בית המשפט פסק כי פניה לאישה טרנסג'נדרית בלשון זכר על ידי מוכרת בבית עסק, עשויה להוות לשון הרע
כאשר אנשים על הקשת הטרנסג'נדרית נמצאים בעיצומו של הליך התאמה מגדרית, לא תמיד ניתן לצפות כי הזולת ידע כיצד לפנות אליהם
עם זאת, אם אותם אנשים הבהירו את הדרך המועדפת עליהם באופן מפורש ובקשתם לא נענתה - הדבר יכול להיחשב כלשון הרע (אם הוא נעשה בנוכחות אנשים נוספים)
בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובעת ב-25,000 ₪
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|---|---|
| שם התיק: | ת"א (תא) 48936-04-19 |
| תאריך: | 07.07.2021 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
העובדות
- התובעת, אישה טרנסג'נדרית, ביקשה לרכוש מוצרים בבית מרקחת. המוכרת ששירתה אותה, פנתה אליה בלשון זכר.
- הלקוחה תיקנה את המוכרת וביקשה שתפנה אליה בלשון נקבה, משום שהיא נמצאת בתהליך של התאמה מגדרית. המוכרת סירבה והמשיכה לפנות אל הלקוחה בלשון זכר.
- מנהל הסניף הוזעק למקום, וגם הוא ביקש מהמוכרת לשנות את לשון הפנייה שלה אך המוכרת סירבה.
- הלקוחה תבעה את הרשת בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית ואפליה במתן שירותים.
החלטת בית המשפט
- בית המשפט קיבל את טענת התובעת, ופסק לה פיצויים של 25,000 שקל בגין הוצאת לשון הרע.
- אמנם כאשר תהליך ההתאמה המגדרית עוד לא הסתיים, עלולות להיות טעויות בזיהוי ובלשון הפנייה בפעם הראשונה - אבל אחרי שהדובר מתבקש לשנות את לשון הפנייה ומסרב, מעשיו עשויים להיחשב כלשון הרע. האדם הסביר לא היה רוצה לראות עצמו כמשוייך לזהות מגדרית השונה מהזהות המגדרית עליה הצהיר.
- בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי למוכרת עומדת הגנת "אמת דיברתי", שבוססה על מינה הביולוגי של התובעת. המין הביולוגי לא משנה את העובדה כי דבריה של המוכרת היו פוגעניים ומכוונים.
- בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי למוכרת עומדת הגנת תום לב. אחרי שהתבקשה שוב ושוב לפנות בלשון נקבה ולא עשתה זאת - המוכרת לא יכולה לטעון כי הייתה זו טעות תמימה.
- בעוד שהטענה על לשון הרע התקבלה, עילות התביעה האחרות נדחו. בית המשפט פסק כי לא התקיימה כאן אפליה במתן שירותים, וזאת משום שעל אף הקונפליקט הלקוחה קיבלה שירות ככל הלקוחות. כמו כן נדחו טענות התביעה יש לחייב את הרשת בפיצויים על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, משום שלא הונחו תשתיות ראייתיות לתמוך בטענות אלו.
משמעות
- פנייה בפומבי אל אדם בלשון מגדרית שונה מזו שהוא ביקש עשויה להיחשב כהוצאת לשון הרע.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות נבו.