עובדים שעתיים או יומיים רשאים להסכים כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי
במקרים אלה חובה על המעסיק לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש המוסכמת" שעליה הסכימו הצדדים
בכל מקרה, שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום "תקופת החודש המוסכמת" ייחשב לשכר מולן, והעובד רשאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | עס"ק 41472-06-16, עס"ק 43058-06-16 |
| תאריך: | 24.04.2018 |
| קישור: | פסק הדין באתר נבו |
רקע עובדתי
- עוזרי המחקר באוניברסיטת חיפה מועסקים כעובדים שעתיים ששכרם החודשי מחושב בהתאם לדיווח שעות חודשי.
- מאחר שתהליך איסוף שעות העבודה, אישורם ועיבודם לוקח מספר ימים, הסכימו האוניברסיטה ועובדי המחקר בכתבי המינוי כי חודש עבודה הוא מ-19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו. האוניברסיטה הורתה לעוזרי המחקר להגיש את דיווחי השעות עבור תקופה זו במקום עבור תקופה של חודש קלנדרי.
- בהתאם לכך, ב-1 בכל חודש שילמה האוניברסיטה לעוזרי המחקר השעתיים את שכרם לתקופה שבין 19 לחודש שקדם לחודש שעבורו השכר שולם, ל-18 לחודש שעבורו השכר שולם.
- את ימי העבודה האחרונים בכל חודש, מה- 19 לחודש ועד לתום החודש, שילמה האוניברסיטה רק בתום החודש העוקב.
- לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחה, ערער ארגון הסגל האקדמי הזוטר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש מבית הדין להצהיר כי האופן בו משלמת אוניברסיטת חיפה את השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר.
- לטענת אוניברסיטת חיפה, אין המדובר בהלנת שכר, שכן עובדי המחקר הסכימו בכתבי המינוי, המהווים חוזה עבודה בין הצדדים, על "מועד אחר" לתשלום שכר, בהתאם לאמור בסעיף 10 לחוק הגנת השכר.
פסק הדין
מועד תשלום השכר של עובדים לפי ימים, שעות או לפי תוצרת
- על עוזרי המחקר בשעות חל סעיף 10 לחוק הגנת השכר הקובע כי מועד תשלום השכר של עובד לפי ימים, שעות או תוצרת יהיה בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, "אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה",או בתום החודש אם העובד עבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
- ניתן לראות בהוראה בכתבי המינוי שנחתמו עם כל עובד בתוספת ההתנהלות רבת השנים כהסכמה על "מועד אחר" ב"חוזה העבודה".
- בית הדין דחה את טענת האוניברסיטה לפיה סעיף 10 לחוק מאפשר לשני הצדדים להסכים על כל מועד אחר לתשלום השכר, מכיוון שפרשנות זו עשויה להביא לניצול לרעה של העובד, והיא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה.
- לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי מועד תשלום השכר של עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הינו כדלקמן:
- אם לא קבעו הצדדים "מועד אחר" לתשלום השכר, יש לשלם את את השכר לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 לחוק הגנת השכר, כלומר, בתום מחצית חודש לעובד שעבד בחלק מהחודש, או בתום החודש לעובד שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
- במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם, בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר.
הגדרת התקופה של חודש עבודה
- לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה-1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש.
- במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת, למשל מיום ה-19 לחודש הקודם ועד ל-18 בחודש אשר בעדו השכר משתלם.
- בכל מקרה, גם אם הוסכם בין הצדדים על הגדרה אחרת של חודש עבודה שבסופו ישולם השכר, אזי שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, אשר העובד זכאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר.
סוף דבר
- בית הדין קבע כי גם אם תתקבל טענת האוניברסיטה לפיה הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תקופת חודש אחרת, מה -19 לכל חודש עד ל-18 בחודש העוקב, האוניברסיטה הלינה את שכר עובדי המחקר מאחר ושילמה את שכרם לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם, כלומר לאחר יום ה-27 בכל חודש. (9 ימים לאחר מועד סיום החודש ב - 18 בכל חודש).
- לאור כל האמור לעיל נענה בית הדין לבקשת ארגון הסגל האקדמי הזוטר והצהיר כי מועד התשלום של חלק מהשכר של עוזרי המחקר לפי שעות אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק, והנו בגדר שכר מולן.
משמעות
- עובדים שעתיים או יומיים רשאים להסכים, כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי.
- במקרה זה יש לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש" שעליה הסכימו.
- שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום תקופת החודש המוסכמת ייחשב כשכר מולן.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הגנת השכר, סעיפים 10 ו-17.
- חוק הגנת השכר (עיצום כספי).
תודות
- פסק הדין באדיבות אתר נבו.