אימוץ ילדים על ידי בני זוג מאותו מין (זכות)

בנסיבות מתאימות, כאשר מדובר בטובת הילד המאומץ, ניתן לאפשר לבני זוג מאותו המין לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג

ההכרעה הסופית בכל בקשת אימוץ תהיה לפי עקרון טובת המאומץ

בקצרה

שימו לב

• דף זה מתייחס לאפשרות של בני זוג לאמץ יחד כזוג ילד ישראלי, שאינו ילדו של אף אחד מהם.
• למידע על האפשרות של בני זוג מאותו מין לאמץ ילד בחו"ל או על האפשרות של אחד מבני הזוג לאמץ את ילדו הביולוגי של בן הזוג האחר ראו: אימוץ ילדים על ידי בני זוג מאותו מין שנעשה בחו"ל וכן אימוץ ילדיו הביולוגיים של בן הזוג מאותו מין.

בהודעה לעיתונות מס' 7751 מיום 10.02.2008, היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי בנסיבות מתאימות, כאשר מדובר בטובת הילד המאומץ, ניתן גם להסכים לבקשות של בני זוג מאותו המין לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג.

• היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, כי הוא עוסק רק בבדיקת האפשרות המשפטית להסכים לבקשות אימוץ בנסיבות האמורות, וכי העמדה הקונקרטית בכל בקשת אימוץ תגובש על ידי הגורמים המקצועיים בשירות למען הילד בכל מקרה לגופו לאחר בחינת טובת המאומץ.
• עוד נקבע כי שאלת הזהות המינית של המאמצים היא רק אחד מהשיקולים הרלבנטיים, שיש לשקול אותו יחד עם כל שאר הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים, כאשר "כל מקרה ייבחן לגופו וכל אינטרס ייבחן כעוצמתו".

מי זכאי?

• בני זוג מאותו מין (נשואים או ידועים בציבור) שעומדים בכל התנאים הבאים:
  1. מקיימים משק בית משותף לפחות שנתיים.
  2. ההפרש בין גיל הילד לגיל של כל אחד מבני הזוג הוא 18 שנה לפחות ואינו עולה על 43 שנה.
  3. במקרה של אימוץ ילד של בן/בת זוג, או אם בית המשפט מתרשם כי זוהי טובת הילד, בית המשפט יכול לאשר הפרש של עד 48 שנה.
  4. הם בני אותה הדת כמו הילד המאומץ.
  5. הם אזרחי ישראל או תושבי קבע אשר מתקיימים לגביהם התנאים הבאים:
     • הם תושבי ישראל
     • גרו בישראל לפחות 12 מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, או שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשה.
  6. סיימו לפחות 12 שנות לימוד.
  7. הם בעלי הכנסה קבועה ויכולת לפרנס ולהיענות לצרכיו המשתנים של הילד המאומץ.
  8. באפשרותם להציע תנאי מגורים סבירים, כולל חדר פרטי עבור הילד המאומץ.
  9. הם לא הורשעו בעבירה נגד קטינים, בעבירת מין או עבירת אלימות, או בעבירה אחרת שפוסלת אותם מלשמש כהורים מאמצים, בהתאם לשיקול דעת העו"ס.
  10. הם בריאים נפשית ופיזית.
  11. התפקוד המשפחתי, הזוגי והחברתי שלהם תקין.
  12. על-פי התרשמות העו"ס, הם מסוגלים להתמודד עם משימות האימוץ.

תהליך מימוש הזכות

• מי שמעוניינים לאמץ ילד בארץ ימלאו טופס מקוון להגשת מועמדות לאימוץ, ויצרפו את המסמכים הבאים:
  1. תמונה עדכנית של בני הזוג/ המשפחה (לא תמונת פספורט).
  2. צילום תעודת זהות של כל אחד מהמבקשים, כולל הספח.
  3. מסמך רשמי המעיד על מעמד אישי עדכני (כגון צילום תעודת נישואין).
  4. תולדות חיים, בכתב יד, של כל אחד מהמבקשים.
  5. אישורים המעידים על הכנסות (צילום טופס 106, או טופס שומה אחרון ממס הכנסה, או 3 תלושי משכורת).
  6. אם הבקשה מוגשת על ידי בני זוג, שניהם נדרשים למלא את הפרטים ולחתום על הטופס.
• לאחר קבלת הבקשה והמסמכים המסמכים המצורפים, פונים העומדים בתנאי הסף יקבלו דף מידע על הליך האימוץ וזימון ליום מיונים ראשוני בשירות למען הילד במחוז המגורים של המועמדים.
• בסיום יום המיונים, הפונים יקבלו מכתב המעדכן על התאמתם הראשונית לתהליך, ובו החלטה לגבי המשך האבחון.
• תהליך האבחון כולל את השלבים הבאים:
  • מספר מפגשים עם עובד סוציאלי בשירות למען הילד שילווה אותם לאורך התהליך.
  • מילוי טופס סיכום מידע רפואי על ידי רופא משפחה (לעיתים נדרש אישור רפואי מרופא מומחה)
  • אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג מאבחן פרטי העומד בדרישות השירות למען הילד (במימון הפונים).
  • מילוי טופס נכונות הכולל את מאפייני הילדים שברצונם לאמץ בשיתוף העובד הסוציאלי.
  • לאחר סיום הליך האבחון, העובד הסוציאלי יעדכן את המועמדים בהמלצתו, אותה יעביר לוועדה לבחינת מועמדות.

שימו לב

לעיתים נדרשת התרשמות של עובד סוציאלי נוסף או של הממונה המחוזית.

• הוועדה לבחינת מועמדות תקבל החלטה על בסיס המלצת העובד הסוציאלי, המסמכים הנלווים והאבחון הפסיכולוגי.
• הוועדה יכולה לקבל אחת מחמש ההחלטות הבאות:
  1. אישור: אישור המועמדים לאימוץ ילד בעל המאפיינים שאליהם הביעו נכונות.
  2. אישור חלקי: אישור המועמדים לאימוץ ביחס לחלק מהמאפיינים שאליהם הביעו נכונות, ודחיית הבקשה ביחס למאפיינים האחרים.
  3. אישור מותנה: אישור המועמדים בכפוף להתחייבות מצידם לביצוע פעולות שונות (כגון השתתפות בטיפול טרם קבלת הילד או קבלת הדרכה הורית לאחר מכן).
  4. השלמת אבחון: החלטה כי נדרשות פעולות אבחון נוספות על ידי עובד סוציאלי או גורם מקצועי אחר.
  5. דחייה: דחיית המועמדים לאחר התייעצות עם הנהלת השירות למען הילד.
• לאחר גיבוש החלטה על ידי הוועדה, העובד הסוציאלי יזמן את המועמדים ויעדכן אותם בהחלטה.
• מועמדים שלדעתם הוועדה דחתה את מועמדותם (באופן מלא או חלקי) או החליטה להתנות את אישורם ללא הצדקה, יכולים לפנות לוועדת ערר
  • דרכי הפנייה לוועדה יועברו במכתב רשמי מטעם הממונה המחוזית.
  • החלטת ועדת הערר היא החלטה סופית (לא ניתן לערער עליה).
• הפרטים של מועמדים שקיבלו אישור מהוועדה (בין אם מדובר באישור מלא, חלקי או מותנה) נרשמים ברשומות השירות למען הילד.
• המיקום בתור לאימוץ נקבע בהתאם למועד הגשת בקשת המועמדות.
• כאשר יאותר ילד המיועד לאימוץ התואם את המאפיינים שאליהם הביעו המועמדים נכונות ואושרו להם, עובד סוציאלי ייצור קשר וימסור להם את פרטי הילד.
• המועמדים יכולים לסרב להצעה.

שימו לב

• לאורך כל תקופת האבחון וההמתנה להצעת ילד, על המועמדים להיות בקשר שוטף עם השירות למען הילד.
• יש לעדכן את השירות על כל שינוי בנסיבות החיים שעשוי להיות רלוונטי לתהליך האימוץ (כגון שינוי במצב המשפחתי, הבריאותי, התעסוקתי או מקום המגורים).

ראו גם

• להט"ב
• מדריך למשפחות להט"ביות עם הורים מאותו מין או בהורות משותפת
• אימוץ ילדיו הביולוגיים של בן הזוג מאותו מין
• אימוץ ילדים על ידי בני זוג מאותו מין שנעשה בחו"ל
• אימוץ
• אימוץ ילד בישראל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

• חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981