אדם יכול לתרום אונת כבד בעודו בחיים
כדי לתרום אונת כבד יש לעבור בדיקות רפואיות והערכה פסיכולוגית וסוציאלית
ניתן לתרום אונת כבד לקרוב משפחה בלבד
אסור למושתל לתת תמורה לתורם, ואסור לתורם לקבל תמורה כלשהי בעבור תרומת האיבר
ניתן למצוא שירותי סיוע ותמיכה שעשויים להיות רלוונטיים עבורך באתר 'כל שירות':

שירותי מיצוי זכויות לחולים

בקצרה

אדם יכול לתרום אונת כבד בעודו בחיים.

  • תרומה של אונת כבד מתורם חי אפשרית רק כאשר התורם הוא קרוב משפחה.
  • בדרך כלל השתלה של אונת כבד מתורם חי מתבצעת במקרים קשים, כשהחולה לוקה באי ספיקת כבד חדה המסכנת את חייו באופן מיידי ונדרשת השתלה מצילת חיים.
  • ערך זה מפרט את הדרישות הפרטניות לצורך תרומת אונת כבד, למידע כללי על תהליך תרומת איברים ראו תרומת איבר לקרוב משפחה.

למי זה רלוונטי?

מי יכול לתרום

  • אדם יכול לתרום אונת כבד לאדם אחר אם הוא עונה על כל התנאים הבאים:
    1. הוא קרוב משפחתו של הנתרם.
    2. גילו נע בין 60-18 שנה.
    3. קיימת התאמה בינו ובין הנתרם (ההתאמה הנדרשת היא בסוג הדם ובמשקל).
    4. הוא עבר את כל הבדיקות הרפואיות וההערכות הפסיכולוגיות והסוציאליות.

שלבי ההליך

הגשת בקשה

בדיקות שעל התורם לעבור כדי לבדוק האם הוא יכול לתרום אונת כבד

  • אדם המעוניין לתרום אונת כבד צריך לעבור בחינה רפואית מקיפה, כדי לוודא שתרומת אונת הכבד לא מסכנת את בריאותו ושהכבד שלו תקין לחלוטין:
    • בדיקת התאמה רפואית ראשונית - בדיקה רפואית כללית ובדיקות דם, הכוללות בדיקת היחשפות בעבר לזיהום בנגיפי כבד.
    • בדיקת התאמת האיבר - בדיקות שמטרתן לוודא האם האיבר מתאים להשתלה מבחינה אנטומית.
  • בנוסף, על התורם לעבור הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית (המבוצעת על-ידי פסיכיאטר או פסיכולוג) והערכה סוציאלית (המבוצעת על-ידי עובד סוציאלי).

בדיקות רפואיות נוספות של התורם לאחר האישור לתרומת אונת כבד

  • לאחר אישור ועדת ההערכה ואישור מנכ"ל משרד הבריאות, יבוצעו לתורם בדיקות רפואיות נוספות.

איסור קבלת תמורה ואיסור מתן תמורה עבור תרומת איבר

  • אסור לתורם ולכל אדם אחר לקבל או לתת תמורה עבור תרומת איברים (בין אם תרומת האיברים נעשית בחייו של התורם ובין אם היא נעשית לאחר מותו).
  • למרות זאת, מותר לתת ולקבל את התמורות הבאות, שלא ייחשבו לתמורות אסורות:

כדאי לדעת

  • ניתוח תרומת אונת כבד הוא כריתת אונה של הכבד (בד"כ ימנית).
  • לאחר הניתוח יאושפז התורם למשך כשבוע ולאחר מכן ישהה בתקופת החלמה והתאוששות, היכולה להימשך כ-3 חודשים.
  • לאחר ההחלמה על התורם להישאר במעקב רפואי. באחריות בית החולים שבו בוצע הניתוח להנחות את התורם לפנות אל רופא המשפחה לצורך ביצע המעקב.
ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.