכול לדרוש זמני שהות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים לקטין (חינוך, מקום מגורים וכד').
    • לקטין עצמו קמות זכויות מכוח ההכרזה ביחס לאביו – הקטין מקבל זכויות בעיזבון (ירושה) של אביו.
  • על מנת להכריע בשאלה האם אדם מסוים הינו אביו של קטין, נוהגים בתי המשפט לשלוח את האב, הקטין והאם לבדיקה גנטית.
  • לרוב, בתי המשפט לא יצוו על עריכת בדיקה גנטית כאשר קיים חשש כי בעקבות תוצאות הבדיקה הגנטית, הקטין עלול להיות מוכרז כממזר מבחינת ההלכה היהודית (כלומר, מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה) או ייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת.
  • במקרה של חשש לממזרות או נזק אחר, ניתן להגיש תביעה לאבהות אזרחית, אשר אינה כרוכה בבדיקה גנטית ואין בה כדי להשליך על מעמדו ההלכתי של הקטין.
  • במקרים בהם לא ידועה זהות האם, ניתן להגיש תביעה לאמהות באותה הפרוצדורה המתוארת בערך זה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל אחד מאלה יכול להגיש תביעת אבהות:
    • אחד מהוריו של הקטין.
    • הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט.
    • הקטין עצמו לאחר שבגר.

למי ואיך פונים

  • תביעת אבהות תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הקטין או מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג (בעניין זה אין סמכות לבית דין רבני).
  • לבית הדין השרעי יש סמכות לדון בתביעת אבהות המוגשת על ידי מוסלמים, כאשר האבהות נדרשת לצורך הכרה בציבור המוסלמי בלבד. עם זאת, כאשר מעוניינים שההכרה תהיה תקפה גם כלפי מוסדות המדינה (למשל לצורכי תביעת מזונות, ביטוח לאומי ועוד), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בהתאם לדין המוסלמי.

שלבי ההליך

  • הגשת כתב תביעה לקביעת אבהות.
  • לכתב תביעה יצורף תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות התביעה.
  • יש לשלם את האגרה עבור התביעה (ניתן לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית).
  • לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הצד השני, ייקבע מועד לדיון.
  • הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

הוצאת צו לבדיקה גנטית

  • כאשר אין חשש כי בעקבות ההליך הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת, בית המשפט לענייני משפחה נוהג להוציא צו לבדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות, אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד במקרה הספציפי.
  • הבדיקה הגנטית הינה בדיקה לא פולשנית, במהלכה מוסרים הנבדקים דגימת רוק/שיער/דם.
  • על מנת לשפר את דיוק הבדיקה, יש לבדוק לא רק את האב והילד, אלא גם את האם.
  • על פי חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000, צו לבדיקה גנטית יכול להנתן רק בהתקיים התנאים הבאים:
    • בדיקה גנטית לקשרי משפחה תעשה רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה (ולא בית משפט או בית דין אחר).
    • צו לבדיקה גנטית לא ינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ללא הסכמת הנבדק.
    • נבדק שהוא קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס:
      1. צו לבדיקה גנטית לא ינתן ללא הסכמת האחראי עליו, ואם מדובר בקטין שהינו מעל גיל 16 – יש צורך לקבל גם את הסכמתו.
      2. בית המשפט לא יורה על בדיקה גנטית לקטין, פסול דין, או מי שמונה לו אפוטרופוס, אלא לאחר ששמע את עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו. אלא אם שוכנע כי שמיעת עמדתו תפגע בטובתו.
      3. חריג: כאשר הנבדק הוא קטין-הורה (קטין שמתבקשת בדיקה גנטית שלו כדי להוכיח כי הוא הורה של ילד), רשאי בית המשפט יכול להורות על ביצוע בדיקה גם ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שהקטין-ההורה נתן את הסכמתו לבדיקה.
  • חשוב: בתי המשפט לענייני משפחה יטו שלא להוציא צו לבדיקה גנטית כאשר יש חשש לממזרות או לנזק חמור אחר מהבחינה הדתית, ובמקרה זה הם עשויים לדון בתביעה כתביעה לאבהות אזרחית.
  • לאב ולאם יש זכות לסרב לעבור בדיקה גנטית, אולם סירוב זה יכול לפעול לרעת המתנגד: אם מדובר בסירוב לא סביר בית המשפט יכול לקבוע שזו ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אביו של הקטין. אם המסרבת לעבור בדיקה עלולה להפגע גם היא מהסירוב.

תביעה לאבהות אזרחית

  • כאשר יש חשש בעקבות הבדיקה הגנטית הקטין יוכרז "ממזר" לפי ההלכה היהודית, או ייגרם לו נזק חברתי משמעותי אם הוא בן דת אחרת, ניתן להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו יוכרז האב כאביו של הקטין מבחינה "אזרחית".
  • אבהות אזרחית משמעה שהגבר יוכר כאביו של הקטין על ידי המוסדות האזרחיים של המדינה, כגון ביטוח לאומי, אך לא על ידי הדין הדתי, ואין באבהות אזרחית כדי להגדיר קטין כ"ממזר" מבחינה הלכתית.
  • תביעה לאבהות אזרחית לא תתברר באמצעות בדיקה גנטית, אלא יכולה להתברר גם באמצעות ראיות אחרות.
  • ההחלטה באילו ראיות יש להשתמש לצורך הכרעה תיעשה בהתאם לטובת הילד כפי שבית המשפט מפרש אותה במקרה הספציפי.
  • אם ייקבע בפסק הדין כי הגבר הוא אביו של הקטין, הוא יחויב בחובות האזרחיות הנובעות מכך (כגון תשלום מזונות).
  • גם כאשר מוגשת תביעת אבהות רגילה, ועולה במהלך הדיונים החשש כי הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק חמור כבן דת אחרת, בית המשפט רשאי, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו היא תביעה לאבהות אזרחית או לדחות את התביעה.

ערעור

  • על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.

פסקי דין

  • בגץ 6483/05 - פקיד הרישום במרשם האוכלוסין מוסמך לדחות בקשה לרישום אבהות שהתבססה על פסק דינו של בית הדין השרעי, ולהתנות את הרישום בצו תקף מאת בית המשפט לענייני משפחה.
  • ברע (ת"א) 1364/04 - השאלה באילו ראיות ייעשה שימוש כדי להכריע בתביעת אבהות תיקבע בהתאם לטובת הילד במקרה הספציפי.
  • תמש (נצ') 4232/04 - בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה של אב מוסלמי לבדיקת רקמות, בשל החשש כי סיווגה של הקטינה כמי שנולדה מיחסים מחוץ לנישואין יגרום לה לפגיעה חברתית חמורה.

חקיקה ונהלים

תודות