הקדמה:

תביעת אבהות היא הליך שמטרתו לקבוע האם גבר הוא אביו של קטין, לרוב באמצעות בדיקה גנטית
לתוצאות ההליך עשויות להיות השלכות משמעותיות על חובותיו וזכויותיו של הגבר כלפי הקטין
לרוב, בתי המשפט לא יצוו לערוך בדיקה גנטית אם קיים חשש כי בעקבותיה הקטין יוכרז כממזר מבחינה הלכתית, והאבהות תוכרע על סמך ראיות אחרות
פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה


תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא אביו של קטין.

  • בסיום ההליך המשפטי נותן בית המשפט פסק דין המצהיר האם הגבר שנתבע הוא אביו של הקטין או לא (פסק דין הצהרתי).
  • להצהרה כי אדם הוא אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב והקטין:
    • קביעה כי אדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו בתשלום מזונות לקטין.
    • האב יכול לדרוש זמני שהות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים לקטין (חינוך, מקום מגורים וכד').
    • לקטין עצמו קמות זכויות מכוח ההכרזה ביחס לאביו – הקטין מקבל זכויות בירושה של אביו.
  • על מנת להכריע בשאלה האם אדם מסוים הינו אביו של קטין, נוהגים בתי המשפט לשלוח את האב, הקטין והאם לבדיקה גנטית.
  • לרוב, בתי המשפט לא יצוו על עריכת בדיקה גנטית כאשר קיים חשש כי בעקבות תוצאות הבדיקה הגנטית, הקטין עלול להיות מוכרז כממזר מבחינת ההלכה היהודית (כלומר, מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה).
  • במקרה של חשש ממזרות, ניתן להגיש תביעת אבהות אזרחית, אשר אינה כרוכה בבדיקה גנטית ואין בה כדי להשליך על מעמדו ההלכתי של הקטין.
  • במקרים בהם לא ידועה זהות האם, ניתן להגיש תביעה לאמהות באותה הפרוצדורה המתוארת בערך זה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל אחד מאלה יכול להגיש תביעת אבהות:
    • אחד מהוריו של הקטין.
    • הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט.
    • הקטין עצמו לאחר שבגר.

למי ואיך פונים

  • תביעת אבהות תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הקטין או מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג (בעניין זה אין סמכות לבית דין רבני).
  • תביעת אבהות המוגשת על ידי מוסלמים תוגש לבית הדין השרעי, לו סמכות היחודית לדון בעניינים אלה.
  • עם זאת, אם מדובר בתביעת אבהות אזרחית, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

שלבי ההליך

  • הגשת כתב תביעה לקביעת אבהות.
  • לכתב תביעה יצורף תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות התביעה.
  • יש לשלם את האגרה עבור התביעה (ניתן לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית).
  • לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הצד השני, ייקבע מועד לדיון.
  • הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

הוצאת צו לבדיקה גנטית

  • כאשר אין חשש כי הילד יוכרז כממזר בעקבות תוצאות ההליך, בית המשפט לענייני משפחה נוהג להוציא צו לבדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות.
  • הבדיקה הגנטית הינה בדיקה לא פולשנית, במהלכה מוסרים הנבדקים דגימת רוק/שיער/דם.
  • על מנת לשפר את דיוק הבדיקה, יש לבדוק לא רק את האב והילד, אלא גם את האם.
  • על פי חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000, צו לבדיקה גנטית יכול להנתן רק בהתקיים התנאים הבאים:
    • בדיקה גנטית לקשרי משפחה תעשה רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה (ולא בית משפט או בית דין אחר).
    • צו לבדיקה גנטית לא ינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ללא הסכמת הנבדק.
    • נבדק שהוא קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס:
      1. צו לבדיקה גנטית לא ינתן ללא הסכמת האחראי עליו, ואם מדובר בקטין שהינו מעל גיל 16 – יש צורך לקבל גם את הסכמתו.
      2. בית המשפט לא יורה על בדיקה גנטית לקטין, פסול דין, או מי שמונה לו אפוטרופוס, אלא לאחר ששמע את עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו. אלא אם שוכנע כי שמיעת עמדתו תפגע בטובתו.
      3. חריג: כאשר הנבדק הוא קטין-הורה (קטין שמתבקשת בדיקה גנטית שלו כדי להוכיח כי הוא הורה של ילד), רשאי בית המשפט יכול להורות על ביצוע בדיקה גם ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שהקטין-ההורה נתן את הסכמתו לבדיקה.
  • חשוב: בתי המשפט לענייני משפחה יטו שלא להוציא צו לבדיקה גנטית כאשר יש חשש לממזרות, שכן לקביעה זו יש השלכות חמורות מבחינה הלכתית, ובמקרה זה הם עשויים לדון בתביעה כתביעת אבהות אזרחית.
  • לאב ולאם יש זכות לסרב לעבור בדיקה גנטית, אולם סירוב זה יכול לפעול לרעת המתנגד: אם מדובר בסירוב לא סביר בית המשפט יכול לקבוע שזו ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אביו של הקטין. אם המסרבת לעבור בדיקה עלולה להפגע גם היא מהסירוב.

תביעת אבהות אזרחית

  • כאשר יש חשש כי הקטין יוכרז כממזר בעקבות הבדיקה הגנטית, ניתן להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו יוכרז האב כאביו של הקטין מבחינה "אזרחית".
  • תביעה לאבהות אזרחית לא תתברר באמצעות בדיקה גנטית, אלא באמצעות ראיות אחרות.
  • לפסק דין בתביעה לאהבות אזרחית אין השפעה במישור ההלכתי, אלא במישור האזרחי בלבד, ואין בו כדי להכריז על הקטין כממזר מבחינת הלכתית.
  • אם ייקבע בפסק הדין כי הגבר הוא אביו של הקטין, הוא יחויב בחובות האזרחיות הנובעות מכך (כגון תשלום מזונות.
  • גם כאשר מוגשת תביעת אבהות רגילה, ועולה במהלך הדיונים החשש כי הילד יוכרז כממזר, בית המשפט רשאי, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו היא תביעה לאבהות אזרחית.

ערעור

  • על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.

פסקי דין

  • ע"א 3077/90 - בענייני קביעת אבהות של מוסלמים הסמכות היחודית היא לבית הדין השרעי, אך בתביעה לאבהות אזרחית יכול לדון בית המשפט לענייני משפחה. הצהרת אבהות אזרחית תקפה במשפט האזרחי בלבד.
  • תמ"ש (תל-אביב) 7049-02-14 – בית משפט אינו יכול לדחות תביעה לאבהות בגלל חשש ממזרות. על בית המשפט לקיים דיון ולהכריע בעניין לפי ראיות שאינן כוללות בדיקת רקמות.

חקיקה ונהלים

תודות